תשתו משהו? (ואל תשכחו להביא את התווית ליובל מנור)

מנור מציג תוויות מהעולם כולו ומסביר עליהם בהרחבה - כשמעבר למה שמודפס - מעניין אותו לא פחות החומר ממנו עשויות התווית: "דבר ראשון הפכתי להיות מומחה בכל הקשור לקילוף התוויות כך שיישארו שלמות, מעבר לזה אני ממש מוכר בתעשייה ומקבל פעמים רבות תוויות מפס הייצור מה שמעלה את הערך שלהן מאוד".

מבט מהיר על האוסף אמנם מעיד על מאות תוויות שנראו כאילו יצאו הרגע ממכבש הדפוס, אבל לצידן לא מעט הנראות כאילו עברו מלחמה קשה. "אין מה לעשות, יש חומרים לא ידידותיים שממש קשה לשמור אותם לאחר שהורדת מהבקבוק, אבל כל תווית מקבלת את הכבוד שלה - כך שיש לי באמת מגוון עצום של חומרים ואיכויות", מתגאה האספן הצעיר.

ונא לא לזלזל באספן – באוסף ניתן למצוא סדרות של תוויות השייכות למוצרים שאינם קיימים עוד - מה שהופך את התווית לנדירה ביותר ומעניק לה ערך עצום. למנור גם תוויות של טעמים שאינם מזוהים כלל עם המותג המוכר, תוויות של מפעלים שנעלמו מהאופק, והדובדבן שבקצפת: תווית שחורה של טעם כה מחריד עד שלא מצא את מקומו בארץ. "מדובר במשקה 'פנטה' שהתווית שלו שחורה והוא קרוי 'צ'ינוטו'", מספר מנור, "טעמו כה גרוע שאני חושב שזה 'אקמולי' מוגז ואחי בטוח שזה כביש מגורד".

מנור, אגב, טועם כמעט את כל המשקאות שלהם תווית שנכנסות לאוסף.

כשהבטתי ביובל שהיה עסוק בהסברים על האוסף הפנמתי עוד נקודה במסע המרתק שאני עושה אל תוך עולמם של האספנים: זה ממש לא חשוב מה אתה אוסף, אלא כיצד אתה מתייחס לאוסף. לראות את יובל מדפדף בין התווית היה נראה לי לפני כשנה הזוי לחלוטין, אבל לאחר שהכרתי לא מעט אספנים עם אוספים מוזרים למדתי שהאוסף פעמים רבות משול לילד: לא משנה כיצד הוא נראה ובאיזה מצב הוא נמצא (לא עלינו) - אוהבים אותו כמות שהוא - וכמה שישנם יותר ילדים כך השמחה גדולה יותר.

אז בפעם הבאה שאתם אוחזים בקבוק שתייה, היכן שהוא בעולם, אולי שווה שתעיפו מבט על התווית – ואם היא יפה שימו אותה במזוודה, ומי יודע: כשתחזרו ארצה אולי תרצו לשמח בחור חביב שהפך תוויות שתייה למשהו מרכזי בחייו. כדי ליצור קשר עם יובל צריך רק לשלוח לו מייל ואני בטוח שתקבלו תשובות מהירות: yuvalmanorster@gmail.com

יש לכם אוסף מעניין ואתם רוצים לפרסם אותו? שילחו מייל עם הפרטים שלכם לאי מייל: mic.dor@gmail.com  - ואם המערכת תמצא בכך עניין, ניצור עימכם קשר.