שדרות ביום שאחרי: "הפחד קצת יותר מוצדק"
ההורים חרדים, הילדים חוששים, והפאניקה שולטת. אבל בשדרות חשים היום שלחשש יש גם הצדקה. "צריך להמשיך את החיסולים האלה יום-יום. אני יודע שנשלם מחיר, אבל הפעם המחיר הוא קצת יותר מוצדק", אומר ל-ynet תושב העיר
למרות האיום הישיר על שגרת חייהם, בשדרות מסכימים היום (ג') כולם כי סדרת החיסולים הלילה היתה מוצדקת. ברחובות העיר התכונה מעט דלילה, אך באי בית הקפה ב"פרלמנט" של ששון שרה הגיעו הבוקר כהרגלם לשתות עימו קפה. "צריך לקבוע תו של מחיר לכל קסאם, שידעו שאחרי כל ירי שכזה יש מחיר. צריך להמשיך את החיסולים האלה יום-יום, לא פעם בכמה זמן. אני יודע שאנו נשלם מחיר אבל המחיר הזה הפעם הוא קצת יותר מוצדק", אומר צורי חן.
בלילה נכנסו ילדיו של חן לישון במקלט, כמו בהרבה ערבים בזמן האחרון. זמן קצר לאחר מכן שמע על החיסולים. "החלטתי שהפעם אני אסיע אותם לבית הספר. לא רציתי שימתינו להסעות. הירי הוא תמיד בבוקר לפני שהם הולכים לבית הספר. שוחחתי איתם בדרך וביקשתי שבהפסקות לא יצאו החוצה ויישארו יותר בכיתות. אנחנו יושבים כעת חרדים מעט, ויש קצת יותר לחץ היום מפני שאנו יודעים שהירי יגיע מתישהו".
"שגרה מתוחה", מגדיר ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, את המצב בעיר. שר הביטחון אהוד ברק הכריז על מצב מיוחד בעורף ועל כן שוב ניטלו הסמכויות ממויאל באשר לעיר. אמש שוחח עם מפקד המחוז במשטרה ועם גורמי ביטחון. "בסופו של דבר הם יקבעו מה יהיה פה, לא אני. אנו ממשיכים לשמור על אותה שגרה מתוחה שמשמעותה היא שהחיים נמשכים בצל ההתרעות והכוננות הגבוה בעיר. אנו בדרגה אחת כעת לפני דרגת הכוננות הגבוהה ביותר. יש לחץ ואנו מזהים אותו, אבל אין לנו הרבה מה לעשות חוץ מהיערכות שלנו והתרגולים שאנו עורכים לכל תרחיש. צריך להיות יותר עירניים ולקוות לטוב".
חבל שברק בא אתמול ולא היום
אצל שרה, במרכז, הגיע הקהל כהרגלו. גם למספרה הסמוכה הגיעו כמה נשים לצבוע את שערן. "הייתי חייבת צבע ופסים היום, ונכון שזה קצת מלחיץ אבל צריך להמשיך את החיים", אמרה אחת מבאות המספרה. "אבל לפחות הפעם זה מוצדק. אם יהיה ירי נדע שזה לא סתם, יש סיבה. לא כמו ברווזים במטווח. חבל שדווקא אתמול ולא היום - אהוד ברק הגיע לעיר. הוא צריך להגיע ביום כזה לשדרות, להסתובב ולפגוש אנשים באמת".
המרכז המסחרי בעיר. "לא מפחדים" (צילום: אבי רוקח)
לאון סספורטה הגיע גם הוא למרכז לקניות וסידורים. "יש קצת יותר לחץ. לא אשקר. וכל אחד יודע את זה פה היום בשדרות. אבל משתדלים לא לחשוב על זה, ממתינים קצת בבוקר, רואים שקצת שקט, ואז מתחיל טפטוף קטן החוצה. צריך להמשיך לחיות. אני מקווה שלא יהיה ירי, שיהיה שקט. אני סומך על צה"ל ודווקא ביום כזה אני חושב על החיילים שלא ייפגעו ושאפילו לא יישרט אחד מהם".
ויש גם מי שרואה במצב שגרה. אליהו פרץ אומר משקיף על כך שבע שנים, עם עליות ומורדות. "דווקא ביום כזה שהוא מלחיץ, אני חושב כמה שכחו אותלנו , כמה החיים נמשכים מחוץ לשדרות כרגיל כאילו אנו מדינה אחרת, כאילו אנו כבר לא חלק מהחברה או המדינה הזו, והתחושה שפעם בכמה זמן עושים משהו אבל בגדול לא עושים כלום. הבוקר אתה מתלבט אם ללכת למכולת לקנות חלב לחם, אבל יצאנו ואנו נצא להראות שאנו לא מפחדים, לחוצים חוששים אבל צריך להמשיך את החיים".
כל צבע אדום - פאניקה
גם ספיר סויסה יצאה לסידוריה הרבים בעיר. "מה נעשה? נשב בבית כל היום ונחכה שזה יקרה? הרי זה יקרה, אין מה לעשות. צריך עם כל החששות לצאת החוצה".
השוק בשדרות. "ממשיכים לחיות" (צילום: אבי רוקח)
אתמול הזמינה בתו של יעקב ראובני עשר בנות למסיבת פיג'מות, וכבר בלילה שמע האב על החיסול וכל הלילה נחרד לשלומן. "בבוקר אמרתי להן שהן לא יוצאות עד שיהיה קצת שקט. הייתי בטוח שיהיו קאסמים
הבוקר, ובסוף הצלחנו לצאת מהבית בשלום. שלוש פעמים נחתה רקטה ליד הבית שלנו אשתי והילדה חרדות מאוד, כל צבע אדום מכניס אותן לפאניקה, אשתי מתעלפת, וכל יום כזה כמו עכשיו מלחיץ מאוד. לכן החלטתי להוציא את הילדים לפנימיה מחוץ לעיר, שלא יחיו במצב כזה. החיים מאוד לא פשוטים בטח לא ביום כזה כמו היום.
"הרקטה האחרונה נחתה לפני שנה אצלי בבית כשאשתי היתה בחודש התשיעי להריונה. כתוצאה מכך נאלצו להקדים לה את הלידה ומאז היא מטופלת, לכן בלי הרבה ברירות נאלצתי לבנות ממ"ד על חשבוני ונקלעתי לחובות בשל כך. אני אחד מ-30 האנשים שהגישו עתירה לבג"ץ נגד המדינה בעניין המיגון".
לפנייה לכתב/ת 
