הצעת חוק: המדינה תפקח על מחקרים בחיידקים קטלניים
ח"כ פרופ' אריה אלדד, לשעבר קצין רפואה ראשי וח"כ ד"ר יובל שטייניץ הגישו הצעת חוק, אשר תטיל פיקוח והגבלות על מחקר בגורמים מחוללי מחלות מסוכנים (פתוגנים), העלולים לשמש כנשק ביולוגי
הכנסת החלה לקדם היום את המנוף הישראלי שנועד למנוע את הפצת הנשק הביולוגי בשירות מדינות אויב וארגוני טרור. ועדת המדע והטכנולוגיה החלה להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית לפיקוח על מחקרים במחוללי מחלות קטלניות שעלולים לגרום למגפות המוניות. הצעתם של הח"כים הפרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי), רופא במקצועו, וד"ר יובל שטייניץ (ליכוד) לשעבר יו"ר ועדת חוץ וביטחון, נועדה להטיל פיקוח והגבלות על ביצוע מחקרים שמתמקדים בשורה ארוכה של מחוללי מחלות מסוכנים. זאת, לדבריהם, "בשל החשש לניצול המחקרים לפיתוח נשק ביולוגי במכוני מחקר שונים בישראל, גם אם אין לחוקרים כוונה להגיע לפיתוח הנשק הקטלני הזה".
הצעת החוק מתייחסת למחקרים ב-28 סוגי חיידקים, וירוסים ורעלנים ביולוגיים שעלולים להזיק לאדם לחי ולצומח, בדומה להצעות חוק דומות שעברו במדינות שונות בעקבות אמנות בינלאומיות. ועדת היגוי של המועצה לביטחון לאומי והאקדמיה הישראלית למדעים, בחנה במשך שנתיים את סוגיית המחקר הביו-טכנולוגי בעידן הטרור ופרסמה את מסקנותיה לפני כחצי שנה. הן באות לידי ביטוי בהצעת החוק החדש. עד כה היה הפיקוח מעוגן בתקנות שנועדו להסדיר את בטיחות מעבדות המחקר בסטנדרטים שימנעו פגיעה בעובדי המעבדות. על התשתית הזאת מקדם החוק החדש גם את "הביטחון הביולוגי" להמונים.
בפיקוח שר הבריאות ושר הביטחון
החוק נועד למנוע הפצה ושימוש לא מבוקר בתוצאות של מחקרים בסוגי המחוללים הביולוגיים שפורטו מעלה. הוא מחייב כל אדם או מוסד שעוסק במחקר ופיתוח, לרבות בתחום התעשייתי-מסחרי לקבל מראש את אישור שר הבריאות לבצע מחקרים במחוללים האלה, שתכליתם להגדיל את הנזק שלהם, את הפיכתם ליותר קשים לגילוי וזיהוי, ואת יציבותם לתרופות, חיסונים או אמצעי חיטוי. כמו כן חובתם לדווח לשר אם הם מחזיקים ברשותם את אחד ממחוללי המחלות ולא לפרסם את תוצאות המחקרים הנ"ל ללא היתר מהשר. מוסדות מחקר ביטחוניים יהיו כפופים לפיקוח שר הביטחון.
"המצב הנוכחי בעייתי"
סקר של המרכז למידע ומחקר של הכנסת שהוגש לוועדה מציין כי בישראל פועלות 400-500 קבוצות מחקר שונות שעושות שימוש במחוללי מחלות ביולוגיים אשר החוק החדש יחול עליהן. דו"ח ועדת ההיגוי ממליץ שהחקיקה רק תצמצם את סיכוני המחקר ומזהיר מפני "חקיקת יתר" שעלולה לפגוע במחקרים. יו"ר הוועדה, הפרופ' אלכס קינן, לשעבר מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה הביא לדוגמה את תוצאות החקיקה בארה"ב שגרמו להתמעטות החוקרים בתחומים אלה עקב התערבות הביורוקרטיה של רשויות הפיקוח הפדראליות. עם זאת גם הוא בדעה כי "המצב הנוכחי שבו חוקר המחזיק במחוללי מחלות ביולוגיים קטלניים יכול להעביר אותם לגורמים אחרים, גם בתום לב, בלי פיקוח ורישום, הינו בעייתי ומחייב תשומת לב".הפרופ' אריה אלדד, יוזם החוק, אומר כי למרות שאין בהצעתו כדי לפתור את הבעיה בכללותה, היא מציבה לפני החוקרים תמרור אזהרה במטרה לצמצם את זליגת הידע המדעי בעל הנזק הפוטנציאלי לביטחון הביולוגי. משרד הבריאות שתומך בהצעת החוק כבר מינה את המדען הראשי הפרופ' רמי רחמימוב לליווי הנושא. רחמימוב מדגיש כי למרות החשש מפגיעה בחופש האקדמי, החוק עצמו הוא הכרחי, "עקב הסכנות האפשריות מזליגת המידע שתסייע לפיתוח נשק ביולוגי בידי גורמים עוינים".
הודות לתמיכה הממשלתית הצעת החוק צפויה להיות מאושרת סופית עוד לפני פגרת הפסח.
פיקוח על נשק ביולוגי
צילום: רויטרס
