"אסור להיכנע לדעת קהל"
בשבוע הבא יתקיים בתיאטרון הקאמרי ערב מחווה ייחודי למשורר נתן זך. קבלו בבכורה קליפ בו מקריא זך את שירו "כמה נהדרת היית" ותבינו געגועים מה הם
"כמה נהדרת היית". זך קורא לרקע מוזיקה מקורית מאת שלומי פריג'
"אדם צריך להילחם על מה שהוא מאמין בו. אסור לו להיכנע לדעת הקהל, אסור לו להיכנע לדעת עמיתיו, ואסור לו להיכנע לדעתו שלו", אמר המשורר נתן זך. ומה צריך יותר משירתו האדירה והבלתי נכנעת, כדי לסמן את מסלול החתחתים של כותב, אספן מילים, שנלחם בחירוף על הזכות שלא להתפתות לה לכניעה.
את חייו ושירתו של זך מבקשים בתיאטרון הקאמרי להוקיר. ביום שישי, 25 באפריל, יארח התיאטרון ערב מחווה שיצולם וישודר מאוחר יותר על מסך הטלוויזיה החינוכית. לקראת צאת האלבום "כמה נהדרת היית", שבו מקריא זך משיריו על רקע מוזיקה מקורית שכתב המוזיקאי שלומי פריג', יבוצעו בערב מספר שירים מתוכו. עוד יקראו משיריו השחקנים זהרירה חריפאי, חנה מרון, אולה שור סלקטר, דרור קרן ואלכס אנסקי.
"פחדנות היא התאבדות", אמר והותיר בפני הקורא את המסקנה הברורה – החיים הם מעשה של אומץ. האיש שמילותיו, הישירות, החודרות והעוקצניות, מזוקקות מכל מעטפת של זיוף, בישרו עידן חדש בשירה העברית, עידן שהתפשט מהקולקטיביות המגויסת ונתן מקום לטקסטים אישיים וישירים. קולו הפרטי וישירות מילותיו העניקו נחמה לדורות של קוראים אדוקים של זך, המשורר, המסאי, המתרגם והפילוסוף.
שיריו של זך, שתורגמו ל-12 שפות, היו השראה ליותר ממאה מלחינים שהפכו את מילותיו הכתובות לזמר עברי מושר. אילן וירצברג, שלמה יידוב, יוני רכטר ומתי כספי הם חלק מזערי למלחינים ששברו את מחסום חובבי השירה והביאו את זך אל ההמון. בערב המחווה, שערך אבי גז, יבצעו משיריו של זך הזמרים דנה ברגר, שלמה יידוב, דניאל סלומון, אוהד חיטמן, מרים טוקאן. במהלך האירוע יקרא זך בבכורה שירים חדשים שכתב.
כמה נהדרת היית
מאת: נתן זך
חֶנְוָנִי מֵגִיף אֶת תְּרִיס חֲנוּתוֹ.
רַק בּוֹדְדִים נוֹתְרוּ בָּרְחוֹב.
אוֹטוֹבּוּס מְאַחֵר, פָּנָס חִוֵּר.
כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת הָיִית.
הַמֶּלְצַר מְחַכֶּה לְזוּג מִתְמַהְמֵהַּ.
בְּכַמָּה חַלּוֹנוֹת נִדְלָק הָאוֹר.
זָקֵן חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּמַקְלוֹ.
כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת הָיִית.
צִפֳּרִים אַחֲרוֹנוֹת מִתְכּוֹנְנוֹת לַלַּיְלָה.
חָתוּל מְקַפֵּץ מִתּוֹךְ פַּח אַשְׁפָּה.
מַשַּׁב רוּחַ קַל בַּעֲלֵי הַפִיקוּס.
כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת הָיִית.
אֲנִי מְסַיֵּם אֶת כּוֹסִית הַמַּשְׁקֶה.
עַנְנֵי כְּבָשִׂים חוֹלְפִים בִּמְהִירוּת.
קָרִיר, אוֹתוֹת שֶׁל סְתָו.
כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת הָיִית.
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה שַׁאֲגַת אוֹפַנּוֹעַ.
כֵּן, הָיְתָה לָךְ שִׂמְלָה כְּתֻמָּה.
אֲנִי מִתְלַבֵּט לְאָן לָלֶכֶת.
כַּמָּה נֶהְדֶּרֶת הָיִית.
תל-אביב, 16.7.2007
