שתף קטע נבחר

אז מסתבר שגם לגברים יש תאריך תפוגה

יצא לי להשוות בין ספיישל "גברים מבוגרים" לספיישל "נשים מבוגרות" במגזינים. בעוד שהאשה המבוגרת ביותר היתה בת 40 ונראתה בת 30, בנבחרת הגברים הופיעו קלינט איסטווד ושון קונרי הקשישים. אז לרגע שמחתי שאני גבר, עד שנתקלתי בגברבר ההורסססס התורן, שעושה אודישן לפני צו ראשון

בכל גיליון של מגזין בלייזר יש מדור "נשים שאנחנו אוהבים", המורכב מכמה עמודים שעליהם מתנוססות תמונות של נשים ערומות למחצה. במיטב המסורת הסקסיסטית שלמדנו לאהוב כל כך, לכל מדור שכזה יש נושא עמוק וייחודי המאחד בין הנשים במדור. למשל, "ספיישל נשים מקועקעות".

 

לפני זמן מה יצא מגזין מקביל לנשים, "עלמה", ובו מדור דומה, "גברים בעלמה". יצא שקיבלתי את שני המגזינים בבת אחת, והספיישלים בשני כתבי העת אפשרו לי לעשות מחקר סוציולוגי מרתק: ספיישל "נשים מבוגרות" בבלייזר, מול ספיישל "גברים מבוגרים" בעלמה.

 

להלן תוצאות המחקר: הבחורה המבוגרת ביותר בספיישל מבוגרות של בלייזר היתה בת 40 בערך, והתמונה שלה נראתה צעירה בעשור. ב"עלמה", לעומת זאת, הופיעו סמלי מין כדוגמת קלינט איסטווד ושון קונרי, שנולדו ב-1930, ועמיתם הריסון פורד, צוציק שהגיח לאוויר העולם ב-1942.

 

מה נסיק מתוצאות אלה? ראשית, כיף שאני גבר.

 

שנית, המסקנה המתבקשת היא שהיופי הנשי, בניגוד ליופי הגברי, אכן בא עם תאריך הפוגה, ותאריך זה אינו רחוק מגיל 20, בעיקר בעולם שנשלט על ידי בארביות דקיקות מפוצצות בסיליקון ומספיק בוטוקס כדי לשתק עדר פילים.

 

כמו תמיד, הצד הילדותי הרומנטי שבי יזדעק ויתרעם על השטחיות של עולמנו ויתרפק על קריאותיה של שירה, מרכז על כך ש"לא איכפת לי שייקחו ממני את היופי מחר, כי לא עשיתי דבר כדי להשיגו!" (קריאה שכמעט גרמה לי לפתוח את עמותת "לחשוב טוב-טוב לפני שכותבים שטויות ילדותיות").

 

והצד הגברי, זה שנהנה מוויסקי איכותי, סיגר קובני שמקצר את חיי, ו(חלילה וחס, ואבוי לגבר הרגיש), אוהב להסתכל על נשים יפות, יצחק בקול בס, יטפח על כתפי ויגיד "אח שלו, זכית. בגיל של סבא שלך עדיין תהיה צעיר".

 

האומנם?

 

אני אוהב קולנוע. אפילו עשיתי תואר בקולנוע, אותו התחלתי שבוע לאחר שסיימתי צבא. אינני פריק קולנוע קלאסי, זה שמצטט מ"חלף עם הרוח" וראה את כל סרטי "מלחמת הכוכבים" לפחות 17 פעמים, אבל אני בהחלט שם לב לדפוסים ושינויים בקולנוע לאורך ה-20. הרי קולנוע הוא ראי המציאות בה אנו חיים, ואני מגלה שהגבר הסקסי, זה שהורג ומחסל, הורסססס וממיס לבבות, נהיה צעיר יותר ויותר עם השנים.

 

ידעתם ששון קונרי לא שיחק בסרט אחד ב-30 השנים האחרונות ללא פאה שמעטרת את ראשו בשלל שערות שחורות/לבנות? ידעתם שסילבסטר סטאלונה מזריק יותר סטרואידים מסוס מרוץ? וכשברוס וויליס מוציא "מת לחיות" חדש, יחד עם סילבסטר ו"רוקי ורמבו", והריסון פורד עם "אינדיאנה" שיוצא עוד מעט, הם מגיעים למדור הבדיחות של כל תוכנית לילה שמכבדת את עצמה?

 

"בפרק הבא של רוקי", אמר פעם את ג'יי לנו, "רוקי נלחם עם רופאיו על מנת מורפין לכאב פרקים!". הקהל מתפוצץ מצחוק. איזה פתטי סטאלונה... לא יכול למות באיזה פינה ולעזוב אותנו בשקט?!

 

ככל שעבר הזמן הפכו הבונדים ליותר ילדותיים

 

שון קונרי עם רונלדיניו (צילום: איי.פי)

 

 

ומה לגבי הדמות הגברית ביותר בעולם, בונד, ג'יימס בונד? שון קונרי התחיל את השושלת ושיחק אותו עד גיל 40. רוג'ר מור עשה חיל ושיחק את בונד בגיל 60, כשהיה סבא עם כרס ושיער שיבה. ג'יימס סטיוארט היה סמל מין בגיל שעולה בשני עשורים על גילו של פיט, וקארי גרנט שיחק בסרטי אקשן בגיל 60 בלי שמישהו חשב לקרוא לו זקן.

 

אבל ככל שעבר הזמן הפכו הבונדים ליותר ילדותיים, יותר אתלטיים, ומובן שנשותיהם הפכו להרבה יותר צעירות ודקיקות. פירס ברוסנן שיחק בחור חייכן עם שיער בצבע פחם, ודניאל קרייג, הבונד האחרון, כבר היה ילד יהיר, ילדותי, שרירי בטירוף, וכמובן הורססס. הבטמן האחרון הוא כריסטיאן בייל, בחור שרק עבר את גיל 30, ולסופרמן האחרון יש מזל שהוא לא תושב ישראל, אחרת היה נלחם בעזה בשירות חובה ולא במדען מטורף שהחליט להרוס את העולם.

 

תסתכלו סביב, חברים! כל יום מוצג כאן ב-ynet בחור הורססס חדש שאני יכול להיות אבא שלו (אני בן 24). סמלי המין סביבנו בקושי סיימו צבא, אם בכלל. דנקר, יודה, וכל מי שאי פעם שיחק בטלנובלה אידיוטית או התחרה ב"כוכב נולד" והלך לצו ראשון בין התחרויות, כל מי שרקד ב"נולד לרקוד" או נולד להחליק על הקרח או נולד להצחיק וזכה לקבל את התואר הורססס, הם ילדים.

 

העולם כולו נהיה צעיר יותר, הוא משתנה במהירות מטורפת. אם בגיל 15 חשבתי שההבדל בין בנות לבנים הוא באורך השיער, היום ילדים בני 15 מדסקסים את הדרך האופטימלית לסיכוך הדגדגן. בגיל 24 אומרים לי "תיסגר על עצמך" ותתחיל לרוץ לפני שהעולם יתפוס אותך, ולא תהיה הורססס יותר. ואני, כמו ילד טוב, בן 24 עם תואר דו-חוגי בפסיכולוגיה וקולנוע, מתאמן בחדר כושר כל עוד יש בי מספיק הורמון גדילה (שיתחיל לרדת אחרי גיל 25), ואין לי עדיין קמטים (מה שיעביר אותי אוטומטית לאזור ה"תמות בצד בשקט ותן להורסססים להשתלט על העולם"), רץ כמו מטורף, מנסה להספיק ליהנות מהעולם כל עוד אני צעיר ורענן על פי הסטנדרטים החדשים.

 

כולנו מזדקנים מהר יותר בעולם החדש. כן, גם גברים. "אהבת גברים מבוגרים" היא מזמן סתם גימיק שחוק שאף אחד (ובעיקר אחת) לא שם עליו, למעט כמה נפשות מתוסבכות.

 

בגיל של שון קונרי (ואפילו בראד פיט) גם אני אהיה זקן, עתיק, ואלף שכיבות סמיכה לא יעצרו את הכרס. אני מתבגר, והעולם נהיה צעיר יותר. ובעוד שכרגע אני נהנה מסטטוס ה"צעיר ורענן", אני יודע שגם הוא ייגמר בקרוב.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בראד פיט. האומנם פג תוקף?
בראד פיט. האומנם פג תוקף?
צילום: רויטרס
מומלצים