"אני כמו ציפור חופשייה, אדון לעצמי"

דמיינו סיטואציה: משרד עורכי דין מעונב במרכז תל אביב שבתוך כל תקתוק המקלדות, החליפות השחורות, ה"מרשי" וה"אדוני" יש חדר אחד פרחוני שממנו בוקעת מוזיקה בקולי קולות. בפנים - סי היימן, זאת מ"לא עובדת בשביל אף אחד" ו"גיבור גדול", רוקדת בפול ווליום. זו המציאות של הגברת בשבע שנים האחרונות, מאז שפתחה את סי היימן הפקות בתוך משרד עורכי הדין של בעלה, עו"ד רועי שוחט. מתוך המשרד היימן מנהלת את ענייניה לגמרי סוליקו, קובעת לעצמה הופעות (והצצה בלו"ז מראה שהגברת מתקתקת הופעה כמעט מדי ערב), מריצה מיזמים, משיקה רימיקס ומממנת אלבום חדש שייצא, אינשאללה, בחודשים הקרובים. במשרד, על צלחת עוגיות, היא מסבירה מה הביא אותה להפוך לסוג של טמירה ירדני, רק של עצמה.

"מעולם לא ריחמתי על עצמי". היימן (צילום: ליאור נורדמן)

"זה היה רגע מאוד משמעותי בחיים שלי", היא מספרת. "תמיד היו לי אבא ואמא, אמרגן וחברת תקליטים. הכל השתנה כשהייתי בת 40, בהריון מתקדם עם בני יהלי. פתאום לא היתה לי עבודה. לא יודעת למה, אולי כי נכנסנו לעידן הדיגיטלי עם ריבוי ערוצים, ואיכשהו הלכתי לאיבוד בתוך זה. כספית, החברה שייצגה אותי אז, פשוט הפסיקה לשלוח אותי להופעות. אחרי כמה חודשים קשים הסתכלתי על עצמי בראי ואמרתי: 'אז מה אם אני בהריון? אני הכי מדליקה בעולם! מה זה הקשקוש הזה, שאומרים לי שאין לי הופעות? אני פותחת משרד הפקות לבד'. ישבתי וליטפתי את הבטן שלי והבנתי שאני צריכה לעשות שינוי בחיים שלי. אמא שלי נלחצה: 'מה תעשי? את בהריון', אז אמרתי לה, 'אל תדאגי, יהיה בסדר'. קניתי מאגר מידע של רכזי תרבות בקיבוצים, במוסדות צבאיים וכו' והתחלתי לשלוח להם חומרים. אנשים היו בהלם בהתחלה. צלצלו ואמרו: 'מה, זה הנייד האישי שלך? יכול להיות שאת מוכרת הופעות של עצמך?', ובלי בעיה אמרתי, 'כן'. ככה התחלתי להופיע, עצמאית. אחרי הלידה הבנתי שזה רציני. לקחתי עובדים שעוזרים לי ומתוך המשרד הזה שיניתי את חיי".

מה זאת אומרת?

"הפלתי את החומות. אתה רוצה להגיע אליי, אתה תגיע. אני עושה מה שאני רוצה. בלבד הזה יש המון טוב, אבל גם המון קשה. זה לא פשוט לקום בבוקר אחרי שהופעתי עד 2:00 בלילה ולהתחיל לעבוד - זה לא משהו שהרבה אמנים עושים. יש בזה גם הרבה צדדים אפורים; לארגן הופעות, לעבוד עם כספים, להיות המנהלת של עצמי, אבל יש בזה גם הרבה מאוד כבוד. אני כמו ציפור חופשייה, אדון לעצמי, מרגישה את החירות".

החירות זה להופיע בבר מצוות וחתונות?

