למה היום והלילה שווים באורכם באביב?

היום (ה') - הבוקר והלילה שווים באורכם. מהו שוויון האביב ומה הקשר שלו לאסטרונומיה ולגלגל המזלות?

תנועת הכדור במהלך ארבע העונות

השנה מחולקת לארבע עונות: האביב, הקיץ, הסתיו והחורף. יש שתי סיבות לעונות השנה, הסיבה העיקרית היא נטיית ציר כדור הארץ ביחס למסלולו סביב השמש. כדור הארץ סובב סביב השמש באופן שציר הסיבוב שלו אינו מאונך למישור הסיבוב. כתוצאה מכך משתנה מסלול השמש בשמים במשך השנה – בקיץ היא מצויה גבוה יותר מעל האופק ובחורף היא נמוכה יותר. הגובה המשתנה של השמש מעל האופק גורם לשתי תוצאות:

ככל שהשמש מצויה גבוה יותר מעל האופק, קרניה מחממות באופן יעיל יותר (הדבר דומה להשפעת אור השמש בזריחה, כשהיא נמוכה ובעת הצהרים, כשהיא גבוהה). זו הסיבה העיקרית שבקיץ, כשהשמש מצויה גבוה בשמים, חם יותר מאשר בחורף כשהיא נמוכה. ככל שהשמש מצויה גבוה יותר מעל האופק, מתארך גם פרק הזמן שבו השמש מצויה מעל האופק ולכן שעות האור מתארכות בקיץ.

הסיבה המשנית היא פחיסות מסלול כדור הארץ. לכאורה, הבדלי המרחק בין כדור הארץ לשמש הם הסיבה העיקרית לעונות השנה אולם לא כך הדבר. מסלולו של כדור הארץ סביב השמש הוא כמעט מעגל מושלם. פחיסות המסלול נתפסת כסיבה העיקרית, בטעות, בגלל שכמעט בכל איור שמתאר את מסלול כדור הארץ סביב השמש מתואר המסלול פחוס בצורה מוגזמת ביותר. אגב, כדור הארץ מצוי בקרבה המרבית לשמש דווקא בתחילת חודש ינואר מדי שנה. אמנם בחצי הכדור הצפוני זה עיצומו של החורף, אך בחצי הכדור הדרומי שורר קיץ וקרבתו המרבית של כדור הארץ לשמש, אם כי מזערית, מוסיפה במעט לחום הקיץ בדרום.

ומהם ימי השוויון?

בקיץ השמש מצויה בנקודה הגבוהה ביותר מעל האופק (הנקודה הצפונית ביותר מעל האופק הדרומי עבור צופה בחציו הצפוני של כדור הארץ). מסיבה זו צד דרום הוא הצד הנחשב לצד המואר בקרב רוכשי הדירות – בישראל, השמש תמיד מצויה בדרום. בחורף, השמש מצויה בנקודה הנמוכה ביותר מעל האופק הדרומי.

ימי השוויון הם הימים שהשמש מצוי בדיוק על קו המשווה השמימי. באביב, היא חוצה אותו כשהיא עולה מעלה, צפונה, לקראת הקיץ ובסתיו היא חוצה אותו בדרכה מטה, דרומה, לקראת החורף. בימים אלה, משתווה אורך הקשת שהשמש מתווה מעל האופק (שעות היום) לאורך הקשת שהיא מתווה מתחתיו (שעות הלילה). מסיבה זו, משתווה היום ללילה ביום השוויון.

כיוון שנקודת השוויון היא רגעית – זו הנקודה שבה מרכז השמש חוצה את קו המשווה – אפשר לתאר את הרגע שבו חל שוויון האביב בדיוק רב; השנה חל רגע שוויון האביב בבוקר, בשעה 9:48 שעון ישראל (שעון חורף). את מפת החודש ומידע נוסף על אירועים אסטרונומיים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

למה חם באוגוסט וקר בינואר?

היום הקצר ביותר חל בסוף דצמבר (בחורף זה הוא חל ב-22 בדצמבר 2007). אם כך, מדוע הימים הקרים ביותר בשנה הם בדרך כלל בחודשים ינואר ופברואר? לחילופין, אם היום הארוך ביותר חל ב-22 ביוני, מדוע שיא הקיץ חל בחודשים יולי ואוגוסט? התשובה קרויה "השהייה העונות" והיא נובעת מהעבודה שכדור הארץ מכוסה באטמוספירה וכן רוב שטחו מכוסה במים.

האטמוספירה משמשת מעין שמיכה: היא שומרת את חום כדור הארץ שנצבר במשך היום. כך אנו לא קופאים במשך הלילה כאשר השמש אינה מאירה. קיבול אנרגיית השמש ושימורה חלים גם לתקופה ארוכה יותר – האוקיינוסים משמשים מאגר חום ולעובדה זו תרומה מכרעת בעיצוב האקלים על כדור הארץ.

כיוון שקיבול החום מהשמש (ולחילופין, איבודו בחורף) נעשה בהדרגה, השפעתו מורגשת לאחר זמן. פרק הזמן הזה הוא כחודשיים. יכולת האטמוספירה לשמור על כשור הארץ שלא יתקרר מהר תלויה בגזים שיש בה. אלה הגזים המכונים – גזי חממה, ביניהם מתאן ופחמן דו-חמצני. ככל שכיחות הגזים האלה באטמוספירה עולה, יכולת הבידוד של האטמוספירה גדל, והתוצאה – כדור הארץ יתחמם. זהו אפקט החממה שאותו אנו מנסים למנוע אך זהו נושא לכתבה אחרת.

ומה בשמיים בחודש האביב?

כוכב הלכת מאדים מצוי בקבוצת תאומים והוא בולט בצבעו האדמדם על רקע השמים המערביים מיד לאחר השקיעה. שבתאי מצוי כמעט בזניט בשעות הערב המאוחרות לקראת חצות. הוא מצוי בקבוצת אריה. סמוך לו, ממערב, מצוי הכוכב רגולוס, אלפא באריה. מבט בטלסקופ קטן, אך איכותי, יראה לנו את שבתאי על סמלו המסחרי – טבעותיו – במלוא הדרן.

צדק מצוי בקבוצת קשת ונראה לפנות בוקר מעל האופק הדרום מזרחי כשהוא בולט באורו הצהבהב-לבן על רקע שביל החלב. מבט בטלסקופ יראה את פסי העננים על פניו ואת ארבעת ירחיו.

האחרון במאחרים בנשף הוא נוגה שזורח לקראת השחר ונראה בוהק וברור מעל האופק המזרחי כשהוא מאפיל על כל גרם שמים אחר, למעט הירח והשמש, כמובן. נוגה מצוי כעת מצדו הרחוק של מסלולו סביב השמש והוא ייראה כעיגול פגום מעט. בגלל מעטה העננים הסמיך העוטף אותו, אי אפשר להבחין בפרטים על פניו.

• למידע נוסף על תופעות אסטרונומיות, למפות שמיים ולסימולטור של תנועת כוכבי הלכת .
  

מה הקשר בין נקודת השוויון למזלות?

לכאורה, היינו מצפים מקבוצת טלה להיות קבוצת הכוכבים הבולטת של חודש האביב, כיוון שהיא המזל של חודש מרס. אולם, קביעה זו אינה נכונה משתי סיבות:

המזל של חודש מסוים הוא קבוצת הכוכבים המצויה בקו אחד עם השמש באותו החודש. מכאן, שאי-אפשר לצפות במזל של חודש מסוים באותו חודש עצמו כיוון שאור השמש מאפיל על אור הכוכבים. קבוצת טלה נראית במלוא הדרה דווקא בסתיו.

סיבה שניה קשורה לתנועת ציר סיבוב כדור הארץ. ציר הסיבוב מתווה בחלל מעין תנועת חרוט איטית שמחזורה כ-26 אלף שנים (תנועת הנקיפה). מסיבה זו משתנים המזלות באופן מחזורי כך שכל 2000 שנים בקרוב השמש נעה ממזל למזל. כיום, השמש מצויה ביום השוויון בקבוצת דגים (על הקשר בין קבוצות שור וטלה לגלגל המזלות הרחבתי במאמר של חודש ינואר).

בימים בהם נקבעו קבוצות הכוכבים, לפני כ-5000 שנה, היתה השמש בתחומי קבוצת שור ביום שוויון האביב, אולם בגלל תנועת הנקיפה, נעה השמש לקבוצת טלה ביום שוויון האביב לפני כ-3000 שנים וכיום היא מצויה בקבוצת דגים. מסיבה זו האסטרולוגים אינם מתייחסים לקבוצות הכוכבים עצמם בקביעת המזלות אלא לחלוקה של השמים, ללא קשר לקבוצות הכוכבים, ל-12 חלקים מנקודת השוויון.

לדוגמה - ההשפעה האסטרולוגית של השמש בחודש מרס היא השפעתו של האיזור בשמים שבו מצויה השמש בחודש מרס הקרוי מזל טלה (ולמעשה זו קבוצת דגים), אך למרבה ההפתעה, זו בדיוק אותה השפעה שקבע תלמי לכוכבי קבוצת טלה על האדם.  

ד"ר יגאל פת-אל , מנהל פורום אסטרונומיה ב-Ynet , מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.