ביקורת משחק: Call of Duty 4: Modern Warfare

נמאס לכם כבר ממלחמת העולם השניה? גם לנו. בשנים האחרונות נדמה ש-90% ממשחקי הפעולה המלחמתיים מתרחשים במלחמה הנוראית הזו, ולנו כבר מתחיל להמאס. במיוחד בשבילנו פיתחה Infinity Ward את Call of Duty 4, שמציג מלחמה פיקטיבית שיכולה לפרוץ ממש עכשיו, וכוללת נשקים מודרנים, נשק גרעיני, טרורויזם ועוד.

מדובר באחד ממשחקי הפעולה הבולטים והמרשימים של השנים האחרונות. בעזרת עיצוב שלבים נהדר,

גרפיקה מרהיבה וסאונד מדהים הופך המשחק לחווית גיימינג שאין שניה לה, ומצעיד את כל ז'אנר משחקי המלחמה לדור הבא. לא משנה אם אתם אוהבים את הז'אנר או לא - Call of Duty 4 הוא משחק שאתם חייבים לבדוק.

אחרי שסיימתי לשחק ב-Call of Duty 4 תקפה אותי צמרמורת. היא לא הגיעה מכיוון שמדובר באחד ממשחקי הפעולה המוצלחים ביותר של השנים האחרונות, או מכיוון שדפיקות הלב שלי עדיין לא נרגעו מהאינטנסיביות של השלבים האחרונים. היא הגיעה כי אחרי שכתוביות הסיום סיימו לרוץ, הבנתי פתאום כמה המשחק הזה מציאותי.

אתה צריך מלחמה חדשה

סדרת Call of Duty עסקה עד היום בשחזורים של קרבות מפורסמים ממלחמת העולם השנייה. בדרך כלל היא עשתה זאת בצורה מופתית וסיפקה כותרי פעולה מרשימים, אך אחרי ששיחקנו במשחק השלישי הרגשנו, למרות ההגשה הנהדרת, ש"בסרט הזה כבר היינו". מה לעשות, אחרי עשרות כותרים כבר מתחיל להמאס לנו לחזור לאירופה של שנות ה-40.

ב-Infinity Ward, מפתחת המשחק, כנראה קראו את המחשבות שלנו, והחליטו להציב את Call of Duty 4 במלחמה מודרנית ופיקטיבית. במקום נאצים אנחנו נלחמים בטרוריסטים, ואת איומו של היטלר מחליפות דמויות

 מפוקפקות בעלות כח רב מדי ו"אצבע קלה" על ההדק של פצצות האטום. המשחק מתחיל בפעולות צבאיות ממוקדות ומתקדם במהרה למלחמה של ממש (מלחמת העולם השלישית, אם תרצו) - כשעתיד העולם מוטל על הכף.

מה שמדהים בכל הסיפור, כאמור, הוא שהכל מרגיש מציאותי לגמרי. עם כל הכותרות המפחידות בעיתונים, קל להאמין לעלילת המשחק, ושלא רחוק היום בו כמה מנהיגים מעורערים ישליטו טרור על העולם כולו, ויאיימו למחוק את כולנו עם נשק גרעיני. למעשה, יהיו לא מעט פרשנים מדיניים שיטענו שהמצב הזה הוא כבר מציאות. המלחמה של COD4 היא כל כך קרובה, ובנויה בצורה כל כך אמינה - שאחרי המשחק לא נותר אלא לרדת ולהכין את המקלטים.

• תותחים במשחקי פעולה?הירשמו לאליפות ישראל במשחקי מחשב!
   
  

במלחמה כמו במלחמה

עוד אספקט מציאותי לא פחות הוא המשחקיות עצמה. חבר קרבי, שהשתתף בלא מעט קרבות במלחמת לבנון השניה, הצטרף אליי לסשן משחק קצר והכריז חגיגית כי מדובר במשחק המלחמה הכי מציאותי שהוא ראה. אז נכון, עדיין קיימים גורמים "משחקיים" מדי שלא מאפשרים לכל העסק להיות מציאותי לגמרי (חטפת צרור כדורים? תנוח עשר שניות וזה יעבור), אבל בגדול כל העסק נראה ומרגיש די קרוב לדבר האמיתי.

