שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זהירות, עגבניה: מה הסכנות באוכל מהנדסה גנטית?
    קטעי דנ"א מיצורים שונים מוחדרים למזון ואנחנו אוכלים וחוטפים מחלות מוזרות. אפוקליפסת המזון המהונדס גנטית כבר כאן. תחקיר מיוחד

    סטיב ג'קסון היה רוצה מאוד לדעת מה קורה בגוף שלו. כבר כמה שנים שהוא סובל מנגעים מגרדים בעור, שמתוכם מבצבצים, למרבה הזוועה, סיבים דקיקים בצבע אדום, כחול ושחור. הסיבים המוזרים, שאורכם כמה מילימטרים, נראים כאילו הם עשויים מפלסטיק גמיש, ומתחת לעור חלק מהם צומחים בדוגמת זיג־זג. מחלת העור המסתורית שממנה סובל ג'קסון נשמעת כמו המצאה הזויה הלקוחה מסרט אימים לא מוצלח במיוחד, אבל למחלה, שעל תסמיניה דיווחו עוד כמה אלפי אנשים בארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה, יש שם: מורג'יון. היא עלתה לראשונה לתודעה הציבורית בשנת 2001 לאחר שאם אמריקאית שבנה חלה במחלה הקימה אתר באינטרנט. הסובלים ממנה מתארים תחושה של משהו שזוחל מתחת לעורם. למרות שאת המחלה חוקרים בשנים האחרונות המרכזים הפדרליים לפיקוח ולמניעת מחלות בארצות הברית, סיבתה עדיין לא ברורה. בתחילה טענו הרופאים שמדובר בטפיל, אלא שהתברר כי תרופות נגד טפילים אינן עוזרות לחולים. אז החליטו פסיכולוגים שהמחלה היא בכלל תסמונת פסיכוסומטית, שתסמיניה אמנם פיזיים, אבל היא נגרמת מסיבות פסיכולוגיות.


     

    אלא שלאחרונה התגלו עדויות המצביעות על כך שהמחלה החדשה איננה פסיכוסומטית. ג'קסון וחולים נוספים התראיינו לכתבה שפורסמה לאחרונה במגזין New Scientist, ובה הועלתה השאלה אם מחלת מורג'יון היא תוצאה של אכילת מזונות מהונדסים גנטית. הסיפור החל כשרוקח בשם רנדי וויימור הציע לבחון את הסיבים דמויי הפלסטיק של החולים, וגילה שהסיבים מחולים שונים היו דומים זה לזה דמיון מדהים, ועם זאת לא התאימו לשום סיבים סביבתיים ידועים. הוא החליט לקחת את הסיבים לבדיקה במעבדה לזיהוי משטרתי, שם נפסלה האפשרות שמקורם בביגוד, בשטיחים או במצעים. כאן נכנס לתמונה פרופ' ויטלי ציטובסקי, מומחה לביוכימיה וביולוגיה של התא מאוניברסיטת סטוני־ברוק בניו יורק. ציטובסקי, החוקר את נושא הצמחים המהונדסים, חשד שהסיבים מכילים חומר שנקרא "אגרובקטריום", שהוא למעשה גנים מחיידק המשמשים בתעשיית המזון המהונדס לייצור צמחים מהונדסים גנטית. הוא בחן דוגמאות עור של כמה חולים ושל אנשים בריאים, וגילה שרק הדגימות של חולי המורג'יון הכילו את החומר. מדובר אמנם בממצא ראשוני שמצריך מחקרי המשך גדולים יותר כדי לאמתו, אבל אם אכן יתברר שהמזון המהונדס גנטית הוא הגורם למחלה, תהיה זו התגשמות אחד הסיוטים היותר נוראים שמפניהם מזהירים שוב ושוב מתנגדיו: הופעת מחלות חדשות ובלתי מוכרות, שאיש אינו יודע כיצד להתמודד עמן.

     

    אקדח מעשן

    ההנדסה הגנטית במזון היא טכנולוגיה הצוברת תאוצה רבה בשנים האחרונות. אל תוך היבולים שעמם נמנים מזונות כמו דגני בוקר, טחינה, שמן ושניצל סויה ותירס, ואולי גם הדייסות ותחליפי החלב של התינוקות, מוחדרים באופן מלאכותי קטעי דנ"א מיצורים אחרים, המשנים את תכונות המזון. הסיבה: תעשיות הביוטכנולוגיה טוענות כי מדובר בפתרון אולטימטיבי לבעיות רבות, כגון חרקים ומחלות התוקפים את הצמחים, פיתוח עמידות בפני קור וחום, וייצור קל ומהיר של מזון שיאפשר לפתור את בעיית הרעב בעולם.

     

    מה שהן מעדיפות שלא נדע הוא מהם הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה הזאת. הלובי המצוין של התאגידים בקרב אנשי ממשל ברחבי העולם, ובעיקר בארצות הברית, איפשר להם לשכנע את קובעי המדיניות להפוך את כולנו לשפני הניסוי של הטכנולוגיה בטענה שהיא בטוחה לחלוטין. אבל האומנם זה כך?

     

    ספר חדש המעורר בחודשים האחרונים רעש רב בארצות הברית, "רולטה גנטית: הסיכונים הבריאותיים המתועדים של מזונות מהונדסים גנטית", טוען כי המזונות המהונדסים, לפחות במתכונתם הנוכחית, אינם בטוחים כלל וכלל. "אקדח מעשן", כך כינה את הספר השר הקודם לאיכות הסביבה בבריטניה, מיכאל מישר, והצהיר כי הוא עשוי לשנות את מהלך האירועים הגלובלי במאה הנוכחית. הספר, שנכתב על־ידי ג'פרי סמית', אחד הדוברים היותר בולטים של מתנגדי המזון המהונדס גנטית, ביחד עם קבוצה של 30 מדענים וחוקרים בעלי שם בינלאומי בתחום, מציג לא פחות מ־65 סיכונים בריאותיים שכל אחד מהם מגובה בשורה ארוכה של מחקרים מדעיים. כל המחקרים נערכו על בעלי חיים לבד מאחד שנערך על בני אדם.


    הסכנה - שינויים ב-DNA האנושי (צילום: פוטוס) 

     

    התרחיש היותר נורא שמפניו מזהיר סמית', הוא שהגנים המהונדסים של החיידקים או הווירוסים המושתלים בצמחים, יחדרו לתוך הדנ"א של רקמות בגופנו, כך שאפילו אם נפסיק ברגע זה לאכול את המזונות המבוססים על צמחים אלה, עדיין נמשיך להיות חשופים להשפעותיהם.

     

    סמית', העומד בראש המוסד לטכנולוגיה אחראית בארצות הברית, הקדיש את העשור האחרון לחקירת המזון המהונדס ולקידום מחקרים בנושא, וזהו ספרו השני בתחום. הספר הראשון, "זרעים של הונאה", הפך לרב־מכר בתחום ההנדסה הגנטית בעולם ותורגם לעשר שפות. בראיון מיוחד ל"מנטה" הוא טוען שספרו החדש חושף מסמכים המוכיחים שהתקנות האמורות להגן עלינו אינן מספיקות, ושהמחקרים ממומני התעשייה, שאמורים להוכיח בטיחות, אינם יכולים לעשות זאת לא מבחינת הכוונות ולא מבחינת התכנון שלהם.

     

    "הרטוריקה בוושינגטון מאז שנות ה־90' המוקדמות הייתה שמזונות מהונדסים אינם שונים מהמזונות הטבעיים שקיימים כבר מאות בשנים", הוא מסביר. "אבל זו הנחה פוליטית, לא מדעית. מדענים מתוך ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, הזהירו בעקביות כי המזונות החדשים המהונדסים בהחלט מהווים סיבה לדאגה, וכי הם עלולים לגרום למחלות שונות, חלקן חדשות ובלתי מוכרות. המדענים האלה ביקשו מהאחראים עליהם לדרוש מחקרים ארוכי טווח על כל אחד מסוגי המזונות המהונדסים לפני שהם מאשרים את שחרורם לשוק, אבל הבכירים צייתו לפקודות של הבית הלבן ובוש האב שהיה אז הנשיא ופעל לקידום תעשיית הביוטכנולוגיה. הם העדיפו להתעלם מהאזהרות ואישרו את המזונות המהונדסים ללא בדיקות הולמות. המחקרים המוצגים בספר מוכיחים כי האזהרות היו נכונות, אלא שהציבור לא היה אמור לדעת מה התרחש ב־FDA מאחורי הקלעים. המִזכרים הפנימיים של ה־FDA המוצגים בספר נחשפו רק בעקבות הגשת תביעה משפטית שאילצה אותה לפרסם אותם".

     

    מהם הסיכונים העיקריים שגיליתם?

    "המחקרים מצביעים על נזקים כמעט לכל מערכת בגוף. העיקריים שבהם הם אלרגיות, רעילות, נזקים ללבלב ולכבד, בעיות פוריות וסרטן".

     

    כיצד יכולים מזונות מהונדסים לגרום לאלרגיות?

    "תגובות אלרגיות מתרחשות כשמערכת החיסון מפרשת משהו כזר, שונה ותוקפני, ומגיבה בהתאם. כל המזונות המהונדסים מכילים משהו זר ושונה, וכמה מחקרים שבהם האכילו חיות במזון מהונדס הראו שהוא מעורר תגובות מוגברות במערכת החיסון. לדוגמה, אצל חולדות שהואכלו בחיטה מהונדסת, נמצאה רמה מוגברת של תאי דם הקשורים למערכת החיסון. תפוחי אדמה מהונדסים גרמו למערכת החיסון של עכברים להגיב באיטיות רבה יותר, וחלבון בלתי מזיק באפונה מהונדסת הפך לאלרגן קטלני".

     

    לדבריו, גם בקרב בני אדם יש סיבות טובות לחשוד שיבולים מהונדסים שעשו את דרכם לשוק גרמו לאלרגיות. כך למשל, בבריטניה, זמן קצר לאחר שהסויה המהונדסת יצאה לשוק, דיווחו חוקרים ממעבדת יורק שהאלרגיות לסויה נסקו ב־50% בשנה אחת.

     

    מכת ה־BT

    דמיינו לעצמכם מצב שבו במקום לרסס את היבולים, מוחדרים חומרים קוטלי מזיקים לתוך הצמח, כך שכאשר החיטה או התירס גדלים, הם מכילים בתוכם את החומר קוטל החרקים "בילד־אִין". התסריט הזה אינו דמיוני. רעלן שנקרא BT, המיוצר באופן טבעי על־ידי חיידק, מוחדר אל תוך היבולים שמגיעים לצלחת שלנו.

     כשחרק נוגס בצמח, הרעלן יוצר חורים בקיבה שלו והורג אותו. "לא בדיוק מעורר תיאבון", מחייך סמית'. "כדי להרגיע אותנו, חברות הביוטכנולוגיה מספרות לנו שרעלן ה־BTהוא בעל היסטוריה של בטיחות, שכן הוא משמש בחקלאות כבר שנים בצורת תרסיס. החברות טוענות שרעלנים אלה נהרסים במהירות במערכת העיכול שלנו, ושבכל מקרה, בני אדם ויונקים לא מגיבים אליהם. אלא שזה לא מדויק. רעלן זה אמנם משמש בחקלאות שנים רבות, אבל קשה לומר שגם בשיטה המסורתית של ריסוס יש לו היסטוריה של בטיחות. המחקרים מראים שהוא אינו נהרס במלואו במהלך העיכול ושיונקים כן מגיבים לו. לדוגמה, עכברים שהואכלו ברעלן הראו תגובה חיסונית מוגברת ונעשו רגישים יותר לחומרים שקודם לא הזיקו להם. כשהרעלן הזה הותז על שטחים חקלאיים בוונקובר ובמדינת וושינגטון, כ־500 תושבים דיווחו על תגובות אלרגיות או על תסמינים דמויי שפעת. עובדי חוות שנחשפו לרעלן דיווחו אף הם על תגובות אלרגיות, ורשויות הבריאות הכירו מזמן בכך שאנשים בעלי מערכת חיסון פגומה או אלרגיות קיימות עלולים להיות רגישים במיוחד להשפעותיו".

     

    וכל זה, תזכרו, כשמרססים את הרעלן. אבל האם ה־BT שמכילים היבולים המהונדסים זהה לזה המרוסס עליהם מבחוץ כפי שטוענות החברות? סמית': "מחקרים הראו שמדובר ברעלן מסוכן הרבה יותר. הצמחים המהונדסים מייצרים פי 3,000־5,000 מכמות הרעלן שהם מקבלים באמצעות התרסיס, וה־BT המיוצר בהם גם רעיל הרבה יותר מהרעלן הרגיל".

     

    הסיכונים הבריאותיים של המזון המהונדס אינם מסתכמים רק באלרגיות. "במחקר שערכו מומחי ה־FDA ובו האכילו עכברים בעגבניות מהונדסות, נמצא שמתוך 20 עכברים פיתחו שבעה פצעים בקיבה", מתאר סמית'. "מנהל המשרד למיומנויות

     מחקר מיוחדות ב־FDA כתב בדו"ח המחקר שהעגבניות לא הדגימו 'ביטחון סביר של אי גרימת נזק', שזה הסטנדרט המקובל של ה־FDA לבטיחות מזון. למרות זאת, הממונה הפוליטי לא דרש שהעגבניות האלה יוסרו מהמדפים".

    ד"ר אפראד פוזטאי, אחד המומחים המובילים בעולם להערכת בטיחות מזון מהונדס גנטית, טוען שסוג הפצעים שנמצאו בקיבתם של העכברים עלול להוביל לדימום מסכן חיים, בייחוד בקרב קשישים המשתמשים באספירין כדי למנוע קרישת דם. לדבריו, הערכת בטיחות המזון המהונדס חייבת להתייחס קודם כל להשפעתו על המעיים, שכן המעי הוא נקודת המגע הראשונה והגדולה ביותר של הגוף עם המזון, ולכן הוא חשוף למגוון תגובות לרעלנים. מסיבה זו הרגיזה אותו העובדה שבמחקר על העגבניות המהונדסות לא בדקו מומחי ה־FDA מה קורה מעבר לקיבה – במעיים של העכברים.

     

    מחקרים אחרים שבדקו את השפעתם של מזונות מהונדסים על המעי אכן מצאו בעיות. למשל, חוקרים שהאכילו עכברים בתפוחי אדמה מהונדסים המכילים BT, מצאו תאים פגועים במעי הדק של העכברים וכן צמיחה מוגברת של תאים. גם אצל עכברים שאכלו תפוחי אדמה המכילים סוג שונה של קוטל חרקים, נמצאה צמיחה מואצת של תאים הן בבטן והן בדופנות המעי. כידוע, צמיחת תאים מואצת עלולה להיות שלב מקדים בהתפתחות סרטן. זאת ועוד, מחקרי האכלה בחיות מצביעים באופן עקבי גם על רעילות ונזקים לכבד, למערכת העיכול, ללבלב, לכליות ולאיברים נוספים, כמו גם לבעיות פוריות.

     

    אבל כל הממצאים היו רק הפרומו לתסריט האימים שממנו חששו המדענים, ואשר למרבה חרדתם אומת במחקר היחיד שנערך על בני אדם שאכלו מזון מהונדס: חלקים מהגן המוחדר לסויה המהונדסת עברו לדנ"א של המעיים של האנשים שהשתתפו במחקר. במילים אחרות, שנים לאחר שהם יפסיקו לאכול סויה מהונדסת, הם עדיין עלולים להיות חשופים לחלבון המסוכן שממשיך להיות מיוצר במעיהם. בדיוק מהתסריט הזה מודאג גם פרופ' ציטובסקי. במסמך שפרסם באתר מחלת המורג'יון, הוא כתב שאחת הסיבות שבגללן יש להמשיך את המחקר בנושא היא "לברר אם האגרובקטריום נמצא רק על פני העור עצמו, או שמא הוא מחולל שינויים גנטיים בתוך הרקמות".

