מקום חמישי: מגלן

היסטוריה: סיירת נ"ט שהוקמה ב־1986 לייעוד ספציפי שעד היום אי אפשר לחשוף במלואו. הלוחמים הראשונים הובאו משלל יחידות צה"ליות - בעיקר שלדג, סיירת הצנחנים ומחטיבת הנח"ל. היחידה החדשה הוצבה אז תחת פיקודה של "עוצבת האש", אוגדת המילואים המובחרת של צה"ל.

בשנותיה הראשונות פעלה מגלן בלבנון כיחידת חי"ר רגילה, כשהיא מתבססת על הכשרת החי"ר שעברו לוחמיה במסגרת הצנחנים. כבר אז היא התחילה לאסוף קרדיטים ראשונים בזכות פעילות מוצלחת, ובחדרי חדרים החלו להשוות אותה לסיירות מבוססות בהרבה. כל זה למרות העובדה שמגלן לא נוצלה במסגרת ייעודה המקורי, ולא השתמשה כלל בכלי הנשק המיוחדים שעומדים לרשותה (למעט באימונים).

האינתיפאדה השנייה נתנה למגלן את ההזדמנות להוכיח את עצמה כיחידה מובילה בצה"ל. הלוחמים שלה פיתחו התמחות במבצעי מעצרים מורכבים, שדרשו היטמעות בשטח ויכולת פגיעה מדויקת, ומהר מאוד צברו רקורד מרשים. עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, בהתחשב ביכולותיה ובמיומנותה, מגלן היתה בין היחידות הראשונות שהוזעקו לצפון. מהר מאוד היא גם נכנסה לשטח - ולתוך האש. ההרוגים הראשונים של צה"ל שלא ביום החטיפה היו משורותיה, בקרב על מוצב שקד, למרגלות הכפר מרון א־ראס.

סלבס: המפקד הראשון היה סא"ל דני הרמן. אחריו הגיע טל רוסו, אז בוגר שלדג וסיירת מטכ"ל, היום כבר ראש אגף המבצעים בצה"ל. אחד ממפקדיה הבולטים היה אל"מ דרור ויינברג, שמונה בהמשך למפקד חטיבת חברון, ונהרג ב־2002 בקרב בציר המתפללים. ויינברג כבר היה מיועד לפקד על חטיבת הצנחנים, ואין ספק שהיה מצטרף לרוסו כבוגר היחידה שהגיע לצמרת צה"ל. אחריו פיקדו על היחידה יוסי בכר ומוטי ברוך מהצנחנים ואמיר ברעם מהנח"ל, ובמלחמת לבנון השנייה פיקד עליה סא"ל אליעזר. היחידה כולה קיבלה צל"ש על חלקה במלחמה; צל"ש נוסף ניתן למיני־סלב עמית זאבי, בנו של ראש אמ"ן לשעבר ובעצמו קצין במגלן.

שיחוק: במלחמת לבנון השנייה מילאה היחידה בפעם הראשונה את ייעודה האמיתי, וגם הביאה תוצאות משמעותיות. זה לא קרה מיד, וגם לא באופן סדור ומתוכנן, אבל בכל זאת.

אחרי הקרב במרון א־ראס, שבו איבדה שני לוחמים, מגלן נשלחה לעוד מבצע מיותר, שתכליתו הסתערות חסרת סיכוי על מובלעת של חיזבאללה באזור בינת־ג'בל. מפקד הסיירת, סא"ל אליעזר, התמרמר באוזני בכירים בצה"ל. הם יעצו לו לסרב פקודה. אליעזר אמר שאין מצב, וההמלצה השנייה שקיבל היתה להמציא מבצע חלופי, כזה שייראה למקבלי ההחלטות כמיצוי מוצלח יותר של יכולות היחידה. וכך היה: מגלן נשלחה לגזרת ראס־ביאדה, על חוף הים התיכון, ונטמעה בשטח. בעזרת שילוב של מקצועיות וציוד מתקדם היא הצליחה להשמיד כ־150 מטרות - משגרים ומצבורי רקטות - ולהרוג עשרות מחבלי חיזבאללה. במבצע הבודד הזה (שהתפרש אמנם על ימים ארוכים) הצליחה היחידה לעשות יותר ממה שעשה צה"ל כולו בחמישה שבועות של לחימה כנגד הקטיושות קצרות הטווח.

פישול: במרץ 2003 קיבלה מגלן ידיעה על האפשרות שמבוקש פלסטיני נמצא באחת הגבעות הסמוכות לישוב פני חבר, בהר חברון. בהתלהבות רבה הכינה היחידה מבצע ללכידת המבוקש - בלי לדעת שבאותו אזור שוכן מאחז בלתי חוקי שמכונה "גבעת האנטנה", שמאובטח באופן קבוע על ידי שני שומרים ישראלים.

הכוחות שיצאו לשטח זיהו בטעות את המאחז כיעד לפעולה. אחד המאבטחים, יהודה בן־יוסף - בעצמו חייל משוחרר מאגוז - נכנס לרכב שלו, ודקה אחר כך ספג הרכב יותר מאלף קליעים שירו חיילי מגלן. חברו, יואב דורון, קצין באגוז שהיה בחופשה וישב במאחז, נהרג מטיל ממסוק קוברה שכוון על ידי לוחמי היחידה. עד היום נאבקים בני משפחות ההרוגים כדי שהאחראים לשרשרת התקלות יוענשו, אבל בצה"ל הוחלט להסתפק בצעדים פיקודיים.

דבר המערכת: עד למלחמה האחרונה היתה מגלן עוד סיירת חי"ר, אבל בעקבות הצלחתה שם התברר שהרציונל מאחורי הייעוד המקורי שלה עדיין תקף - ויש לה מקום של כבוד לא רק במלחמות פתע רחוקות, אלא גם בפעילות השוטפת. במיוחד כשנדרשים פתרונות יצירתיים לבעיות פשוטות לכאורה, אבל כאלה שצה"ל כולו עומד חסר אונים מולן. בהתחשב בעובדה שהמזרח התיכון רק מקצין, וששכנינו מצפון נוטעים רקטות וטילים בכל ערוגה אפשרית, סביר מאוד שלמגלן תהיה עוד הרבה עבודה בעתיד. ואם כך יהיה, אז ברשימה דומה שתיכתב בעוד 10 שנים היא תעפיל כמה שלבים לצמרת הטבלה.

כמה הערות ממש ממש חשובות

התמונות להמחשה של העובדה שאפילו בכתבה על סיירות מובחרות אפשר לדחוף תמונות של דוגמניות לא לבושות במיוחד בלבד

סטיילינג: יניב פרסי

ציוד צבאי: ריקושט (www.rikushet.co.il )

צולם בפיינטבול ישראל (www.paintball.co.il )

*סייעו בהכנת הכתבה: יוצאי כל היחידות שמוזכרות כאן וגם בכירים בצה"ל. במילים אחרות, אנשים שזהותם שמורה במערכת אפילו יותר טוב מהוויסקי בחדר של ליאור, בארון למטה, מאחורי הכיסא שלו, ליד הפח