עורכי דין - מי עושה כמה

עורך דין מתחיל במשרד קטן ישתכר בשנות עבודתו הראשונות 8,500–6,500 שקל ברוטו בלבד בחודש לעומת 14 –19 אלף שקל בחודש לעורך דין מקביל במשרד מסחרי גדול וממוצב – כך עולה מסקר שכר מיוחד שנערך עבור "כלכליסט" על ידי חברת GLawBAL בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ, העוסקת בייעוץ ובשיפור ביצועים של משרדי עורכי דין. על פי הסקר, המעודכן לינואר 2008, הולך וגדל הפער בין השכר המשולם לעורכי דין שכירים במשרדים קטנים ובפריפריה, לבין שכרם של עורכי דין שכירים במשרדים מסחריים גדולים, שרובם ממוקמים בתל אביב.

הסקר משווה עוד בין משכורות עורכי הדין בישראל ובארצות הברית, ומנתוניו עולה כי שכרם של עורכי דין מתחילים בישראל הוא כרבע משכרם של מקביליהם בארה"ב. במשרדים הגדולים הפער הזה הולך ומצטמצם עם השיפור בוותק: פרקליטים ותיקים במשרדים גדולים בישראל משתכרים רמות שכר גבוהות יחסית, העומדות על כשליש משכרם של עמיתיהם בארה"ב. במשרדים קטנים ובמשרדי פריפריה המצב הפוך: ככל שעולה הוותק של עורכי הדין, עולה גם הפער בינם לבין מקביליהם בארה"ב, שמשתכרים עד פי חמישה מהם.

כך, למשל, עורך דין שכיר בעל ותק של שבע–שמונה שנים המועסק במשרד ישראלי קטן, ישתכר פחות מ־2,750 דולר ברוטו בחודש (11 אלף שקל — הנתונים חושבו לפי שער של ארבעה שקלים לדולר, כדי שלא להטותם לפי השער המשתנה). פרקליט ישראלי בעל ותק דומה, המועסק במשרד גדול, יגיע בשלב זה לרמת שכר של כמעט 10,000 דולר בחודש (40 אלף שקל). לעומתו, עמיתו בעל הוותק המקביל בארה"ב ישתכר מ־13 אלף דולר בחודש במשרד קטן ועד 30 אלף דולר בחודש במשרד גדול ומצליח.

שכר טרחה: הבכירים גובים 600 דולר לשעה

בישראל רשומים כיום כ־39 אלף עורכי דין פעילים. כ־28 אלף מהם מועסקים ב־4,500 משרדי עורכי דין ברחבי הארץ. כמה אלפי עורכי דין נוספים מועסקים בפרקליטויות או כיועצים משפטיים בחברות ובארגונים. יתר עורכי הדין עוסקים בתפקידים שאינם משפטיים, אך מסיבות שונות מחזיקים במקביל ברישיון פעיל לעיסוק במקצוע (ששימורו כרוך בתשלום דמי חבר שנתיים ללשכת עורכי הדין).

במאה המשרדים הגדולים בישראל מועסקים בסך הכל כ־3,500 עורכי דין. רבים מהמשרדים הללו עוסקים בתחומי המשפט המסחרי, ומספקים שירותים בעיקר למגזר העסקי. שכר הטרחה שהם גובים גבוה יחסית: על זמנם של שותפים בכירים במשרדים הללו משלמים הלקוחות תעריף צמרת שנע בין 275 דולר ל־600 דולר לשעה. לצורך השוואה, פרקליטי צמרת במנהטן, ניו יורק, גובים עד 1,000 דולר לשעה.

עם זאת, רוב עורכי הדין בישראל מסתפקים בשכר טרחה צנוע בהרבה: 24,500 אלף עורכי דין, שמהווים 87% מכלל עורכי הדין המועסקים במשרדים, פרוסים באלפי משרדים קטנים – רבים מהם מעסיקים עורך דין אחד שעובד לבד או שני עורכי דין.

ייצור הכנסה: במשרדי הצמרת מגיעים ל־500 אלף דולר לעו"ד

בארה"ב נתוני ההכנסות של משרדי עורכי הדין הם פומביים, ומתפרסמים בטבלאות דירוג. הנתון שעל בסיסו נערכת ההשוואה הוא בדרך כלל ייצור הכנסה ממוצעת לעורך דין במשרד. לפי נתונים שאסף זלמנוביץ, משרדים טובים בארה"ב מייצרים הכנסה שנתית ממוצעת של לפחות מיליון דולר לעורך דין. עשרת המשרדים המכניסים ביותר בארה"ב מציגים הכנסה ממוצעת של 2.5 מיליון דולר לעורך דין.

בישראל, אומר זלמנוביץ, משרדים שבהם ההכנסה חוצה את רף ה־300 אלף דולר לעורך דין בשנה יכולים בהחלט להתגאות. רק קומץ משרדים מגיע לרף גבוה יותר, עד 500 אלף דולר לעורך דין. ביותר מ־85% מהמשרדים בישראל רף ההכנסה אינו חוצה את קו ה־100 אלף דולר לשנה לעורך דין (400 אלף שקל), ומשרדים רבים ישמחו להכנסה ממוצעת של 62.5 אלף דולר לעורך דין (250 אלף שקל) ואף פחות מכך. כשמנכים מסכום זה את שיעור הוצאות המשרד, לרבות שכר, מינהלה ועורכי דין שכירים (כ־40%–60%, בהתאם ליעילות המשרד), נותר בידי השותפים סכום נמוך למדי.

משיכות שותפים: מאה ישראלים מגיעים למיליון דולר בשנה

בארה"ב חצתה ב־2007 רצפת המשיכות הממוצעת לשותף הון במשרדים הטוב את סכום 4 מיליון הדולרים, ובעשרת המשרדים הטובים בתחום, השותף הממוצע לקח לכיסו יותר מ־2 מיליון דולר בשנה. הנתונים, כמובן, הם ממוצעים: ישנם בארה"ב שותפים שרמת משיכותיהם מגיעה ל־10 מיליון דולר ויותר.

בישראל פחות ממאה שותפים מאושרים הגיעו למשיכה משוערת של יותר ממיליון דולר — והסכום יורד באופן ניכר ככל שעוסקים בשדרת שותפים זוטרה יותר, או במרבית המשרדים בארץ, גדולים כקטנים. רובם המכריע של המשרדים בארץ אינו חולם כלל על הכנסה בסדרי גודל אלו, ומסתפק בעשרות אלפי שקלים בודדים בחודש, ובמקרים מסוימים גם בהרבה פחות מזה.