שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אניטה שפירא זכתה בפרס ישראל בחקר ההיסטוריה
    פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית יוענק לפרופסור אניטה שפירא ופרס ישראל בחקר ההיסטוריה הכללית יוענק לפרופסור בנימין אייזק. "תחום מחקר שלם שנחשב לבן חורג בהיסטוריה קיבל הכרה"

    פרסי ישראל בתחום חקר ההיסטוריה יוענקו השנה לפרופסור אניטה שפירא ולפרופסור בנימין אייזק, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בוועדת הפרס, שבראשותו של אברהם גרוסמן, כיהנו השנה אפרים דוד, שלומית וולקוב, שמואל פיינר ונציגי גף פרסי ישראל דב גולברגר וחיה הורביץ.

     

    עם פרסום הידיעה אמרה פרופ' שפירא ל-ynet: אני רואה בקבלת פרס ישראל הכרה לתחום מחקר שלם שעד היום היה בבחינת בן חורג בהיסטוריה. התחום של חקר הציונות, מדינת ישראל והיישוב נוצר והתגבש רק ב-40 השנים האחרונות, וזה לא במקרה שעד היום לא זכה אף חוקר שמגיע מתחום זה לפרס. במובן זה אני רואה עצמי כאן כמייצגת לא רק את עצמי, אלא את כל

     חברי הוותיקים שהתחילו ביחד איתי את הדרך ועשו אותה איתי זה גם היום שלהם.

     

    "כשהתחלנו לעסוק בתחום התייחסו לזה כאל ז'ורנליזם - צעיר מידי, לא מבוסס מספיק, לא ביקורתי מספיק, יותר מידי משבח את המציאות ופחות מידי מבקר אותה. חשבו שאנחנו לא רואים את המציאות מכל צדדיה. היום התחום הזה הרבה יותר בוגר ומגוון, יש בו מאות חוקרים וכך צריך להיות, כי לא יעלה על הדעת שבמדינה, תהא אשר תהא, חקר המדינה עצמה וההיסטוריה שלה יהיו בגדר נושא שולי.

     

    "אני משערת שעד כה נדחק התחום מתוך הגישה שכל הנושא הזה שמאוד קרוב לבית, ויש בו איזו שהיא פמיליאריות, כולם יודעים ומכירים קצת אבל לא ממש, הוא לא רציני. ההכרה הזאת משנה את הגישה הנ"ל".

     

    בנימוקיהם למתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לפרופסור שפירא, כתבו חברי הועדה: "שפירא היא אחת ההיסטוריונים החשובים והמשפיעים ביותר בימינו על חקר ההיסטוריה היהודית והישראלית במאה העשרים. ספרייה ומאמריה האקדמיים הותירו חותם עמוק על המחקר המדעי ועל השיח האינטלקטואלי של אחת התקופות המהפכניות, הסוערות והיצירתיות בתולדות עם ישראל, והניחו יסודות מוצקים לחקר תולדות הציונות בארץ".

     

     הנושאים המרכזיים במחקרי של פרופסור שפירא הם העבודה העברית, הבעיה הערבית, העימותים הפנימיים על הדרכים להפיכת הרעיון הציוני לממשות והדינאמיות של הזהות הישראלית. מחקריה וספריה של שפירא עוררו לא אחת סערות וחשפו ויכוחים ציבורים ועולמות נפשיים בספרי הביוגרפיה שכתבה בין היתר על ברל כצנלסון ויגאל אלון.

     

    "פרופסור אניטה שפירא תרמה רבות כמורה ומחנכת והעמידה דורות של תלמידים וחוקרים מהשורה הראשונה", הוסיפו השופטים. שפירא, נולדה בשנת

     1940 בורשה, שרדה את השואה ובעקבות הפוגרום בקיאלצה עזבה עם משפחתה את פולין ועלתה לפלסטינה בעלייה בלתי לגאלית כשהיתה בת 7. בשנת 1959 נישאה והחלה את לימודיה האוניברסיטאיים במסגרת החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל אותם סיימה בהצטיינות. כיום היא מכהנת בחוג כפרופסור מן המניין. שפירא עוסקת בתחומי מחקר מגוונים מהיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית, דרך היסטוריה חברתית ופוליטית וכלה בהיסטוריה צבאית.

     

    בשנים האחרונות היא עובדת על ביוגרפיה של הסופר י.ח ברנר. לאורך השנים פתחה את הקתדרות לחקר ציונות ולימודי ישראל באוניברסיטת ישיבה ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ספריה זכו לפרסים ולביקורות משבחות ועוררו עניין בישראל ומחוצה לה. שפירא נחשבת כאוטוריטה בעלת שם עולמי בכל הנוגע לתחומי הציונות, היישוב ומדינת ישראל.

     

    בנימוקיהם למתן הפרס בחקר ההיסטוריה הכללית לפרופסור בנימין אייזק, כתבו חברי ועדת הפרס: "פרופסור אייזק הוא היסטוריון בעל שיעור קומה בינלאומית של תולדות רומא, הפרובינקיות המזרחיות באימפריה ובכללן של ארץ ישראל. הוא מגדולי האפיגרפים בעולם ומהבודדים מבין הקלאסיקאים המשלבים שליטה רחבה במקורות היווניים והרומיים, בממצא הארכיאולוגי ובספרות התלמודית. כל מחקר של פרופסור אייזק מתבצע מתוך בחינה מעמיקה וחדשנית של המקורות שמביאה פעמים רבות למסקנה שונה מזו המקובלת.

     

    אייזק הוא אחד העורכים הראשיים בפרויקט של גיבוש הקורפוס של הכתובות בארץ ישראל מהתקופה היוונית והרומית בכל השפות. בספרו המקיף על גבולות האימפריה הרומית במזרח, מנתח אייזק באופן מעמיק ושיטתי על סמך שלל מקורות, את דרכי השליטה הרומית במזרח התיכון. לספרו האחרון, העוסק בשורשיה של הגזענות בעולם העתיק, יש השלכות מרחיקות לכת בתחום זה".

     

    פרופסור בנימין אייזק נולד בשנת 1945 בז'נבה כפליט, חמישה ימים אחרי סוף מלחמת העולם השנייה. הוריו היו יהודים הולנדים שברחו בשנת 1942 לשוויץ עם ילדיהם ובת מאומצת. המשפחה חזרה להולנד ומצאה שם שברי משפחה ששרדו. אייזק גדל באמסטרדם ושם גם סיים את לימודיו. מגיל צעיר שאף

     לקריירה אקדמית וחלם על עלייה ארצה. הוא התמקד בלימודי היסטוריה עתיקה ואת התואר השני סיים בארכיולוגיה.

     

    בשנת 1972 עלה ביחד עם רעייתו ובתם התינוקת לישראל. בארץ נולדו לבני הזוג בן ובת. את דרכו האקדמית בישראל החל כעוזר מחקר לפרופסור מרדכי גיחון באוניברסיטת תל אביב ובמהרה השתלב בחוג ללימודים קלאסיים. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ההתיישבות היוונית בצפון מהתקופה הארכאית ועד אלכסנדר מוקדון. בשנת 1995 הופקד על הקתדרה להיסטוריה עתיקה ע"ש פרד ולהן לסינג ולאורך השנים שימש כראש החוג.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שפירא. מהמשפיעות של ימינו
    צילום: עמרי שפירא
    7 לילות
    מומלצים