"לא אעשה עוד סרטי מלחמה"

במאי הקולנוע הפולני הנודע, אנדז'יי ויידה, אמר ביום שישי כי יצר מספיק סרטי מלחמה שחפרו בעברה של מולדתו וכעת הגיע הזמן לעסוק בתמות עכשוויות. הבמאי הוותיק, 81, ששמו הפך נרדף לקולנוע הפולני, אמר את הדברים במהלך מסיבת עיתונאים שכינס בפסטיבל ברלין שם מוצג בימים אלה סרטו החדש "Katyn", שנבחר לייצג את פולין בתחרות האוסקר לסרט הזר.

הסרט, מסע אישי מאד של הבמאי, מספר לראשונה על הטבח שביצעה המשטרה החשאית הסובייטית בשנת 1940 ב-15 אלף קצינים ואנשי צבא פולנים. בין המוצאים להורג היה גם אביו של הבמאי, קפטן יקוב ויידה. הטבח, שהתרחש ביערות של קאטין, עיירה הממוקמת לא הרחק מסמולנסק שבמערב רוסיה, הוא עד היום נושא טעון מאד ופצע פתוח שלא הגליד עם השנים. הדמות הנשית המרכזית בסרט מבוססת במידה רבה על דמותה של אמו שסירבה להאמין שבעלה לא יחזור.

ויידה. לא האמין שיום אחד ברית המועצות לא תתקיים (צילום: רוייטרס)

"עד שנפטרה בשנת 1950 היא פשוט לא האמינה שאבי לא יחזור מהמלחמה", אמר וויידה. הסרט עוקב אחרי אנדז'יי, קפטן בצבא הפולני שנשבה על ידי הסובייטים במהלך פלישת הכוחות לפולין בשנת 1939 ואחרי אשתו ובתו שמסרבות לוותר על התקווה שישוב. הסרט מראה במקביל כיצד השתמשו הגרמנים בזוועות הטבח כפרופגנדה אנטי סובייטית בשלבים מאוחרים של המלחמה כשהברית בין הצדדים התפרקה וכיצד הסובייטים שכתבו את ההיסטוריה והטילו את האשמה הבלעדית על הכוחות הנאצים. ברית המועצות, יש להדגיש, הכירה באחריותה לטבח רק בשנת 1990.

"לאורך שנים ארוכות, למעשה עד לקריסת הקומוניזם, היה בלתי אפשרי לעשות את הסרט הזה", אמר ויידה, "זה היה הסוד השמור ביותר. לא האמנתי שאראה את היום בו ברית המועצות לא תהיה קיימת יותר. זוהי בשבילי קינה, סרט אבלות". ויידה אמר שהוא רוצה שאנשים אשר לא חוו את הזוועות המתוארות בסרט, ייזכרו את התמונות שראו. "זה פשוט בלתי אפשרי ללכת קדימה מבלי לחשוב על העבר", אמר.

זו אולי הסיבה שכעת, עם סגירת המעגל הפרטי שלו, מרגיש ויידה שהוא יכול להשתחרר ולהמשיך הלאה. "אינני רוצה לחזור לנושא הזה יותר", אמר אחרי ההקרנה המיוחדת לעיתונאים, "אני אדם זקן כעת והייתי רוצה להניח לפרק הזה בקריירה שלי ולעשות סרטים יותר עכשוויים. אני חושב שחלים שינויים

 מוזרים שמתרחשים בחברה ובין הפרטים שמרכיבים אותה כך למשל הגירה המונית של פולנים מאז קריסתה של חומת הברזל".

ויידה פרץ אל התודעה בשנות החמישים עם הטרילוגיה שכללה את סרטיו "דור", "kanal" ו"אפר ויהלומים" שעסקו בהשפעת מלחמת העולם השנייה על החברה האזרחית הפולנית. בשנת 1975 היה מועמד לפרס האוסקר על הסרט "הארץ המובטחת", שעסק בתופעות הלוואי של הקפיטליזם. גם "איש השיש", שיצא לאקרנים שנתיים אחר כך ו"איש הברזל" שזיכה אותו בפרס דקל הזהב ב'קאן' ובמועדות לפרס האוסקר, ביקשו לחשוף את המניפולציות בהן השתמש השלטון הסובייטי.