שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אינטרנט בישראל: הנמר שהפך לצב
    ישראל הדינמית, שאימצה ללא הרף כל חידוש טכנולוגי בתחום התקשורת, תקועה עם אינטרנט בקצב אטי מדי. מדינות שפיגרו אחריה מספקות היום לתושביהן אינטרנט במהירות מדהימה. האטיות של ישראל בעולם מהיר כל כך פירושה נסיגה

    למדינת ישראל קרה משהו רע בשנים האחרונות. ישראל הדינמית, שאימצה ללא הרף כל חידוש טכנולוגי בתחום התקשורת, תקועה עם אינטרנט בקצב אטי מדי. מדינות שפיגרו אחרי ישראל מספקות היום לתושביהן אינטרנט במהירות מדהימה. האטיות של ישראל בעולם מהיר כל כך פירושה נסיגה. אטיות כזו אינה מסייעת לחזק את כושר התחרות בעולם הגלובלי.

     

    האינטרנט כבר מזמן אינו משמש רק לגלישה ולמשלוח דואר אלקטרוני, והוא ערוץ להעברת שיחות טלפון נייח ונייד. בקרוב ישמש פלטפורמה חשובה להעברת שידורי טלוויזיה רב־ערוצית.

     

    למה כופפו את בזק

    כיצד נהפכה ישראל מנמר לצב בתחום התקשורת? פשוט מאוד. ההשקעה בתשתית התקשורת של ישראל, שמצויה כולה בידיים פרטיות, מפגרת אחרי המקובל במדינות המפותחות. אמנם חברת בזק הביעה נכונות להשקיע בשדרוג, אך התנתה זאת בקבלת בלעדיות על התשתית. פירושה של בלעדיות זו היא הענקת כוח מונופוליסטי לחברה פרטית שעלולה לדרוס את טובת הצרכנים. מסיבה זאת, הוועדה שהקים משרד התקשורת לעניין זה בראשות פרופ' ראובן גרונאו היתה חייבת לסרב להצעה הזו.

     

    תארו לכם מה היה קורה אילו כבישי ישראל היו מוחזקים בידי חברה פרטית אחת שהיתה מציבה תנאי לנוסעים. ניתן לנסוע בכביש, אבל רק אם משתמשים במכונית מדגם מיוחד, שאותו אפשר לקנות רק מבעל התשתית. קל לשער אילו מחירים מפולפלים היתה החברה הזו גובה בעבור המכוניות. מבנה בלתי תחרותי כזה הוא סיוט כלכלי לצרכנים. מתן בלעדיות לבעלת תשתית תקשורת להסיע שירותים רק מהדגם שהיא מספקת הוא רע לצרכנים. בטווח הארוך הוא גם רע לבעל התשתית.

     

    במקום זה מציעה ועדת גרונאו מודל שנוסה בהצלחה במדינות אחרות, ולפיו גורם שירצה לחכור את המקטע האחרון שמגיע עד בית הלקוח יוכל לעשות זאת

    בתשתית של בזק. מובן שבזק תגבה תשלום על כך. הייחוד של המודל הוא שהגורם הזה יהיה רשאי לשדרג את החלק הזה של התשתית ולספק חבילת שירותי תקשורת מתקדמים שאינם אפשריים בגלל הפיגור של התשתית הנוכחית. החובה של בזק להחכיר תמורת תשלום מקטע בתשתית לכל דורש יוצרת הזדמנויות כלכליות קורצות שעד כה היו בלתי אפשריות. במצב החדש יש תמריץ כלכלי לשחקנים חדשים וקיימים בענף התקשורת לשדרג את התשתית.

     

    לעצור את עליית מחירי התקשורת

    המצב החדש יוצר במקביל גם תמריץ לבזק לשדרג את התשתית כדי לספק שירותי תקשורת מתקדמים יותר, שאם לא כן היא עלולה לאבד לקוחות לטובת המתחרים. חברה תאבת חיים כמו בזק לא תרצה להשתרך מאחור. המודל שמציעה ועדת גרונאו אינו מוגבל לתשתית חברת בזק אלא לכל רוחב ענף התקשורת (סלולר, אינטרנט, שיחות בינלאומיות ושידורי טלוויזיה). יוצא אפוא שהמודל המוצע מעצב מערכת תמריצים שצפויה להביא לשדרוג תשתית התקשורת של ישראל באמצעות עידוד התחרות על כיסו של הצרכן. הרעיון הזה אינו בגדר מודל תיאורטי. במדינות דוגמת הולנד ובריטניה הוא יצר להט תחרותי ודחף לפיתוח תשתית מתקדמת ביותר. גם המחירים נהפכו לידידותיים לצרכן האירופי.

     

    שירותי התקשורת נהפכים במהירות לסעיף חשוב בסל ההוצאות של משפחה ישראלית. משום כך מטרידה מאוד מגמת ההתייקרות שמסתמנת בשנים האחרונות במחיריהם של כמעט כל שירותי התקשורת: חבילת שידורי הטלוויזיה, השיחות בסלולר, השיחות הבינלאומיות והאינטרנט. ועדת גרונאו מציעה תרופה בדוקה לצינון עליות המחירים. תחרות בריאה בענף התקשורת.

     

    ד"ר מומי דהן הוא חבר ועדת גרונאו לתחרות בתקשורת, מרצה לכלכלה באונ' העברית וחוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. זהו מאמר ראשון מתוך שלושה שעוסקים במסקנות הוועדה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים