אל תתנו להם רובים
זה היה המשבר הפוליטי החריף ביותר של 1959: בן-גוריון דרש משריו הסוררים להסיר את התנגדותם לעסקת הנשק עם גרמניה או להתפטר, אך אלה עמדו על שלהם - ואילצו אותו להתפטר ולהביא בכך לפיזור הממשלה כולה. רגע היסטורי מ"יומני גבע-כרמל"
הימים ימי קיץ 1959, והרוחות בארץ ישראל סוערות: האם יסירו שרי אחדות-העבודה ומפ"ם את התנגדותם לעסקת הנשק עם גרמניה המערבית או יתפטרו מתפקידם, כפי שדורש דוד בן-גוריון, או שמא יסרבו לתנאיו וייאלצו בכך את ראש הממשלה להתפטר בעצמו? בן-גוריון טען כי ההחלטה על מכירת הנשק נתקבלה מתוך הסכמת כל השותפות הקואליציוניות, אך חברי שתי המפלגות לא השתכנעו וסירבו להסיר התנגדותם.
כותרות העיתונים באותם ימים עסקו במשבר הפוליטי מדי יום. "משהו נשתנה מאז אישרה הכנסת עיסקת הנשק עם גרמניה. עלי לשקול את המצב", אמר ראש הממשלה בראיון ל"ידיעות אחרונות". יומיים לאחר פרסום הראיון, הגיש בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי.
פרישתו של בן-גוריון לא האריכה ימים - הוא המשיך לעמוד בראשות מפא"י, ובבחירות שנערכו מאוחר יותר באותה השנה - התברר כי התנגדותם של אנשי אחדות העבודה ומפ"ם לא חיזקה את מעמדן: מפא"י שמרה על כוחה, ובן-גוריון נותר ראש הממשלה.
היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - פרויקט מיוחד
