על סף מלחמת אחים
המחאה שהתעוררה בציבור בעקבות פרשת השילומים הסתיימה בפציעתם של מאות שוטרים ומפגינים, אך בסופו של דבר - הכנסת אישרה את ההסכם. נסים משעל חוזר אל הרגעים הדרמטיים של 1952
בתחילת 1952 התעוררה סערה בקרב הציבור הישראלי, בעקבות פרשת השילומים. הפרשה החלה כשממשלת גרמניה הביעה נכונות לשלם פיצויים לניצולי השואה היהודים. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, העלה את הנושא לדיון בכנסת
- מה שגרר תגובות קיצוניות בקרב חלק גדול מן הציבור הישראלי. את ההתנגדות להסכם שילומים עם גרמניה הוביל מנחם בגין.
מתוך האנציקלופדיה
הסכם השילומים
הסכם בין ממשלת מערב גרמניה לממשלת ישראל, בו הכירה גרמניה בכך שהמשטר הנאצי המיט שואה על העם היהודי ולכן התחייבה למתן פיצוי חלקי על הרכוש היהודי שנגזל, ולכיסוי חלק מהוצאות שיקומם של הניצולים
ב-9 בינואר, יום הדיון בכנסת, הסתערו אלפי מפגינים לעבר המשכן כשבגין בראשם, וניסו לפרוץ את מחסומי המשטרה. עד סופו של אותו יום ארוך של עימותים וקרבות, נפצעו כ-200 מפגינים ויותר ממאה שוטרים.
ועוד באותה השנה: הפגנות גם במעברות על רקע הקיפוח העדתי, הארץ סבלה ממכת ארבה ודוד בן-גוריון הציע את אלברט איינשטיין לתפקיד נשיא המדינה.
לשנים הקודמות:
1948 - לא רק הכרזת העצמאות
1949 - ימי הצנע
1950 - שנת המעברות
1951 - מייבשים את האגם
מנחם בגין בהפגנה נגד הסכם השילומים
צילום: לע"מ
מומלצים