"יש אנשים שירימו גבה גם על זה. נכון, אני מתגעגעת לזאפה ולמקומות האלה, ואני עוד אעשה את זה. עוד אפתח קופות כשיהיה לי אלבום חדש, אבל כרגע אני עושה אירועים ואני נהנית מזה. למה לא? קבלות פנים, בר מצוות, בת מצוות, אירועים עסקיים, הכל הולך. אני מ-א-ו-ש-ר-ת שאני מכירה את כל האנשים שמרכיבים את הארץ הזאת. אירועים זה דבר מדהים, כולם עושים את זה, כל האמנים הגדולים, אבל חלק מתביישים בזה משום מה. אני אף פעם לא התביישתי. במה יש לי להתבייש? מה, אני לא שרה את השירים שלי? זה לא כיף לראות בחתונה כלה שרוקדת את 'לא עובדת בשביל אף אחד'? חלום! תמיד אהיה איפה שרוצים אותי ואת האמנות שלי בצורה מכובדת.

תראה, בניתי לעצמי עסק שאני מתה עליו. עברתי שנים קשות של אי שקט עם פתיחת המשרד, שרדתי, צמחתי ועכשיו אני רוצה ליישם את זה. עד לפני העסק הייתי עטופה, לא רגילה לחשוב לבד ופתאום הכל על הכתפיים שלי. לקחתי צעד מאוד אמיץ לפתוח משרד בגיל 40, אבל עכשיו אני גאה מאוד. אני רוצה לעבוד על אלבומים, אבל גם אם עוד שנה מהיום אני מצליחה עם האלבום החדש, בעזרת השם, עדיין אהיה מאושרת כשהדלת תיפתח ועוד משפחה תסגור בר מצווה, עוד חברה תסגור אירוע".

לא מוזר לעבוד עם בעלך באותו משרד?

"בהתחלה קצת נלחצתי מזה. אני לא מאלה שאוהבים דביקות, אני בעד ספייס. אבל האמת היא שאני בקושי רואה אותו. הוא בענייניו - בתי משפט, פגישות וכאלה, ואני בענייניי. כשהוא יושב עם לקוחות אני מנמיכה את המוזיקה. יש קטעים מצחיקים שאני יושבת עם משפחה, סוגרים בר מצווה, הכל שמח והוא דופק פתאום על הקיר: 'סי, אני עם לקוחות, לא נעים, תנמיכי'. אני גם לא נעזרת בו יותר מדי. אני מטפלת לבד בהכל, בחוזים ובהסכמים. פעמיים־שלוש שלפתי אותו כדי שיוציא ציפורניים כשהיו לי לקוחות 'רעים', אבל בשבע השנים של המשרד כל החוזים שלי".

כאמור, בשבע השנים האחרונות היימן שינתה לעצמה את החיים, לא רק במובן של ניהול עצמי, אלא בכלל. מנערת רוק מטופחת היא הפכה לאשת קריירה נשואה ("באושר!"), שבבוקר מגדלת את ילדיה יהלי (7) ותומר (17, מהמוזיקאי רן עפרון), בערב מופיעה, ובין לבין מתחזקת זוגיות בורגנית עם הפרקליט שלה.

נראה לי שבעלך מת עלייך.

"נראה לי גם".

מה הסוד?

"יש בינינו הפרש של 10 שנים וכשהוא בחר בי הוא ידע שהוא נכנס לסיפור של אשה בשלה. נפגשנו בבית קפה. ראינו זה את זו תקופה ארוכה. הוא ישב עם לפ־טופ וחשבתי שהוא משורר, לא תיארתי שזה עורך דין שעושה את הסטאז' שלו. כל החיים שלי הייתי עם מוזיקאים ותיארתי שהוא איזה כותב שירים, משהו מהתחום. בעלת בית הקפה קישרה בינינו. לחשתי לה באוזן שאני מתעניינת והיא חזרה אליי ואמרה לי שגם הוא, מאוד.

