אריק זאבי - נושא הדגל של הג'ודו הישראלי
סוס מת? תמיד פצוע? זקן מדי? מחזיק לבד את הג'ודו? אחרי שהבטיח את המקום באולימפיאדה השלישית שלו, אריק זאבי חולם על זהב בבייג'ינג ועונה לכל המבקרים. כולל תמונות בלעדיות מפראג
אוגוסט 2007. אריק זאבי נפצע במחנה אימונים בבראונשווייג שבגרמניה ומחמיץ, בפעם השניה ברציפות, את אליפות העולם בג'ודו. אחרי אותה פציעה מיותרת בכתף ("הייתי טיפש כאשר עליתי למזרן מול יריב אזרי, שידעתי שיכול לפגוע בי"), עלה חשש באיגוד הג'ודו שזאבי עלול להחמיץ את אולימפיאדת בייג'ינג, דווקא אחרי שורה של טורנירים מוצלחים מבחינתו.
"היו לי איזה יומיים-שלושה של עצבות כזו כשנפצעתי", נזכר זאבי, "במיוחד כשהבנתי שהלכה אליפות העולם, כנראה שלא הולך לי בהן. אבל פתאום גם היה חשש שבתסריט הכי גרוע אני לא אגיע לבייג'ינג". החשש הזה התבדה. מדליסט הארד מאתונה זכה בטורניר פראג, הבטיח בכך את הופעתו באולימפיאדה ויגיע לאליפות אירופה הקרובה בראש שקט.
פגשנו את זאבי במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט, שם הוא זכה לטיפול נוסף בגוף שכבר עבר כל כך הרבה פציעות. "אני אוהב את הכאב, לפחות חלק מהכאב", הוא מודה. על הדרך הוא גם מנסה להסביר את תדמית 'הפצוע המתמיד' שנוצרה סביבו.
"פעם לא הייתי מוכר כמו היום ולא היו כותבים עלי באופן קבוע", הוא מספר. "כשהתחלתי להיות מוכר, שאלו אותי תמיד על מידת הכשירות שלי ואמרתי שכואב לי במקום מסויים. למחרת היתה כותרת 'אריק בספק לאליפות אירופה', אבל האמת היא שכל ג'ודאי צמרת סובל מפציעות קטנות פה ושם. היו אומרים 'וואו, הוא עלה פצוע וניצח', והיתה תחבושת קטנה ועשו ממני גיבור. כשהגיעו הפציעות האמיתיות זו היתה בעיה, אבל התחושה כאילו אני תמיד פצוע ממש לא נכונה".
נושא לבד את הדגל
באותה אליפות עולם בריו דה ז'נירו, אותה החמיץ זאבי ביחד עם גל יקותיאל בגלל פציעות, ישראל חזרה הביתה בלי שום הישג משמעותי, להוציא את המקום התשיעי של אבישר שיינמן. "אסור שספורטאים כמו אבישר ייעלמו", אומר זאבי על הכשרון בן ה-25 מתל אביב, שעדיין מקווה להיכנס לאולימפיאדה דרך מדליה באליפות אירופה. "גם ג'ודאי כמו יואל רזווזוב צריך להיות באולימפיאדה, הוא שם מאוד מוכר באירופה".
זאבי והדגל באתונה. גם בבייג'ינג הוא יהיה (צילום: AP)
בינתיים, גל יקותיאל נראה כג'ודאי היחיד שהצטרף לזאבי בבייג'ינג, ולא מעט כלי תקשורת תוקפים את התנהלות ענף הג'ודו. לזאבי יש תשובות: "על פניו זה נכון שאם מסתכלים אז באתונה היו לנו חמישה ג'ודאים ונכון לעכשיו יש רק שניים בבייג'ינג, אבל מהרבה בחינות הענף נמצא במצב הכי טוב שהוא היה אי פעם".
"יש היום יותר ילדים שמתאמנים מאשר אי פעם והבסיס של הפירמידה נראה יציב מאוד", הוא מוסיף. "הבעיה היא בג'ודאים שלמעלה, שלא מביאים אולי את אותם הישגים של פעם, אבל זה לא בהכרח אומר שאנחנו בנסיגה. יותר ספורטאים יוצאים ליותר תחרויות ותופסים נסיון וגם הדור הבא נראה מבטיח. הנה, רק השבוע נבחרת הקאדטים הביאה הישגים גדולים מתחרויות באירופה".
מיסטר קואצ'ר
"תמיד יש תחושה כזו שאנשים אומרים 'יאללה תפרוש', אבל זה מצחיק. מה אני מפריע להם? אני עושה את מה שאני יודע לעשות הכי טוב ומייצג את המדינה די בהצלחה. זה לא שאני בא על חשבון מישהו אחר", עונה זאבי לאלה שטוענים כי הוא 'סוס מת'.
זאבי והתחבושות באתונה. "עשו ממני גיבור" (צילום: AFP)
בגיל 31 זאבי ירשום בסין את האולימפיאדה השלישית שלו, אבל הוא כלל לא בטוח שהיא תהיה גם האחרונה שלו. "אם ייווצר מצב בו אוכל להתחרות ברמות הגבוהות, אני לא פוסל להמשיך עד לונדון 2012. אני אוהב את דרך החיים הזו, אבל זה תלוי גם בכספים שנקבל וביכולת שלי להתמיד. אם אראה שזה לא זה, אני לא מתכוון למשוך את הקריירה בכוח".
ומה אחר כך? "התחלתי להתעניין בכל עניין הקואצ'ינג וזה נראה לי משהו שיתאים לי. גם לאמן נבחרת נשמע מתאים. דיברתי עם חבר שלי מפורטוגל שמאמן את הנבחרת שלהם, והוא אמר לי שזה כיף כמעט כמו להתחרות. אני לא יודע אם אעבוד עם ילדים, כי אני רוצה לתרום מהידע והנסיון שלי ברמות הגבוהות. במיוחד בכל מה שקשור לקטע המנטלי".
חמישי, שלישי, ראשון?
אחרי מקום חמישי בסידני ושלישי באתונה, אריק חולם על הקפיצה המתבקשת בבייג'ינג. "הלוואי ויש איזה סדר נומרולוגי מיסתורי שכזה, שיסדר לי את הזהב. אני חולם על זה ואני חושב שזה אפשרי, למרות שהענף השתנה בארבע השנים האחרונות", אומר זאבי. "כבר תקופה ממושכת שהג'ודאים השולטים בעולם הם יותר פיזיים ופחות 'משחקים יפה', כמו שאומרים בכדורגל. זה לא כל כך עובד לטובתי וגם היפניים לא זוכים בתחרויות כבעבר. הצמרת השתנתה ואני עושה את ההתאמות. גם את היפנים מוקדם להספיד".
הארד והזר ביוון. מסין יחזור זאבי עם זהב? (צילום: ראובן שוורץ)
ומה נאחל לזאבי ל-2008? שזו תהיה שנה היסטורית כמובן. "לפחות בשנה הקרובה אני מקווה לחזור מאליפות אירופה עם מדליית זהב. אני רוצה את הזהב הרביעי שלי, שזה משהו שלא הרבה עשו בהיסטוריה. בגלל שאני יודע שהסוף מתקרב, חשוב לי לצבור כמה שיותר הישגים כדי לבסס את השם שלי ברמה האירופית, לא רק בישראל. מה עם האולימפיאדה? כולם יודעים שאני רוצה זהב, אבל כמוני יש עוד שמונה-עשרה שתופסים מיקרופונים במדינה שלהם וחולמים, אבל מי יודע?".
