הרב אבינר: להפריד בין מורים למורות

"כל מה שאנו מחנכים את הילדים בחינוך נפרד - עלינו המחנכים לנהוג כן, ולארגן את ההשתלמויות, את הסדנאות ואת כל הפעילויות בנפרד" – כך פוסק הרב שלמה אבינר ביחס לעבודה משותפת למורים ולמורות. ב"מקרה של הכרח שיהיה מעורב" מונה הרב את התנאים שיאפשרו זאת: ישיבה נפרדת, הקפדה על קשר ענייני בלבד והימנעות מיצירת "אווירה חברתית ונעימה". 

במסגרת מאמרו השבועי בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה" הוצגה השאלה: "האם מותר לקיים השתלמויות מורים ומורות יחד? סדנאות עבודה משותפות? ישיבות מורים ומורות יחדיו? חדר מורים ומורות משותף? טיולים מעורבים או סעודות לגיבוש צוות? אני מורה ומרגישה לפעמים שאנו עושים שקר לעצמנו". 

בתשובתו מזכיר הרב אבינר כי "כלל גדול בתורה שיש לגברים ולנשים להתרחק אלו מאלו מאוד מאוד. לא רק להתרחק באופן ממוצע אלא מאוד מאוד". לדבריו, "אלו דברים נכונים לכל אדם מישראל, וקל וחומר לאלו שלקחו על עצמם את המשימה הקדושה לחנך ילדים וילדות מישראל לתורה ולמצוות". הרב סבור כי התשובה לשאלות "כמעט מיותרת" וקובע: על ההשתלמויות וההרצאות להיות נפרדות.

שישה תנאים לפעילות משותפת

בהמשך הוא מונה 6 תנאים בהם ניתן לקיים פעילות משותפת "במקרה של הכרח": בהרצאה חזיתית ישבו המורים בקדמת האולם והמורות מאחור ("אפשרי שגם המורות תשאלנה שאלות"), מקומות המנוחה והכיבוד יהיו נפרדים והדיונים המעורבים יהיו ענייניים בלבד. "ישיבות מורים ומורות יחד במסגרת בית הספר הן הכרח המציאות החינוכית", ממחיש הרב אבינר, "לכן יש להקפיד שהכל יהיה ענייני ולא חברתי, שיצטמצמו לנושאים המקצועיים, לא ישבו בעיגול אלא מסביב לשולחן, גברים לחוד ונשים לחוד, ויימנעו מבדיחות וסיפורים". הרב קורא להימנע מאווירה חברתית נעימה וידידותית, במיוחד אם אותה קבוצה חוזרת ונפגשת בהשתלמויות ארוכות טווח, ומזכיר: "לעתים יש נשים אשר לבושן אינו צנוע - מה שגורם גם עבירה וגם מבוכה". 

על "פעילויות גיבוש" כגון טיול או סעודה טוען הרב כי "אין מה לדבר" אלא אם מדובר בהפרדה מלאה. ומה עם שבתות הגיבוש בהשתתפות בני הזוג? "בהרצאות הישיבה תהיה נפרדת ופעילות ההווי תהיה לגמרי נפרדת", הוא פוסק, "ובסעודות - מסביב לכל שולחן רק תשב משפחה אחת, ומובן שהשירה תהיה של גברים בלבד". לטענת הרב אבינר, גיבוש צוות הוא חשוב, אך "אין עניין ואין היתר להתגבש עם אשתו של חברו". 

"מה שאנו רואים לנכון אצל התלמידים והתלמידות - עלינו לקיים קודם בעצמנו", מסכם הרב, "הן מצד הדין והן כדי לא לעשות תורתנו פלסתר בעיני אותם שאנחנו מחנכים... כבר אמרו רבותינו שמחנך אמיתי אינו מי שאומר לאחרים מה לעשות, אלא עושה בעצמו, ומתוך כך, יש תקווה שילכו במסילתו".