בעד ונגד: קונסולת המשחקים Wii
ה-Wii של נינטנדו: קונסולה חמודה ואהובה או אויבת מספר אחת של הגיימרים באשר הם? ארז רונן ושי זלדיס חלוקים בדעתם
מה כבר לא נאמר על ה-Wii של נינטנדו? שהיא קונסולה מהפכנית? אמרו. שהיא מביאה את הגיימינג לקהל יעד חדש? גם אמרו. שהיא גימיק זול ותו לא? אמרו גם אמרו. שהיא תהרוס את חייהם של הגיימרים הכבדים? גם את זה אמרו.
אז מה נכון? האם ה-Wii היא קונסולה מהפכנית ואדירה, או שמא היא הצעד הראשון במזימה של נינטנדו לחסל את תחביבם הגדול של כל הגיימרים הכבדים? שי זלדיס, גיימר כבד ומודאג, וארז רונן, חובב נינטנדו שלא יכול להעביר את היום בלי סיבוב על Wii Sports, נדרשים לעניין הגורלי הזה.
שי זלדיס נגד ה-Wii
אני מייצג צד לא פופולרי בקרב הגיימרים, צד שבדרך כלל מבלה את הזמן שלו לא בקריאה פה באתר, אלא בסיבוב נוסף ב-Enemy Territory: Quake Wars או ב-Battlefield 2142. כן, אני אייצג את הגיימרים הכבדים, שרוצים
משחקים אמיתיים ולא צעצועים צבעוניים.
ובינינו, זה מה שה-Wii מהווה, צעצוע צבעוני ומגניב עם גימיק חמוד של חישת תנועה. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מעריך את נינטנדו על השיווק המבריק של הקונסולה הזו, אבל לדעתי מדובר בסך הכל בתרגיל שיווקי שנועד לקדם גימיק חולף על חשבון תוכן אמיתי. הגיימרים האמיתיים רוצים משחקים אמיתיים עם "בשר", ולא מעוניינים להשתמש בבקר המשחק כמחבט טניס או לשחק בעשרות משחקי קז'ואל זהים, וזה בדיוק מה שה-Wii מציעה.
עוד ב-Vgames: גיימרים רציניים? קהילת הפעולה מחכה לכם!
כיפי, אבל מזדמן
כל מי שהניח ידיו על Wii יכול להעיד שהוא כיפי. כן, כיף להניף את השלט הלוך וחזור ולראות את הדמות על המסך מחקה את התנועה, או לדמות תנועה של חכה, או להשתמש בחרב במשחק כאילו היא באמת נחה בכף ידנו. אבל חוץ ממשחקים בודדים עד היום, כמו Zelda או Metroid, עיקר המשחקים ל-Wii הם במובהק משחקי קאז'ואל או משחקי מסיבה, משחקים ששומרים על תשומת הלב שלך לכמה שעות ואז הופכים למונוטוניים, או נשארים כיפיים אבל חסרי תוכן.
בגלל ההצלחה המסחררת של ה-Wii, כל נתח השוק הקאז'ואלי התחזק, וחברות רבות התחילו לפנות
כשיש לך עשרות מיליוני אנשים שאוהבים משחקים כיפיים וקלילים ומוכנים לקנות אותם, ומולם מיעוט יחסי של גיימרים כבדים (שהרבה מהם גם פורצים משחקים ומורידים מהרשת), אפשר בקלות להגיע עוד כמה שנים לנקודה בה לא ישתלם למפתחות להשקיע בעלילה, פס קול, אפקטים ויזואליים כבדים ומשחקיות מתוחכמת, יהיה הרבה יותר קל לייצר איזה Wii Jousting ולקטוף כמה עשרות מיליונים במינימום השקעה.
והעתיד שלו?
גם העתיד לא מבטיח שינוי מהותי ב-Wii, שינוי שיצדיק בעיני הגיימרים הכבדים את הדומיננטיות שלו.
עם חומרה שלא משתווה למה שה-Xbox 360 וה-PS3 סוחבות מתחת למנוע (שלא לדבר על מחשב חזק), הסיכויים שה-Wii יראה צמיחה בפיתוח משחקים איכותיים לא גבוהים במיוחד. נראה שהריכוז שלהם ישאר כמו עכשיו- מתוך יותר ממאה משחקי Wii, יש פחות מעשרה משחקי AAA ששווים את הזמן שיקח לשחק אותם.