הוא אמר לי אחר כך שזה היה הלם גם בשבילו. בצבא הוא חסך שקל לשקל כדי לבוא להופעות שלי. בשבילו זה היה כאילו אתה עוצר מישהו ברחוב ואומר לו 'בט מידלר שמה עלייך עין'. זה לא נתפס בעיניו שסי היימן רוצה אותו. אבל רציתי אותו נורא. התחתנו בטירה בגעש. אני חושבת שהסוד הוא שלפני שהייתי איתו הייתי כל כך הרבה שנים לבד והרגשתי בשלה לעשות משפחה מכל הקרעים של החיים שלי. ועשיתי. יש לי משפחה מקסימה עם בית צנוע בשכירות, עם משרד, עם הרגשה שבנינו משהו שלנו".

היו שמועות שאת דוהרת עליו בקטע כלכלי, שאת חיה הרבה מעבר לאמצעים על חשבונו.

"איזה שטויות! ממש לא. יש לנו משק בית צנוע מאוד. אתה יודע מה? אני מאחלת שאלו יהיו כל השמועות עליי. למשל, כתבו עלי שקניתי בית בהוד השרון, שזה כמובן לא נכון - אני גרה בשכירות עד היום. הכל קשקושים. אני אשת בית ואמא טוטאלית ואנחנו חיים צנוע, לא מנקרי עין בכלל, פשוט משפחה יפה בישראל. לא הוא מממן אותי ולא אני מממנת אותו".

את אדם חזק?

"נורא. לפעמים הייתי רוצה להיות יותר חלשה, פחות כזאת שכולם סומכים עליה. לא נותנים לי לבכות, אבל זה בסדר, כי תמיד דברים טובים קורים לי".

ממה יש לך פחדים?

"ממחלות. ומזה שמשהו רע יקרה לילדים שלי. שום דבר אחר לא מפחיד אותי. אני חזקה, אני ג'וני בריוני".

"אני לא חיה בלחפש את המילה הזאת, 'קאמבק'". סי היימן (צילום: ליאור נורדמן)

ועכשיו זו תקופה טובה עבור ג'וני בריוני. חוץ מחרישה מסיבית של הארץ בהופעות, היימן גם משיקה שני פרויקטים חדשים: רימיקס בוער לשיר "גיבור גדול" עם די.ג'יי מורן קריב, ואלבום שנמצא בפיתוח מתקדם. "הכרתי אותו באירועים שאני עושה", היא מספרת, "הוא שייך למוזיקה פלוס, שבעיניי זה המרצדס של המוזיקה בארץ. הוא פנה אליי ואמר שהוא חייב לעשות משהו עם 'גיבור גדול', אמרתי 'יאללה', ולא חשבתי שהוא יעשה את זה. המון אמרו לי שצריך לעשות רימיקסים לשירים שלי ולא יצא מזה כלום, אבל הוא התחיל בעקביות להעביר לי אי מיילים, עד שזה נהיה רציני ואמרנו, יאללה, נותנים לעניין הגדרה עסקית והולכים על זה. 

פתאום זה הפך למין קאמבקון כזה. פתאום זה ברדיו, נהיה מין מופעון כזה שיצא מתוך הרימיקס, מזמינים אותי למסיבות, להופעות בטלוויזיה, לא התכוונתי שזה יקרה. אני לא חיה בלחפש את המילה הזאת, 'קאמבק', אבל זה תפס אותי בשלב שבו אני מסיימת לעבוד על אלבום חדש, כך שזה מסתדר טוב. חשבתי שנוציא רימיקס וזהו, אני אמשיך בחיי, אבל פתאום נראה לכולם שזו ההשקה לאלבום החדש, למרות שזו לא היתה הכוונה".

