(לא) רק ידידים

לפני כמה חודשים הכרתי בחור חמוד באירוע משפחתי. בגלל שהייתי תפוסה באותו זמן והבחור היה "רק" חמוד (לקוראינו הגברים נסביר שזה מישהו שלא מעורר בנו את הצורך לבלוע, אבל מצד שני גם לא גורם לנו להקיא, סתם באמצע), הוא הוכנס היישר למחלקת הידידים שלי. התחלנו לבלות המון זמן יחד, ללכת לסרטים זרים, לשתות קפה בשעות מוזרות ולדבר על הכול, כמו שמתבקש מידידים אמיתיים. הלוואי שיכולתי לומר לכן שהוא הידיד הכי טוב שהיה לי, אבל לצערי החברות בינינו החזיקה בדיוק חודשיים. לילה אחד הוא קרא לי לשיחה והציג בפני את משנתו המעודכנת: "אני לא מאמין בידידות ואני רוצה ממך יותר. חוצמיזה, החבר שלך אידיוט".

למרות שלגבי חלק מהדברים הוא כנראה צדק, עמדתי לא השתנתה, והקשר הנפלא שלנו נקטע באותו לילה. לא הייתי מייחסת לכל זה משמעות מיוחדת אם העניין לא היה חוזר על עצמו בשיטתיות מטרידה וקורה לפחות שלוש פעמים בשנה (עם בחורים שונים, כמובן). וכך צצה ונולדה לה התהייה הבאה, א־לה קארי ברדשואו: הייתכן שחברות אפלטונית אפשרית רק בתקופת ביצפר יסודי, כשאתן תמימות ושטוחות?

לא לבעלי לב חלש

"ידידות אפלטונית היא המצאה נשית", מבהיר לי דורון אליקים, מהנדס תוכנה בן 27. "גברים לא באמת צריכים ידידות שיישבו איתם על קפה, בשביל זה יש להם חברים וכדורסל. בכלל, מגיל מסוים גברים רואים בנשים אופציה לאהבה או לסקס. את כל השאר הם יכולים לקבל במקומות אחרים".

סליחה, אבל אני מכירה כמה בנות שיש להן ארסנל ידידים מושקע, ללא תלונות ובעיות מיוחדות

"או שהידידים האלה מעדיפים גברים, או שהם מחכים שהיא תתפכח ותבין שהם שם לא רק למטרות ידידות. אני בטוח שבכל פעם שאחת הבנות האלה יוצאת עם מישהו ואז באה להתבכיין לידידים שלה על הדייט הגרוע, הם אומרים לעצמם, 'איך היא לא שמה לב שאני פה, רק מחכה להסתער עליה? היא לא מבינה שאני מת עליה ושהידידות הזאת היא רק הקדמה למשהו טוב יותר שיכול לקרות בינינו?' יכול להיות שנעים לבחורה שמישהו מקשיב לה כמו החברה הכי טובה וגם יוצא איתה למקומות, אבל הבחור בעצם מתענה ושונא אותה על העיוורון שלה. בסוף הוא יבין שזה לא עומד לקרות, יוותר וילך להשקיע את האנרגיה שלו במישהי שרוצה לתת לו יותר".

אז ידידות אפלטונית היא פיקציה?

"לא לגמרי. היא יכולה להתקיים רק אם שני הצדדים רוצים שהיא תישאר אפלטונית או אם אחד הצדדים מכחיש בפני עצמו שהוא מעוניין ביחסים זוגיים עם האדם השני. יש לי כל מיני ידידות, והקשר איתן מתאפשר בגלל שברור לחלוטין שלא יקרה ביני לבינן כלום. לעומת זאת, הייתה לי פעם ידידה מופלאה, שהקשר איתה הסתיים ביום שבו התחלתי לחשוב עליה במונחים של בת זוג פוטנציאלית.

"תחשבי על זה ככה: נניח שאנחנו ידידים טובים, אבל אני תפוס. יום אחד את מתעוררת ומבינה שחוץ מדיבורים אל תוך הלילה את מעוניינת גם בפעילות לילית נוספת, כולל בית ושלושה ילדים ממני. ברור לך שזה לא יקרה, וברור לך שמעכשיו תהיי מבואסת מזה עד אימה ותקללי את בת זוגי בלי הפסקה. מה תעשי? תספרי - תפסידי אותי. לא תספרי - תתבשלי במיץ של עצמך, תהיי מתוסכלת ובסוף נתרחק. עדיף לא להתחיל עם זה. רוצה ידיד טוב? לכי לבר של גייז".