הסיבה שכל העסק נראה כמו חגיגה מלחמתית של ריאליזם היא האינטנסיביות של המשחק. מדובר בחווית הגיימינג האינטנסיבית והעמוסה בה שיחקתי מעולם, כזאת בה כל רגע נתון קורים מסביבך המון דברים: אוייבים מסתערים, מסוקי אויב מפטרלים בשמיים, טילי RPG עפים לכל עבר, כלבים אכזריים מחפשים טרף קל ועוד. העומס בהתרחשויות לא נותן לשחקן יותר מדי זמן לחשוב על שום דבר אחר חוץ מהמלחמה הווירטואלית, עד שבמהרה הגיימר מרגיש "במשחק", בשדה הקרב עצמו, ולא מוגן מאחוריי מסך הטלוויזיה שלו.

מהסיבות האלה, Call of Duty 4, מעבר להיותו משחק שמרגיש מציאותי לגמרי, הוא גם ללא ספק אחד המשחקים הכי סוחפים שנתקלתי בהם. תוסיפו לזה עולם משחק עצום ומציאותי המכיל גרפיקה מרהיבה, שלבים ענקיים, אינספור נשקים, משימות מגוונות והרגשה כללית ש"אף פעם לא עושים אותו דבר פעמיים", ותקבלו חווית משחק מדהימה,

Call of Duty 4: Modern Warfare‏

1

2

3

4

5

6

כזאת שגורמת לי להכריז על COD4 כמשחק המלחמה הראשון שיכול להתהדר בצדק בתואר "הדור הבא".

• קראו עוד: הביקורת על המשחק Medal of Honor: Airborne
  

המלחמה כואבת

בשלב זה, אם היה מדובר בכל משחק אחר, הייתי מפרט קצת על המשימות השונות בקמפיין. במקרה של Call of Duty 4 אני לא מעוניין לעשות את זה, פשוט כדי לא להרוס לכם את החוויה. נקצר ונאמר שכבר בשלב הראשון, שמהווה למעשה פרולוג למשחק עצמו, אתם הולכים לסנן המון פעמים "וואו" מתחת לשפם שלכם (או שלכן, אם אתן בנות).

למעשה, בכל שלב תהיה לפחות נקודה אחת בה תגיעו לנקודה שתחשבו שהיא שיא המשחק. כאמור, כבר בפרולוג חשבתי לעצמי: "אוי, חבל שהיוצרים השקיעו את כל מה שיש להם בשלב הפתיחה, בטח עכשיו כל שאר המשחק יחוויר לעומתו". למעשה, מי שהחוויר היה אני: כל שלב הוא גדול יותר, טוב יותר ומרשים יותר מקודמו. כשתחשבו שכבר ראיתם הכל יפתיעו אתכם יוצרי המשחק עם טוויסטים נהדרים, שיתפסו אתכם לגמרי בהפתעה ויגרמו לכם להצמד למסך.

החדשות הרעות הן שההצמדות למסך לא תהיה ארוכה מדי: הקמפיין לשחק יחיד קצר. קצר מאוד, אפילו. שחקנים מנוסים לא יצטרכו יותר מחמש שעות כדי לצלוח את כולו, וגם ברמות המשחק הקשות אפשר לסיים אותו בפחות מיממה בלי להתאמץ יותר מדי. הנחמה היחידה באורכו הקצרצר של הקמפיין הוא האיכות הגבוהה שלו, שמצליחה לשמור על הרמה לאורך כל הדרך.

זה שיר שאחרי המלחמה

למרבה השמחה, Call of Duty 4 הוא הרבה יותר מקמפיין מוצלח לשחקן יחיד. מצב מרובה משתתפים מצויין מציל אותו מ"חוויה מדהימה וקצרה", והופך אותו לחוויה מדהימה, ארוכה ובעלת אורך חיים כמעט אין-סופי. מה יש במולטיפלייר שעושה אותו לכל-כך טוב? מצבי המשחק אמנם לא מחדשים במיוחד (Deathmatch ליחידים ולקבוצות, ומשימות מבוססות מטרה), אך מפות המשחק המאוזנות, הכוללות עשרות נקודות אסטרטגיות שחשוב להכיר אם רוצים להתקדם בסולם הדרגות, מפצות על כך.

סולם הדרגות הזה הוא למעשה הדירוג שלכם במשחק. כל פעולה שתעשו (הריגה, הטמנת פצצה וכו') תיתן לכם נקודות נסיון, וכשתצברו מספיק כאלה תקודמו לדרגה הבאה. למרבה השמחה, מדובר ביותר מסתם מספר ליד השם שלכם. כל דרגה תיתן לכם יותר אופציות כדי "לשדרג" את הדמות, תפתח בפניכם נשקים מתקדמים ו"שפצורים" לנשקים קיימים ותיתן לכם את ההזמדנות להפוך לחייל טוב יותר ומתקדם יותר. בנוסף, המשחק יפצה חיילים טובים במיוחד בנתינת בונוסים מיוחדים: הצלחתם להרוג הרבה אוייבים ברצף? תוכלו להזמין סיוע אווירי או רדאר שיגלה לכם היכן האוייבים מסתתרים.

הטענה היחידה היא שאותה מערכת הדרגות יכולה להיות מאוד לא נחמדה לשחקנים חדשים. נסו אתם לצלוח מפה בה כולם בדרגות גבוהות יותר, ומסוגלים לטבוח בכם עם כוונות לייזר וכדורים חזקים יותר - בעוד אתם תקועים עם רובה מיושן וחייל מפוחד. למרבה השמחה התמדה במשחק תוביל אתכם לדרגות גבוהות במהרה, ומשם הכיף הוא אדיר.

קראו עוד: הביקורת על Blazing Angels 2

אומנות המלחמה

גם מבחינה טכנית מדובר במשחק מצטיין: הגרפיקה משובחת, ומנוע המשחק מסוגל להתמודד עם שדות קרב עמוסים לעייפה מבלי להתעייף בעצמו ולשמור על קצב פריימים גבוה ויציב. גם ברגעים ה"שקטים" יותר המנוע הגרפי מפתיע עם עלים נופלים, חלקיקי אבק באוויר וציפורים עפות - פרטים קטנים שמעצימים את חווית המשחק ותורמים לתחושה של עולם חי ונושם..

גם הסאונד משובח, עם מנגינות נהדרות שתורמים רבות לאווירה המלחמתית, ואפקטים מצמררים שיוכלו, עם מערכת סאונד מתאימה, להרעיד לכם את כל הבניין ולגרום לשכנים לרדת למקלטים. מי שבבעלותו מערכת קולנוע ביתית שמספקת צליל היקפי יהנה כפליים, וממש ירגיש את המלחמה מתרחשת סביבו.

הדבר היחיד שקצת הורס את החגיגה הוא המשחק ברשת. כל עוד אתם משחקים בשרתים ישראלים המצב טוב ויפה, אבל נסיונות להתחבר למשחקים אירופים או אמריקנים יסתיימו בתסכול - קוד הרשת כבד וכנראה מעמיס על רוחב הפס, מה שיגרום ללאגים רצחניים ומתסכלים במיוחד. המסקנה: להתחיל להכיר שחקני COD 4 ישראליים ולשחק רק איתם.

• צפו עכשיו: מגזין הווידאו של Vgames תוקף שנית!
  

השורה התחתונה

Call of Duty 4 מציג, ללא ספק, רף חדש במשחקי פעולה מלחמתיים. הוא אינטנסיבי, גדול, מרשים ומפתיע יותר מכל משחק מלחמה אחר, וצריך להוות דוגמה למפתחי משחקי פעולה אחרים איך צריך לעשות משחקים. מדובר בחוויית גיימינג נהדרת ומשובחת, שתדביק אתכם למסך ותגזול מכם את כל הזמן הפנוי. מומלץ בחום.