עכשיו בטח יקפוץ הנינטנדופיל התורן ויזעק ש"היי, יש את זלדה ואת מטרויד ואת מאריו, הם משחקים נהדרים!". נכון, הם משחקים נהדרים. מצד שני, הם שלושה מתוך מאות, וזו לא כמות שתגרום לי או לכל גיימר רציני לשקול ברצינות לשחק בצעצוע הזה. גם ההכרזות לעתיד לא עושות אותי אפטימי: חוץ מ-Super Smash Bros. Brawl אני לא מצליח לחשוב על שום משחק בפרופיל גבוה שמכוון למי שבאמת אוהב לשחק, ולא סתם להרים את השלט ולהראות טמבל. כמות יותר גדולה של משחקים טובים אפשר למצוא אפילו על ה-PS3, וזה אומר הרבה.
לסיכום
ה-Wii מעניק סיפוק מיידי, צבעוני וקופצני, וברוב המקרים לא חווית גיימינג עמוקה. בעוד יש כותרים ששוברים את הכלל הזה כמו Zelda או Metroid, מעטים המשחקים שתעלו מהם זכרונות בעתיד אם תשחקו אותם, ולרובם אין דבר פרט למשחקיות חוזרת על עצמה ורדודה שמטרתה, שוב, סיפוק רגעי. זה לא במקרה ש-67% מבעלי הקונסולה הפסיקו לשחק בה מאז הרכישה, ושלמרות שמכירות הקונסולה שוברות שיאים מכירות המשחקים לא מצליחות להמריא.
למי שאומר שה-Wii מזכיר לנו שמשחקים צריכים להיות פשוט כיף אני אומר: ה-Wii מנסה להשכיח מאיתנו שהכיף במשחקים הוא תוצר של עלילה, עומק ומשחקיות. כל הכבוד לנינטנדו שמצאה נוסחא בטוחה להרוויח המון כסף במינימום השקעה, אבל עליי, כמו על מליוני גיימרים אמיתיים שמחפשים תוכן אמיתי במשחקים שלהם, היפנים האלה לא מצליחים לעבוד.
- האם ה-Wii מתחרה בשאר הקונסולות? הצביעו עבור הקונסולה הטובה מכולן באליפות ישראל למשחקי מחשב 2007
ארז רונן בעד ה-Wii
כששיחקתי לראשונה בחיי במשחק מחשב, נקמתו של מונטזומה, לא היה איכפת לי מהגרפיקה הנוצצת שלו (שישה צבעים!), מהסיפור המרגש (יש טירה וצריך לעבור אותה) או מההישגים הטכנולוגים המרשימים שהוא הציג (האפקטים של האש היו ממש מציאותיים). לא. ככשיחקתי באותו משחק ראשון מבין רבים, הדבר הראשון ששבה אותי הייתה הדרך החדשה לבצע אינטראקציה ביני לבין הדמות הממחושבת.
כן, הייתי קטן ומשחקי המחשב המודרניים היו בחיתוליהם. ללחוץ על חץ שמאלה בשביל להזיז את הדמות המפוקסלת צעד שמאלה נראה לי כמו פלא של ממש. עם השנים, האינטראקציות רק השתכללו. פתאום נינטנדו הביאה לנו את
אקדח האור ואת הקונסולות הניידות, סגה את המוט האנלוגי, והמשחקים פתאום הפכו לתלת-מימדיים. כל דור חדש הביא עימו דרכים חדשות לגמרי לשלוט במשחקים שכל כך אהבתי. ההנאה הייתה אינסופית.
המקוריות חוזרת
רק מה, נראה שאיפהשהו בדרך חברות המשחקים שכחו שכדי לשמור על עניין צריך לחדש, והתחילו להצמד לאותם אמצעי שליטה מוכרים. למעשה, כבר כמעט עשור שלא ראינו שום חידוש משמעותי באיך שאנחנו משחקים משחקי וידאו. נכון, הגרפיקה השתפרה במאוד, כמו גם ערכי ההפקה של המשחקים החדשים, אבל בכל הקשור במשחקיות עצמה, הלב של כל העסק שאנחנו קוראים לו גיימינג, נשארנו תקועים באותו מקום.
