שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ראש עיריית תל-אביב יזם ההקמה

    גלי העלייה שטפו את תל-אביב בסוף שנות הארבעים, ובית החולים היחיד בעיר היה צר מלהכיל את אלפי החולים והפצועים. אך ישראל רוקח לא נואש, והגה פיתרון - הקמת מוסד הימורים, שהכנסותיו יספקו מימון להקמת בית חולים חדש

    מפעל הפיס וודאי מוכר לכם מהגרלות הענק והקמת מוסדות רווחה ותרבות, אך שורשיו נטועים דווקא במצוקה שטרדה את שירותי הבריאות בתל-אביב: היה זה ישראל רוקח, ראש העירייה השלישי של העיר, שיזם את הקמת המוסד, על רקע מחסור במיטות אשפוז.

     

    עוד בשנים שלפני קום המדינה, הציפו גלי העלייה מאירופה את ארץ ישראל בכלל, ואת תל-אביב בפרט - גלי עלייה שהגיעו לשיאם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בית החולים הדסה, היחיד שפעל בעיר, היה צר מלהכיל את אלפי החולים, ביניהם קשישים, עולים חדשים וחיילים שנפצעו במהלך מלחמת השחרור. כבר ב-1949 הגיע רוקח לידי החלטה, והחל לפעול למען הקמתו של מוסד הגרלות, אשר הכנסותיו יופנו לשירותי הבריאות של העיר.

     

    הקמת המוסד לוותה בהתנגדות רבה ובמחלוקות פוליטיות: היו שהתנגדו להעניק את השליטה במפעל ההימורים לעיריית תל-אביב, ודרשו להעביר את הנושא לטיפולו של משרד האוצר. היו גם אלו שהתנגדו להימורים מכל סוג שהוא, מטעמים דתיים ומוסריים כאחד. אלא שמבחינה פוליטית, רוקח החזיק אז בעמדת מפתח - לצד תפקידו כראש עיריית תל-אביב, הוא כיהן גם כחבר הכנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים, איתה ביקש ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לשאת ולתת על מנת לצרפה לקואליציה שבראשותו.

      


    אחד מדוכני הפיס הראשונים בתל-אביב (צילום: אלדן דוד, לע"מ)

     

    חבלי הלידה היו קשים. במשך שנתיים התגלגל הנושא מדיון לדיון, מוועדה לוועדה. באוצר חששו מלהעניק לעיריית תל-אביב מונופול משמעותי כל כך על מוסד ההימורים שטרם נולד, אך רוקח מצא בני ברית בדמותם של ראשי העירייה של ירושלים וחיפה, וראשי מועצות מקומיות נוספות. גם בקרב אותה ברית שררו חילוקי דעות: בעוד שבחיפה ובתל-אביב הייתה מצוקת שירותי הבריאות הבעייה החמורה ביותר שעמדה על הפרק, בירושלים דרשו להפנות חלק מן ההכנסות דווקא לתחום החינוך. 

     

    בסופו של דבר ניצח רוקח במאבקו, הרבה בזכות תמיכתו של שר האוצר הראשון של ישראל, אליעזר קפלן, ואחד מעובדי המשרד הבכירים, ד"ר מיכאל לנדאו - לימים יושב הראש המיתולוגי של מפעל הפיס. בתום שנתיים מפרכות של דיונים, נערכה ההגרלה ראשונה של מפעל הפיס באוקטובר 1951, וזכתה להצלחה רבה: כל 120,000 האיגרות שהוצאו למכירה נחטפו. הזוכה הראשון בתולדות ישראל היה יצחק כהן, סוחר טקסטיל תל-אביבי, שהכניס לכיסו 1,000 לירות (שווה ערך ל-24 אלף ש"ח).

     


    מכונת ההגרלה ששימשה את מפעל הפיס עד 1958 (צילום: דרור עמיר)

     

    עם השנים חלו שינויים בחלוקת הנשאבים של מפעל הפיס - לא מעט בעקבות תמורות בחברה הישראלית ובכלכלתה. בעוד שבשנותיו הראשונות היה תחום הבריאות זה שזכה למרבית ההכנסות, הרי שעם השנים עבר המיקוד לתחום החינוך (כפי שביקשה עיריית ירושלים עוד בטרם הוקם המפעל), ומאוחר יותר גם למוסדות תרבות וספורט.

     

    במבט לאחור, חזונו של ישראל רוקח הוכיח עצמו לאורך השנים: מאז 1951, השקיע מפעל הפיס סכומי עתק בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, איכות הסביבה, הספורט ובשנים האחרונות - גם באמנות ובתרבות. בחמישים שנותיו הראשונות, הושקעו יותר מ-22 מיליארד שקלים בקהילה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ישראל רוקח. מצוקת שירותי הבריאות הכריעה
    צילום: לע"מ
    לאתר ההטבות
    מומלצים