ד"ר דני דרבי, פסיכולוג קליני וד"ר לפסיכולוגיה ממרכז "קוגנטיקה", טוען ש"חברות אפלטונית היא קשר שיש בו חיבה ואהבה לתכונות אופי אבל אין בו את היסוד המיני. אם מבחינת צד אחד בקשר מתחיל להתפתח גם היבט מיני, עליו לבדוק עם עצמו אם הוא באמת רוצה לממש את האהבה הזו ומוכן לשלם את המחיר במידה שזה לא יצליח. האם הוא מוכן לשמוע לא?".

נניח שהתאהבתי בידיד שלי. אתה ממליץ לי לספר לו?

"זה מאוד תלוי באופי. אם את מרגישה שאת לא יכולה להמשיך לחיות ככה ובכל פעם שאת רואה אותו הלב שלך מתהפך – תספרי, אבל תיקחי בחשבון את התוצאות האפשריות. יכול להיות, למשל, שאת מאוד אוהבת אותו כאדם ונמשכת אליו, אבל הוא לא מתאים לך כבן זוג והניסיון שלכם לחוות זוגיות ביחד לא יצלח".

אז בעצם רק אפלטון הצליח לקיים קשר אפלטוני? כל השאר משלים את עצמם?

"ממש לא. חברות אפלטונית היא פונקציה של בגרות. בחורים צעירים שחיים את סצנת הפיק־אפ ברים והדייטים, למשל, לא מעוניינים בידידות. בשבילם זה בזבוז זמן. יש להם כמה ידידות ותיקות מילדות, ועכשיו הם מחפשים להכיר מישהי למטרה אחרת. היכולת להבחין בין התאהבות בתכונות אופי לבין התאהבות רומנטית נרכשת עם הזמן, ואז תיתכן ידידות לא רומנטית בין גברים לנשים".

יא אללה, איזה מתח

ד"ר דיאנה לוצאטו, חוקרת מגדר ומיניות מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו, מתנגדת להשקפה הזו: "בכל קשר בין גבר לאישה אפשר למצוא יסודות של תשוקה, יצרים, אהבה והערצה. תמיד קיים מתח, השאלה היא אם המתח הוא מיני".

את היית ממליצה לממש אהבה אפלטונית?

"קודם כול, ברגע שאת מממשת אותה היא כבר לא אהבה אפלטונית. מעבר לזה, הרבה פעמים אהבה אפלטונית היא סוג של פנטזיה: כשאת קרובה כל כך למישהו, את עלולה לפתח אשליות לגביו ולהפוך אותו לדמות אידילית אצלך בראש, ואז רגע המפגש עם המציאות עלול להיות מאכזב ומרחיק. לפני שאת מנסה לממש, תחשבי אם הוא באמת מתאים לך כבן זוג. אם את מאמינה שכן, לכי על זה".

למה בעצם אנחנו כל כך אוהבות שיש לנו ידידים?

"ידיד הוא מישהו להיראות איתו בציבור וללכת איתו לחתונות ולאירועים. אחד כזה שחושב שאת יפה ונהדרת ומתפקד כממלא מקום זמני עד שיגיע הבחור המושלם עבורך. אבל זה נתיב מסוכן כי הוא לא באמת בן הזוג שלך ואת עלולה לחוש לא שלמה, שמשהו חסר לך".

יש תנאים שיכולים להבטיח שהידידות האפלטונית אכן תישאר כזו?

"אם קיים גורם חיצוני חזק שמונע את מימוש האהבה המינית, למשל אם הוא נשוי או חבר של החברה הכי טובה שלך, זה יכול לעזור. ככה נולד הדימוי הקולנועי והספרותי של הכומר שבפניו מתוודים, כי הוא אינו נגיש לצורכי אהבה או התאהבות ולכן אפשר להיחשף בפניו. גורם נוסף שיכול לסייע הוא הזמן: אם אתם ידידים ותיקים ועשיתם כברת דרך ארוכה יחד, מגיע השלב שבו הפוטנציאל הרומנטי מתפוגג. את לא רואה אותו באור כזה וכל מימוש מיני של הקשר ביניכם ידמה בעינייך למעין גילוי עריות, כלומר יהיה מביך, מוזר ומצחיק".

רוצים לקרוא עוד על ידידות אפלטונית? הכתבה המלאה מתפרסמת במגזין GO