ואז הגיעה ה-Wii. קונסולת הפלא של נינטנדו. כשזו הוצגה לראשונה תעשיית המשחקים הייתה בהלם. מדובר בקונסולה שמתיימרת להיות "הדור הבא", אך למעשה לא מציגה שום שיפור חומרתי מהדור הקודם. השוני היחיד הוא בצורת השליטה, שהפעם מגיעה בדמות בקר רגיש לתנועה.
בעוד עיתונאי משחקים ואנליסטים הספידו את ה-Wii עוד לפני שהיא יצאה לשוק, הגיימרים שזכרו לטובה את התקופה בה כל קונסולה חדשה שינתה עולם ומלואו הסתכלו על המכשיר הלבן של נינטנדו והבינו כמה גדולה המהפכה. סוף סוף קונסולה שתחזור לימי העבר ותשנה את איך שאנחנו משחקים. לא עוד אותה גברת עם עוד קצת כח וגרפיקה טובה יותר - אלא חווית משחק שונה לגמרי, שתבטיח גיוון אמיתי במשחקים!
קטני אמונה
מתנגדי ה-Wii יוכלו להתלונן ימים כלילות על "רשימת המשחקים הלא מרשימה" של ה-Wii, ועל כך שרוב המשחקים שיוצאים לה הם משחקי קז'ואל שלא מעניינים את "הגיימרים האמיתיים". שיתלוננו להם. העובדה היא שגם "המשחקים הבינוניים" של ה-Wii כיפיים ומקוריים יותר מרוב המשחקים ל-PS3, Xbox 360 או המחשב האישי. מעבר לכך - חלק מהמשחקים הטובים ביותר מאז ומעולם כבר הספיקו לצאת לקונסולה הזאת, כגון זלדה, מטרויד וכמובן Super Mario Galaxy.
נכון רוב המשחקים לא מציגים את העומק או את ערכי ההפקה של המציעות הקונסולות האחרות. למי איכפת? ה-Wii מציעה סוף סוף משהו חדש. דרך חדשה לשלוט במשחקים, להפוך גם את הפעולות הפשוטות והלעוסות ביותר לחדשות ומרעננות, כמו למשל לשחק טניס ע"י הנפת השלט או לירות באוייבים על ידי כיוון פיזי של הבקר לכיוון המסך. תנו לי משחקים פשוטים אך רעננים מאשר מסובכים אך לעוסים, ואהיה מרוצה.
- קראו עוד: הביקורות מהללות את Super Mario Galaxy
לסיכום
אחד הדברים הראשונים שעשיתי אחרי שקבלתי את ה-Wii שלי היה להזמין את מיטל, חברה טובה שלא סובלת משחקי וידאו. הגשתי לה את הבקר המוזר והפעלתי את Wii Sports. מיטל הסתכלה בגועל, אבל הסכימה לשחק. אחרי שני סיבובים היא לא הסכימה להפרד מהקונסולה, ואף לאחרונה קנתה לעצמה אחת.
הסיבה שאני מספר לכם את זה, היא כי הצלחתי לזהות במבט השמח של מיטל, אחרי הסיבוב הראשון ב-Wii, את אותה הבעה שהייתה על פרצופי לפני כל כך הרבה שנים, כששיחקתי ב"מונטוזומה". הבעה של גילוי. של "אה, המשחקים האלה הם דווקא משהו ממש מגניב וכיפי!".
תראו לאן הגילוי הזה הוביל אותי. עכשיו תחשבו על כל מליוני האנשים שמגלים את עולם משחקי הוידאו בעזרת ה-Wii, ונראה אתכם אומרים ברצינות שהקונסולה הזאת הורסת את שוק הגיימינג. אם כבר אלה שהורסים אותו הם אותם "גיימרים רציניים", שלא מוכנים להסתכל מעבר לקוביה שלהם ולנסות דברים חדשים.
עוד נושאים שנויים במחלוקת ב-Vgames:
- כל מה שרציתם לדעת על פריצת קונסולות
- מה עדיף - קונסולה או מחשב אישי?
- הפיראטיות מחסלת את תעשיית הגיימינג בארץ
מסכימים עם ארז? חושבים שה-Wii היא הקונסולה הטובה מכולן? הגיבו ובחרו "בעד". אם אתם סבורים, כמו שי, כי הפלייסטיישן 3 או ה-Xbox 360 אוכלים את ה-Wii בלי מלח, הגיבו ובחרו ב"נגד".
