שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לראשונה נחנכו תאגידי ביוב במגזר הערבי
    הזרמת ביוב של רשויות ערביות גורמת מזה שנים לזיהום נחלים בצפון הארץ. כעת יוכלו שני תאגידי ביוב חדשים שקמו לקבל לקופתם את כספי המסים לשם הקמת ושיפור תשתיות - במקום שהכסף ילך לכיסוי גרעונות. פעילי סביבה: אם המסים יעלו, יתקשו התאגידים לגבות אותם

    ארגוני הסביבה הפועלים בצפון הארץ מתריעים כבר שנים על מצבן המידרדר של תשתיות הביוב ברשויות הערביות, המצויות ברובן במשבר כלכלי ובגרעונות קשים. בהיעדר תשתיות ראויות, הם אומרים, נוצרים באזור הצפון מפגעי סביבה רבים המסכנים שמורות טבע ומזהמים את מי התהום.

     

    כעת מסתמן צעד ראשון לקראת פתרון הבעיה. לאחר החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא אשתקד, נחנכו השבוע לראשונה שני תאגידי מים וביוב ברשויות ערביות בגליל. התאגידים שנחנכו השבוע הם תאגיד הרי נצרת, המתעתד לשרת מעתה כ-110 אלף תושבים ותאגיד כפרי גליל תחתון, שישרת כ-70 אלף תושבים.

     

    משמעות הקמת התאגידים טמונה בהיותם משקים כלכליים סגורים. עד כה, המסים שנגבו ברשויות הללו עברו לחשבון הכללי של הרשות, ולעיתים מימנו תשלום משכורות או סעיפי תקציב אחרים. כעת, עם הקמת התאגידים, יוזרם הכסף שייגבה במיסי ביוב ישירות לקופות התאגידים, והוא יוכל לשמש רק אותם לצורך הקמת או שיפור התשתית.

     

    התאגידים יקבלו את כספי המסים

    החוק בנושא הקמת תאגידי מים וביוב נחקק לפני כחמש שנים, ומאז הוקמו כבר עשרה תאגידי מים וביוב במגזר היהודי - אך אף לא אחד במגזר הלא יהודי. אחת הבעיות המרכזיות היא העובדה כי הרשויות הערביות התקשו לתחזק את מערכות ההובלה והשאיבה, משום שלא הצליחו לגבות מסים למימון הפרויקטים. כך קרה לא פעם שהשפכים של היישובים הוזרמו לנחלי האזור. מרבית ראשי הרשויות הערביות התלוננו כבר שנים על אחוזי הגבייה הנמוכים של מיסי העירייה בישוביהם. עם הקמת התאגידים מקווים במשרד הפנים שבעיה זו תיפתר.

     

    התאגידים הוקמו כאמור, בעקבות החלטת ממשלה מיוחדת מפברואר 2007, שקבעה מענקים נדיבים במיוחד לרשויות במגזר הלא יהודי שיקימו תאגיד מים וביוב עד חודש ינואר 2008. כעת, בגין המהלך יקבלו הרשויות סכום של 76 מיליון שקלים, הן כמענקים והן כהחזר מילוות עבר שנטלו בגין משקי המים והביוב. בנוסף, צפוי תאגיד הרי נצרת לקבל סכום של כ-13 מיליון שקלים כמענק לטובת פיתוח תשתיות מים וביוב חדשות.

     

    הקמת התאגידים נעשתה במהלך מואץ על ידי יועצים חיצוניים שנבחרו במכרז - בו התמודדו יועצים כלכליים ויועצים משפטיים העוסקים בתחומי התשתיות. "רוב החלטות הממשלה לא מיושמות בדרך-כלל, ובוודאי לא בקצב כזה, אבל במקרה הזה לקחו פרויקטורים מהמגזר הפרטי והסדירו את הנושא במהירות", הסביר עו"ד גידי פרישטיק, המתמחה בתחומי תשתיות איכות סביבה ושלטון מקומי ומי שהיה שותף למהלך לאחר שזכה במכרז.  במכרז נבחר גם אילן בר, מנכ"ל "בר ביצוע" ובעברו מנכ"ל תאגיד עין נטפים באילת. 

     

    "התאגיד הוא חברה עסקית לכל דבר"

    פרישטיק מציין כי היתרון הגדול בצעד זה הוא כי מדובר בתאגידים המנוהלים כחברות עסקיות לכל דבר, עם דירקטוריון ומנכ"ל מקצועי. לדבריו, שיעור הגבייה הממוצע של מיסי מים וביוב במגזר הערבי עומדים כיום על כ-50 אחוז, ו"עם הקמת התאגידים אנו מצפים לגבייה של 90 אחוז, בפרק זמן של כשנתיים".

     

    לטענתו הציפיות הגבוהות נובעות בשל נסיון קודם מוצלח במגזר היהודי. בהקשר זה הוא מציין את הקמתם של תאגידים דומים - בעיקר באילת ובראשון לציון - אשר הוכיחו את עצמם בעבר כצעד יעיל.

     

    אולם למרות התחזיות האופטימיות, יש מי שהגיב בספקנות. עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת שותפה של עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל אמרה כי "לרשות המקומית עדיין יש שליטה גדולה בניהול התאגיד", וכי לא בטוח שצעד זה יפתור את הבעיה. עם זאת, ציינה ואכים כי "הקמתו עדיפה על המצב הקיים שבו לרשות הערבית אין יכולת להתעמת עם תושבי הישוב, בגלל אי נעימויות וקרבה משפחתית. אחת הבעיות המרכזיות היא מחירי המים והטלי הביוב שעומדים לעלות, כך שלא ברור איך יצליחו לשפר את שיעורי הגבייה. מדובר בהפרטת שירותי המים - ולכך יש התנגדות רבה בארץ ובעולם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים