גברים עם שדיים: מה גורם לתופעה, ואיך פותרים אותה
לא רק כבדי משקל סובלים מכך: הפרעה הורמונלית גורמת לצמיחת שדיים של ממש בקרב גברים. סרט שישודר בערוץ 8 יציג את הגינקומסטיה - גידול שדיים בקרב גברים. אתם מוזמנים לערוך היכרות מוקדמת עם הבעיה, שמטרידה לא מעט גברים
הם מתביישים להוריד חולצה, כבר שנים לא ביקרו בחוף הים, וחייבים לכבות את האור בחדר המיטות. גינקומסטיה, או הגדלת שדיים אצל הגברים אינה בעיה של כבדי משקל בלבד. הבעיה נובעת מהתרבות בלוטות מסויימות באחד או שני השדיים.
מקור הבעיה הוא בהפרת האיזון בין ההורמונים אסטרוגן (ההורמון הנשי) לטסטוסטרון (ההורמון הגברי), לטובת האסטרוגן. בחלק מהמקרים מופרשת כמות גבוהה של אסטרוגן, במקרים אחרים קיימת רגישות יתר להורמון אסטרוגן. תוצאת חוסר האיזון היא התרבות רקמות בשד והגדלתו.
- מתוך הסרט "גברים בעלי שדיים", שישודר ביום רביעי, 13.2, בשעה 22:30 בערוץ 8
גינקומסטיה יכולה להופיע בכל גיל, החל מהינקות, גיל ההתבגרות, ובגרות. אצל כ-60 עד 90% מהתינוקות קיימת הגדלת שדיים (המכונה גינקומסטיה חולפת), הנובעת מרמות אסטרוגן גבוהות שעברו מהאם אל העובר.
גינקומסטיה זמנית עלולה להופיע גם אצל מתבגרים, לרוב סביב גיל 10-12 שנים, החולפת מאליה בתוך כשנה וחצי. תקופה שלישית בחיים בה עלולה להופיע גינקומסטיה היא החל מגיל 24, לרוב בשל ייצור מופחת של טסטוסטרון באשכים. זוהי גינקומסטיה קבועה.
אצל אנשים הסובלים מהשמנה מופיעה הגדלת שדיים מסוג אחר, הנובעת משכבה שומנית. מצב זה קרוי פסאודו- גינקומסטיה, הקשור ישירות להשמנה. ההבדל בין שני סוגי הגדלת השדיים ניתן להבחנה בקלות יחסית, בבדיקה גופנית אצל הרופא.
גם תרופות עלולות לתרום לשיבוש ההורמונלי. תרופות אחדות גורמות להגברת ייצור האסטרוגן, ובהן קלומיפן ופניטואין. תרופות אחרות עלולות לעכב את יצירת הטסטוסטרון דוגמת תרופות כימותפיה, מטרונידאזול, ספירונולקטון, צימטידין, פינסטריד ואחרות.
תרופות רבות אחרות פועלות במנגנון לא ברור וגורמות להגדלת השדיים ובהם תרופות ליתר לחץ דם מקבוצת חסמי סידן ומעכבי ACE, מתילדופה, נוגדי דיכאון טריציקלייים ועוד. גם סמים ידועים בהשפעתם על המאזן ההורמונלי וגורמים להגדלת שדיים, ובהם הרואין, מריחואנה ואלכוהול.
איך מאבחנים?
האבחון הראשוני נעשה במרפאת הרופא. בבדיקה הגופנית יוכל הרופא להבחין האם מדובר בפסאודו-גינקומסטיה הנובעת בשל ריבוי רקמת שומן, או בשל גינקומסטיה אמיתית. בהמשך יפנה הרופא לבדיקת רמות הורמונים, תפקודי בלוטת התריס, תפקודי כליות וכבד ובדיקות דם נוספות.
בחלק מהמקרים מופנה המטופל לבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה של השד, לאיתור בלוטות חשודות או עקב תוצאות לא תקינות של בדיקות הדם.
איך מטפלים
לרוב גינקומסטיה שאינה נגרמת עקב מחלה לא דורשת טיפול, אלא הערכה חוזרת לאחר שישה חודשים. במרבית המקרים כאמור, המדובר בגינקומסטיה חולפת, או כזו על רקע השמנה. אצל כ-90% מהמתבגרים אצלם הופיעה הגדלת שדיים של
פחות מ-4 ס"מ, יחזרו השדיים לגודלם התקין בתוך מספר חודשים עד שלוש שנים. במקרים בהם אותרו הפרעות הורמונליות, מופנה המטופל למומחה לאנדוקרינולוגיה לצורך בדיקת הבעיה וטיפול תרופתי.
אחת הדרכים לטיפול בהגדלת שדיים שאינה נובעת ממחלה כרונית, היא באמצעות ניתוח פלסטי. לרוב נעשה הטיפול הזה במצב של פסאודו-גינקומסטיה בה כאמור קיימת הגדלת השדיים בשל רקמה שומנית סביב השד. במקרים כזה, יבצע המנתח שאיבת שומן, חיתוך הרקמה הנותרת ותפירת האיזור.