אותו אלבום חדש, שאולי ייקרא "הדרך לאושר" ("זה השם של אחד השירים, עוד לא יודעת אם זה השם שיישאר"), הופק כולו במימון עצמי ואמור לצאת בחודשים הקרובים, תחילת שנה הבאה. "אני מרגישה שככל שהזמן עבר הבנתי עד כמה חשוב להוציא היום אלבום כדי שלקהל שלי יהיו שירים חדשים", היא אומרת, "האלבום הקודם, 'תחלמי בגדול', יצא לפני שש שנים בהפקה עצמית. הוא לא הצליח מבחינה מסחרית בחוץ, אבל הוא עבר מזמן את הזהב בגלל שאנחנו מוכרים אותו לוועדי עובדים בהופעות. באירועים שאני עושה מכרתי אותו כמעט ב־30 אלף עותקים. תראה, האלבום החדש לא יוצא כדי להיות בסט סלר, הוא יוצא כדי להביא לי חומר חדש.

המילה 'קאמבק' לא מתאימה. אוקיי, מבחינה רדיופונית או טלוויזיונית לא סיפקתי דברים חדשים, אבל מבחינת הופעות הופעתי יותר מרוב הזמרות בארץ. אני לא היחידה שלא מוציאה דיסקים כל דקה. אני אוהבת הופעות, אוהבת לבלוע את הקהל שלי".

למה קראת לדיסק "בדרך לאושר" ולא "אושר"?

"כי אני עוד לא שם, באושר המושלם, אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאני בדרך לשם. אפשר לומר עליי שטעמתי את הרגעים הכי גדולים, הייתי במקומות ה'וואו', נורא מצליחים, וגם הייתי בתקופות קשות, בלי עבודה, של קושי. אני תמיד צומחת משום מקום ומביאה את הסיפור שלי".

תני דעה על "כוכב נולד". ביצעו שם שירים שלך.

"אני מכורה לתוכנית הזו! אוהבת לשבת בבית ולפנטז מי יעלה ומי לא. במיוחד אהבתי את הביצועים המדהימים שאליסה שפרגה המתוקה נתנה ל'לא עובדת' ו'גיבור גדול'. היא ממש נתנה אש על הבמה ואני מקווה ביום מן הימים להזמין אותה להופיע איתי. התרשמתי גם מאוד מהביצוע של 'כמו צמח בר' על ידי מאיה רוטמן וזהבית פסי ב'כוכב נולד 4'. הן היו אדירות וריגשו עד דמעות. לא פעם צועקים לי בהופעות 'יש לך את ביצוע של 'צמח בר' של זהבית ומאיה?'. אתה יכול לרשום שהלוואי שיציעו לי להיות שופטת בתוכנית. אהיה השופטת הטובה, זו שאוהבת את הכישרון האמיתי שיוצא מהחבר'ה האלו. אם יציעו לי, התשובה תהיה 'כן, כן, כן!!!!".

אוקי, לשפוט את יודעת. מה את לא יודעת לעשות?

"אני לא יודעת לנהוג, אין לי רישיון. אני נראית לאנשים כאילו נולדתי על הארלי דייווידסון, אבל אני לא קשורה לכביש. עשיתי 70 שיעורי נהיגה עם שלושה מורים שונים ואף פעם לא עברתי תיאוריה. לא מצליחה לעבור את המבחן הזה! וזה מצחיק, קנינו אוטו חדש אחרי שגנבו לנו את האוטו הקודם. זו הונדה סיוויק הייברידית כחולה מטלית. קיבלנו הנחת סלב. לא ביקשנו, אבל הציעו. הם רצו לצלם אותי יושבת ברכב ונוהגת, וזה מצחיק כי כל מי שמכיר אותי יודע שאין לי רישיון. אבל למי אכפת. תראה, חשוב לי להדגיש שאני חיה את חיי במלוא העוצמה. לא שותה, לא מעשנת. מעולם לא ריחמתי על עצמי, גם לא בתקופות יותר קשות. תמיד הייתי אופטימית ועם חיוך. יש לי פרופורציות בחיים".  

• את הראיון המלא עם סי היימן תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס "