שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    דו"ח וינוגרד: בדיוק באותו יום כמו דו"ח אגרנט

    33 שנים בדיוק יפרידו בין שני הדו"חות הבודקים את כשלי מלחמות יום כיפור ולבנון השנייה. ynet מביא תזכורת לדו"ח שטלטל את המדינה ומעלה את התהייה: האם ועדת וינוגרד בחרה מועד מקרי?

    תאריך מקרי, צחוק הגורל - או אמירה? 30 בינואר הוא יום טעון בתולדות מדינת ישראל והבדיקה העצמית בעקבות מלחמות לא מוצלחות. מתברר כי במועד שבו אמורה לפרסם את מסקנותיה ועדת וינוגרד לבדיקת הארועים במלחמת לבנון השנייה - ימלאו 33 שנים להגשת דו"ח ועדת אגרנט, שבדקה את כשלי מלחמת יום הכיפורים. בוועדת וינוגרד לא מתרגשים מצירוף המקרים הנדיר וטוענים כי מדובר בעיתוי מקרי.

     

     

    ועדת החקירה הממלכתית מונתה ימים לאחר שוך הקרבות כדי לחקור את "המחדל" שקדם למלחמת יום הכיפורים ואת הליקויים בתפקוד צה"ל והדרג המדיני הממונה עליו בימיה הראשונים של המלחמה.


    הכותרת הראשית  ב"ידיעות אחרונות" ביום פרסום דו"ח אגרנט

     

    בראש הוועדה עמד נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט, וחבריה היו השופט העליון משה לנדוי, מבקר המדינה דאז יצחק נבנצל, והרמטכ"לים לשעבר חיים לסקוב ויגאל ידין. במהלך עבודתה ערכה הוועדה 156 ישיבות שבהן שמעה 90 עדים, וכן קיבלה עדויות בכתב מ-188 אנשי צבא נוספים.

     

    גם ועדת הבדיקה בראשות השופט אליהו וינוגרד מונתה בידי הממשלה, בחודש ספטמבר 2006, לאחר ביקורת ציבורית נוקבת, לאור ההתנהלות הכושלת ותוצאותיה העגומות של מלחמת לבנון השנייה. חברי הוועדה הם: פרופ' רות גביזון, פרופ' יחזקאל דרור, אלוף (מיל'), ד"ר חיים נדל ואלוף (מיל') מנחם עינן. הוועדה שמעה את עדויותיהם של 75 עדים, מרביתם - חברי הצמרת המדינית והביטחונית.

     

    טלטלות בצמרת המדינית-ביטחונית

    מסקנות ועדת אגרנט גרמו לזעזוע בצמרת המדינית והביטחונית של מדינת ישראל. עיקר האחריות לכשלי מלחמת יום הכיפורים הוטלה על ראשי הדרג הצבאי, בעוד שראשי הדרג המדיני "נוקו" מאחריות ישירה למחדל. את עיקר הביקורת בדרג הצבאי ספגו הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר (דדו) וראש אמ"ן, אלי זעירא. יחסה הסלחני של הוועדה לדרג המדיני, ובעיקר לרה"מ גולדה מאיר ולשר הביטחון משה דיין, נתקל בביקורת ציבורית רחבה.

     

    כזכור, הסערה הציבורית בישראל בעקבות מלחמת לבנון השנייה ופרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, הביאה עד עתה להתפטרותם של שר הביטחון עמיר פרץ ושל רמטכ"ל המלחמה, דן חלוץ. בנוסף - עזבו את הצבא באקורדים צורמים גם כמה מהקצינים שעמדו בראש הכוחות הלוחמים, בהם: אלוף פיקוד הצפון אודי אדם, מפקד חיל הים דוד בן-בעש"ט ומפקד אוגדת הגליל גל הירש. ראש הממשלה אהוד אולמרט הבהיר לאחרונה כי אין בכוונתו להתפטר לאחר פרסום הדו"ח המלא. "אמצא את הזמן והמקום המתאימים להגיב על הדו"ח", אמר בפגישה עם חברי סיעת מרצ.

     

    רבים מאזרחי ישראל ראו בהתייחסות של ועדת אגרנט ניסיון של הדרג המדיני לחמוק מן האחריות למחדל,

    ונתנו לכך ביטוי ציבורי בהפגנות ובפעולות מחאה אחרות. המחאה הנרחבת הביאה לבסוף להתפטרותם של רה"מ מאיר ושר הביטחון דיין, ולהקמת ממשלה חדשה בראשותו של יצחק רבין.

     

    ועדת אגרנט קבעה כי מפקדי צה"ל בכלל, ואנשי אמ"ן בפרט, היו שבויים ב"קונספציה" מוטעית לגבי הערכת הסבירות למלחמה. קונספציה זו, שהתבססה על כמה עקרונות יסוד קשיחים, מנעה את ההערכה והעיבוד של מידע מודיעיני רלוונטי, שהגיע ממקורות מודיעיניים שונים והתריע במפורש על סכנת מלחמה.

     

    כעת, ועדת וינוגרד עתידה להכריע בכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה. מה דומה למחדלי העבר ומה שונה, עד כמה השכילו המערכות ללמוד את כשלי העבר? נדע רק בסוף החודש.

     

    בהכנת הידיעה השתתף אבירם זינו
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ועדת וינוגרד
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: לע"מ
    השופט שמעון אגרנט
    צילום: לע"מ
    חברי ועדת אגרנט
    צילום: לע"מ
    מומלצים