בנק ישראל: איחוד הרשויות לא הביא להתייעלות
בדיקה שנערכה בבנק ישראל בעקבות תהליך איחוד הרשויות מ-2003 מעלה כי בעוד שברשויות היהודיות שיעור הגבייה של הארנונה נשאר יציב יחסית לאחר האיחוד, ברשויות הלא יהודיות הוא ירד
השפעת איחוד הרשויות מ-2003 על הוצאותיהן של הרשויות המאוחדות שנתיים לאחר האיחוד מעלה כי האיחוד לא הביא עד כה להתייעלות בהוצאה. כך עולה מבדיקה שערך בנק ישראל.
במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" מ-2003 הוחלט לאחד בחקיקה 23 רשויות מקומיות ל-11 רשויות, כדי להקטין את תלותן בממשלה. האיחוד בוצע על רקע משבר תקציבי, שפגע במיוחד ברשויות החלשות.
בדיקת בנק ישראל בחנה את ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות שאוחדו ב-2003 ביחס להוצאה לתושב ברשויות דומות שלא אוחדו, בשנתיים שלפני האיחוד ובשנתיים שאחריו, ונמצא שיחס זה דווקא עלה. במרבית המקרים התנגדות התושבים לאיחוד והעדר תיאום עם משרדי הממשלה הם שהביאו לעליית יחס זה ברשויות המאוחדות, במיוחד ברשויות הלא-יהודיות.
בבדיקות דומות בארץ ובעולם נמצא שגם בטווח ארוך יותר משנתיים איחוד רשויות מוביל לחיסכון תקציבי רק במקרים שבהם האיחוד נעשה בתמיכת התושבים ויוצר הזדמנות כלכלית שלא הייתה קיימת בלעדיו, או אם הוא מוביל לפירוקן של רשויות כושלות. במקרים רבים האיחוד מביא להגדלת ההוצאה תוך שיפור השירותים המסופקים לתושבים, אולם זאת ללא ההתייעלות המצופה ברכיבים שבהם יש יתרון לגודל.
גביית הארנונה ירדה
ברשויות הערביות שאוחדו ירד שיעור גביית הארנונה, וזאת גם ביחס ליתר הרשויות הערביות, שלא אוחדו. ממצא זה בולט במיוחד באיחוד באקה-ג'ת ובאיחוד שגור, שם הייתה התנגדות חריפה של התושבים וראשי הרשויות לאיחוד.
לאור ממצאים ראשוניים אלה חשוב להקפיד, אומרים בבנק ישראל, כי באיחודי הרשויות שיבוצעו בעתיד ישתפר התיאום בין הממשלה לתושבי הרשויות המאוחדות, ובין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. ניתן להקטין את ההתנגדות לאיחוד על ידי שיתוף הרשויות הקטנות עצמן בהחלטה עם איזו רשות להתאחד, כך שהאיחוד יניב את מירב היתרונות.
