יהודית אורנשטיין, מחלוצות המחול בארץ, הלכה לעולמה

יהודית אורנשטיין, מחלוצות המחול בארץ, יוצרת רקדנית וחוקרת מחול, נפטרה אמש בשנתה בביתה שבניו יורק. אורנשטיין היתה בת 97 במותה והותירה אחריה את בנה, הצייר ארנון בן דוד, בתה הרקדנית, הפנטומימאית והמשוררת, נעמי בן דוד ואחייניתה, מבקרת המחול גבי אלדור.

אורנשטיין ואחותה התאומה, שושנה, היו לכוכבות המחול של שנות השלושים בפלשתינה, כשהקימו את "האחיות אורנשטיין". את אהבת המחול הן ירשו מאמן, מרגלית, שייסדה בארץ את הסטודיו הראשון למחול בשנת 1922 והיתה המורה והכוריאוגרפית הראשונה. מרגלית אורנשטיין היתה גם בין מייסדות תיאטרון האוהל ותא"י - תיאטרון ארץ ישראלי -  אותו בנה בעלה יעקב, ארכיטקט הנמנה על זרם הבאוהאוס והעיר הלבנה.

 "הן היו חלוצות המחול המודרני ומי שהניחו את היסוד לאמנות המחול בארץ", מספרת גבי אלדור, "בית הספר החדשני למחול, שייסדו בסטודיו שברחוב אחד העם 42 בתל אביב, פתח סניפים גם בחיפה ובירושלים. יהודית, שושנה ומרגלית לימדו בו במשך שנים".

יהודית אורנשטיין יצרה עבור האופרה הישראלית, עבור יובלות וחגי קיבוצץ ובעיקר פעלה בערבי מחול משלה, בהם פיתחה את שפת התנועה הייחודית לה. "היא תמיד האמינה שאין לדחוק ביצירת 'מחול ישראלי' בכח ושעליו לצמוח מעצמו", אומרת אלדור.

אורנשטיין חתומה גם על הקמת הסמינר הראשון למורות בתל אביב, על מגמת המחול הראשונה בבית הספר התיכון "רננים" והיא היתה אחת מחברות המועצה הראשונה לתרבות. לאורך שנים כתבה ביקורות מחול בעיתונות היומית, ב"דבר" ובעיתון "הארץ". מאוחר יותר המשיכה בכתיבת מאמרים על מחול והרצתה בנושא. "מסירותה לרקדנים שלמדו אצלה, ביניהם הפנטומימאים הידועים סמי מולכו וחנוך רוזן, היתה לשם דבר", אומרת אלדור, "רבים זוכרים את שיעוריה המקוריים, את מסירותה ואת עיקשותה, את עבודה מקורית, יחד עם אימוץ שיטות המפתחות את יכולת הרקדן ללא דעות קדומות וללא נוסטלגיה".

אורנשטיין הקימה גם את איגוד הרקדנים הראשון ונחשבה למהפכנית וחלוצה בתחום. "לא היה רקדן באותה התקופה ולאורך שנים שלא עבר תחת ידיהן הטובות של האחיות. באמצע שנות השלושים, כשגרטרוד קראוס הגיעה ארצה, כבר היתה לה תשתית מסוימת שהן הניחו. הן יצרו יש מאין".

בשנת 1991 העלתה אלדור במסגרת ערב דואטים במרכז סוזן דלל בתל אביב מחווה ליצירה "היריבות" שיצרה אורנשטיין.