וינוגרד מחזיר את המדינה לאחור

ועדת וינוגרד טרחה וייחדה כ-50 עמודים, שהם כמעט 8% מהדו"ח שלה, לסוגיות הקשורות בביטחון המידע ובתפקודה של התקשורת במלחמת לבנון השניה, וכמעט כל הנאמר בעמודים אלה מחזיר את יחסי המימשל והתקשורת בישראל שנים רבות לאחור.

חברי הוועדה הציעו לשנות הלכות קיימות, ותבעו להגדיר מחדש את מהותו של מידע סודי שפרסומו עלול לפגוע בביטחון המדינה. זאת על ידי הרחבת הגדרתו של מידע כסודי, לעומת ההגדרה שנקבעה ב"בבג"ץ שניצר". אז פסק בית המשפט כי פרסום מידע ייאסר רק אם קיימת "ודאות קרובה" לפגיעה "ממשית" בביטחון. במקום זאת הציעו חברי ועדת וינוגרד לומר כי "פרסום ייאסר כבר אם יש בו משום חשש סביר לפגיעה במרכיב משמעותי של ביטחון המדינה". המלצה זאת מרחיבה מאד את הגדרתו של מידע כסודי מהתחום המבצעי המוגדר. מהלך כזה יפגע פגיעה קשה בחופש הביטוי ובדיון הציבורי.

מוטב לדחות את המלצתם ולדבוק במדיניות הקיימת שלגביה יש כבר נסיון רב ובדרך כלל מוצלח, ואף אם היו במלחמה חריגות מסויימות ניתן למצוא לכך פתרון ענייני.

זירה נוספת שבה השקיעה ועדת וינוגרד מאמץ היא מדיניות התקשורת, ובעיקר הפתיחות התקשורתית שנקטה דוברת צה"ל בגיבוי הרמטכ"ל. מהדו"ח עולה ביקורת כלפי מדיניות זו, ולמעשה מדובר בעוד פגיעה בחופש הביטוי. למרות העיסוק הנרחב במדיניות התקשורת לא הגיעה הוועדה ללב הבעיה - העדרן של אסטרטגיות תקשורתיות מצד הממשלה והמימשק הלקוי בתחום ההסברה בינה לבין מערכת הביטחון וצה"ל. 

מבקר המדינה כבר עסק בסוגיות אלה בשני דו"חות שהגיש (על ההיערכות של גורמי ההסברה ותפקודם במלחמה, ועל העורף) ובהם הדגיש את הצורך באספקת מידע ולא במניעתו, בגלל חיוניותו לציבור בארץ ובעולם. חבל שחברי וועדת וינוגרד לא למדו את דו"חות המבקר ולא הפנו את הציבור אליהם.

ועדת וינוגרד דנה בנושאים אלה בלי לשמוע עדים ומומחים של ממש מלבד הצנזורית הראשית, דוברת צה"ל וראש מחלקת ביטחון המידע בצבא. למרות זאת, הוועדה גיבשה כמה המלצות מעשיות, אך לא קבעה מי יוציא אותן אל הפועל. לאור נסיון העבר יש להניח שגם הפעם תחומי התקשורת וההסברה לא יטופלו, ו-50 הדפים האלה יעלו אבק במגירות. יש לקוות שכך אכן יקרה!

ד"ר חנן נוה, מרצה בכיר בביה"ס לתקשורת במכללת ספיר. מחקר שערך על השימוש האזרחי באינטרנט בימי מלחמת לבנון השנייה יראה אור בחודש זה