     

    אגב, הסכנה של חדירה לדנ"א האנושי קיימת לא רק מאכילה של יבולים מהונדסים. ב־1998 זיהתה הקבוצה המאוחדת לבטיחות ולסטנדרטים של מזון בבריטניה כי סכנה זו אפשרית גם בעקבות שאיפת האבקה של הצמחים המהונדסים.

     

    הצרכנים כשפני ניסוי

    על כריכת הספר "על פני הבריאה כולה" של רות אוזקי, שמתאר כיצד ניצחו תאגידי המזון הגדולים את החקלאים, מצויר תפוח אדמה אומלל שלקודקודו מוצמדת כיפה חשמלית של נדון למוות, מצחו תפור כמו אחרי ניתוח מוח ובחלקו התחתון נעוץ בורג ענק. בתמונה, התפוד המיוסר הוא חיית הניסוי של התאגידים, אבל נחשו מי הם במציאות עכברי הניסוי שאוכלים את תפוחי האדמה, העגבניות, התירס ושאר הירקות המהונדסים?

     

    את הטענה שמנסה אוזקי להעביר באמצעות רומן, מציג סמית' בעזרת מחקרים מדעיים: להנדסה הגנטית יש מחיר שעדיין איננו נקוב, ואת המחיר הזה כולנו עלולים לשלם. "רוב מחקרי ההאכלה שבדקו את בטיחות המזונות המהונדסים

     הצביעו על נזקים ועל תופעות לוואי כמעט לכל מערכת בגוף, וכמה מהמחקרים אף הראו שיעורי מוות גבוהים יותר", הוא טוען. "לדוגמה, באחד המחקרים, שיעור התמותה בקרב תרנגולות שהואכלו בתירס מהונדס המכיל קוטל עשבים, היה גבוה פי שניים מאשר בקרב תרנגולות שהואכלו בתירס טבעי. הדיווחים מחוות שבהן האכילו חיות ביבולים מהונדסים היו אפילו מדאיגים יותר: אלפי חיות חלו, לקו בעקרות או מתו. אלא שאנחנו לא היינו אמורים לדעת דבר מכל זה. תאגידי הביוטכנולוגיה עובדים שעות נוספות כדי להסתיר את העדויות המרשיעות. מחקרים שמימנה התעשייה אינם נסקרים על־ידי חוקרים־עמיתים כפי שמקובל, וגם אינם מפורסמים בכתבי עת מקצועיים, כך שאיש אינו יכול לקרוא אותם. כדי לאפשר נגישות לשני מחקרים כאלה היה צורך בהגשת תביעות, כך שבית המשפט יכריח את התעשייה לפרסם אותם".

     

    ומה עם המחקרים שמבצעים חוקרים עצמאיים, כמו אלה שמוצגים בספר?

    "לעתים קרובות הם נדחקים לקרן זווית או זוכים להתעלמות או להכחשה. יתרה מכך, חוקרים שגילו סיכונים מצאו את עצמם מפוטרים ממקום עבודתם ואחרים נוטרלו בכך שתחומי אחריותם נלקחו מהם, הם לא זכו לקביעות ואפילו קיבלו איומים".

     

    אתה מטיח ב־FDA האשמות קשות ביותר. האם מישהו שם הגיב להאשמות האלה?

    "כדי להגיב להאשמות הם יצטרכו לסתור באמצעות מידע מקיף כל אחד מ־65 סיכוני הבריאות המתוארים בספר, או לחלופין, לדאוג להוצאת המזונות המהונדסים מהשוק כדי להגן על הציבור". 


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    להנדסה הגנטית יש מחיר שעיין אינו נקוב - וכולנו נשלם אותו
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים