מעניין את הביצה

הקוראים עומרי וגיא התערבו ביניהם על השאלה "האם גבר בלי ביצים יכול לקבל זקפה". אנחנו לא יודעים מי מהם אמר מה - ואם זה סתם ויכוח תיאורטי, או שמבחינתם מדובר בעניין של פרקטיקה - אז נענה בפשטות: כן, אבל זה מעט מסובך

ההיסטוריה רצופה בסיפורים על גברים שהופרדו מביציהם למטרות שונות: כדי להפסיק התנהגות מינית בעייתית כמו אונס, כדי להוכיח חד־משמעית לשבויים מי בדיוק ניצח בקרב (בכל זאת, האם יש דרך יעילה יותר לייצר דמורליזציה?), או כדי שיוכלו לשמש כמשרתים לא מאיימים בהרמון של נשות המלך. היום אנחנו יודעים שבמקרה של סירוס, הטסטוסטרון - נו, הורמון המין הגברי - עושה פוס ולא מיוצר יותר. ולזה יש השפעה לא סימפטית על הביצועים.

היצר המיני נותר פעיל בתחילת הדרך ללא אשכים, אבל עם הזמן הוא מתפוגג יחד עם הזיכרון הרחוק של הטסטוסטרון. מצד שני, תרופות מסוימות או גירוי חזק מאוד יכולים לגרום גם לגבר מסורס לזקפה ואפילו לאורגזמה, רק שלא ייפלט בה זרע. למעשה, יש מקרים מוכרים של אנסי ילדים שעברו סירוס כדי להימנע מישיבה ארוכה בכלא, וחזרו להטריד ילדים גם בלי הגיבוי ההורמונלי. אבל התשובה הקצרה היא שגבר בלי ביצים בהחלט יכול לזקוף את קומתו.

ועוד באותו עניין מעציב, טלי רוצה לדעת אם זה נכון שחיתוך ביצים הופך את הקול לגבוה וצפצפני. אז ככה: אם הבחור סורס בטרם התחלף לו הקול, הוא ימשיך להישמע כמו ילד. זאת, אגב, גם הסיבה לכך שבעבר - בעיקר במאה ה־18 באיטליה, כשלנשים אסור היה לשיר בציבור - סורסו הרבה זמרים צעירים וחסרי ישע כדי שיוכלו להמשיך להגיע לאוקטבות המתאימות. לעומת זאת, אם הקול של הגבר התחלף עוד לפני שהביצים שלו יצאו לשחק מחבואים ולא חזרו, הוא לא יגבה ולא יצטפצף.

והנה עוד דבר אחד שגבר צריך, אבל ממש לא רוצה, לדעת על סירוס: אם הוא נעשה לפני גיל ההתבגרות, הסריס ישמור על מראה נערי. הוא יהיה חלק יחסית ובעל איברי מין לא מפותחים בגלל היעלמות הטסטוסטרון. אם הבחור הגיע לבגרות מינית לפני התאונה המצערת (או הניתוח, עקב סרטן אשכים ממש מצער), לא רק שהוא ישמור בדרך כלל על שיער הגוף ועל המראה הכללי שלו - הוא גם יהיה מוגן מפני התקרחות. כי ככה זה עם הטסטוסטרון: בהתחלה הוא עוזר לגברים לזיין, ובסוף דואג שלא יהיה להם את מי.

הדוור מנג'ס פעמיים

למרקו וגיא יש שאלות שכבר ענינו עליהן. אז בפעם המאה: קראו לה גל והיא אמרה שהיא בת 18

במסגרת מדורנו "קוראים כותבים את מה שקוראים אחרים כבר כתבו", נענה הפעם בקצרה על שתי שאלות שאתם לא מפסיקים לשאול. אנחנו מתריעים מראש שכבר ענינו עליהן, ובטח גם צירפנו אמצעי המחשה ויזואלי בצורה של מחשוף (לא היה לנו כוח לחפש את הגיליונות הרלוונטיים, אבל זה מה שאנחנו בדרך כלל מצרפים). אז ככה: הקורא מרקו רוצה לדעת אם הוא ישתכר יותר מהר אחרי שיתרום דם, כי האלכוהול יהיה פחות מדולל, והקורא זיו, שאוהב לראות את חצי הכוס המלאה, תוהה אם במקרה שייאבד יד הוא יתמסטל מבירה ביתר זריזות בגלל הירידה במשקל הגוף. התשובות, בשני המקרים, הן:

1. כן.

2. חבל שאתם לא קוראים לפעמים את העיתון שאתם קונים.

עובדה

ההגדרה המדעית של מטר היא המרחק שאותו עובר האור בריק בפרק זמן של אחד חלקי 299,792,458 השנייה. בעבר נמדד המטר לפי המרחק בין שני קווים על מוט מסגסוגת פלטינה ואירידיום שנשמר בפריז; עוד קודם הוא הוגדר כמרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי בקו האורך של פריז, חלקי 10,000,000.

המרחק הקצר ביותר שניתן למדידה מדויקת נקרא אורך פלאנק, וערכו הוא 1.61624 מטר כפול 10 בחזקת מינוס 35. לפי עקרון אי הוודאות, אם מנסים למדוד מרחק קצר יותר בין שני עצמים, נוצר מצב שבו קביעת המיקום המדויק של עצם אחד תביא לאי־דיוקים בקביעת המיקום של העצם השני. למה? ובכן, תשאלו מישהו שמבין בפיזיקה.

אם מביטים בכוכבי הלכת מהקוטב הצפוני, מגלים שכולם מסתובבים שמאלה סביב השמש. ולא רק זה: הם גם עושים את זה על אותו המישור, שנקרא "מישור המילקה" (כמו ב"ליקוי", כן?). במילים פשוטות, מערכת השמש שלנו נראית כמו דיסק גדול.