קוריצה חיה מתה
נועם ניצח במשימה וקיבל כרטיס חופשי לגמר. מרינה עוד פעם בכתה ונעמה שוב הבטיחה שזהו, היא יותר לא נותנת כלום לדן. סמדר שילוני מתחננת שהסיוט ייגמר כבר
טוב, יודעים מה? הפעם בלי ירידות על הישרדות. כי די, באמת נמאס, ואם אין משהו טוב להגיד אז עדיף לא להגיד כלום. הפעם רק ניתוח אסטרטגי ופסיכולוגי טהור של הפרק. כי באמת קרו המון דברים, המון תפניות, המון הפתעות, ויש, יש בשר. אמנם הבשר ימצא את עצמו מהר מאוד בקמין של דן, אבל די להיות שליליים. תפרגנו, מה יש?
נעמה הבטיחה שזהו, היא יותר לא נותנת כלום לדן, ולא נופלת לסבוניה שהוא מארגן לה כל פעם, ובאמת הגיע הזמן, כי יש עוד המון הזדמנויות להכניס לו עד סוף העונה, אז צפו להרבה הפתעות בפרקים הרבים שעוד נותרו לנו. כי אם יש זמן טוב להתעורר בו, זה כנראה עכשיו.
"הישרדות". נורא רגשי
אמנם הסתפקנו רק במשימה אחת בפרק הזה, בה ממשיכה ההפקה במדיניות (ההוגנת!) שלה שמעודדת ריאליטי אמיץ ופתוח – להראות לנו הכל, לא להשמיט דבר. אין פיפס שהמצלמה פספסה שם, הכל חשפו בפנינו, הכל. כל גרעפס של גיא זוארץ וכל דמעה טרופה של מרינה קיבלו את זמן המסך שלהם.
המשימה גם היא היתה הוגנת, כתמיד, ולא העניקה יתרון מובהק למישהו מהמתמודדים שההפקה נורא אוהבת ויש לו בשם את האותיות נון, עין ומם. כולם מקבלים הזדמנות שווה לחלוטין, אין אפליות, ואם למישהו יש במקרה יתרון כי הגוף שלו יותר גדול וקל לו יותר לתמרן בין המקלות, אז שיסבול בשקט ויבלע את הגלולה המרה. כי ככה זה כשמנהלים תוכנית נטולת פניות. תשאלו את הקומוניסטים, זה עבד להם יופי.
וגם נורא רגשי היה הפרק הזה, כי כידוע משחק ההישרדות נשען על שלוש רגליים יציבות (בניגוד לשולחן של נעמה) – כח פיזי ואינטליגנציה שעוזרת להצליח במשימות, אסטרטגיה פסיכולוגית ואחרון חביב – חוסן נפשי-רגשי לעמוד בעומס. אז טוב שהזכירו לנו שוב (ושוב ושוב, ומה, באמת שוב?) שמרינה בעצם היתה גמורה רגשית כי היא לא הצליחה במשימה ועכשיו זה אומר כנראה שכל החיים שלה גמורים.
לרגעים ארוכים חששתי שעוד רגע מרינה תיקח את עצמה הצידה ותיפול על החרב שדן השחיז בשביל קוריצה, כן, זאת שההפקה הדליפה שהיא הולכת למסור את נפשה בפרק הזה. זה לא קרה, אבל אם תחשבו על זה – ההפקה עשתה את זה בשבילכם, כדי שיהיה לכם קצת יותר מתח בפרק המותח ממילא שהיא סידרה לכם, רגע לפני הגמר.
כדי להעניק עוד רובד לדמעות של מרינה שתודו שגרמה לכם לאפקט מזורז של הזדהות, שלא לומר הזדהות יתר עד כדי רצון לנטוש מייד את המסך, הגיעו גם המכתבים מהבית, כדי שנזכור שמרינה לא בוכה סתם, היא בוכה בגלל שבמשפחה שלה הדבר הכי חשוב זה לנצח ובבית יחכה לה אמבוש קטן אם היא תגיע עם פחות ממיליון שקל, ושזו משפחה כל כך נפלאה שכדי לא לאכזב אותם היא חייבת לקחת את המקום הראשון.
בסוף נועם (ישו, בשבילכם) לוקח את המשימה (תודו שהופתעתם!), מקבל כרטיס חופשי לגמר בצורת שרשרת החסינות (תודו שנדהמתם!), מרינה בוכה עוד קצת (תודו שהתחשק לכם להוריד לה כאפה!) ואחר כך מצטרפת לנעמה ששוכבת על האדמה לסצנה סמי-לסבית קטנה, כשנעמה מלטפת לה את התחת (תודו שקינאתם!). ואם להאמין לפרומו (ולמה לא להאמין? מה יש, עד עכשיו הם אכזבו אותנו?), חכו חכו לפרק הבא. מכבי תנצח את צסק"א, גרנט ינצח את מנצ'סטר יונייטד, וגם בהישרדות, כן, גם בהישרדות, יקרה הבלתי יאומן (מותר לי לקוות שהכוונה היא לכך שהעונה הזאת סוף סוף תסתיים?).
מנצח המשימה
מומלצים
