ובטח לא פראייר
האשם תמיד מ"מה יש" היה ישראלי-ימני קיצוני-ציוני טיפוסי לכל דבר - למעט העובדה שהוא היה ערבי, אבל זה לא הפריע לו להפוך לאייקון מקומי. אלא שכמו הרבה דברים אחרים שהחלו כסאטירה בארץ, גם הדמות שגילם יאיר ניצני הפכה עם הזמן לסימפטית, בידורית ורווחית
האשם תמיד
עשה את הגלגול המסורתי הישראלי מדמות חתרנית, סאטירית ומצחיקה לדמות נעימה ומצחיקה הפונה לכלל האוכלוסיה, או במילים אחרות, שעושה ג'ובות. אבל למה להקדים את המאוחר? הכל התחיל ב"מה יש", תוכנית הרדיו המיתולוגית של ארז טל ואברי גלעד, שעשתה נונסנס מעורבב בסאטירה באמצע שנות השמונים בגלי צה"ל, והורישה לעולם דמויות כמו פזית, האיש הקטן, פרופסור מקס איציק מ"ימי איציק" וכמובן – האשם תמיד, שגילם יאיר ניצני.
"האשם תמיד של 'מה יש' היה ערבי- ישראלי –ציוני- ימני- קיצוני", מסביר ארז טל. "זה כמובן בלתי אפשרי ולכן אברי גלעד ואני נהנינו לשחק בזה. יאיר ניצני שגילם את הדמות בצורה מושלמת היה אז מנכ"ל 'הד ארצי' ועסוק מאד אבל התעקשנו עליו והייתי נוסע אליו עם הטקסט ומחכה לתפוס אותו בין הישיבות כדי להקליט אותו. האשם דיבר בעיקר נגד 'אויבינו' שמנסים 'להשמיד אותנו ביותר', המליץ לתקוף ולהשמיד אותם ללא היסוס ובעיקר הזהיר מהסכנה שנצא פראיירים שלהם.
האשם תמיד. להשמיד את אויבינו ביותר (צילום: ארכיון הערוץ הראשון)
"פינתו של האשם הייתה בהשראת מאמרי המערכת שהיו נפוצים אז בעיתונים שרובם הצטיינו בדמגוגיה ולוגיקה לוליינית. צריך לזכור שהתקופה היא אמצע שנות ה 80, הכהנאיזם בישראל משתולל והעצבים בכל מה שקשור לדו קיום ערבי – יהודי חשופים מאד.
"בניגוד להרבה נונסנס שייצרנו אז, בדמות של האשם הייתה אמירה: דבריו של ערבי ישראלי פטריוט ימני שמתעקש לחבור למדינה ולסמליה היהודיים והציוניים יצרו אבסורדים כמעט בכל נושא. למרות שתוכן דבריו היה בדרך כלל די קיצוני, האשם דיבר בטון נעים ונשמע איש חביב וסימפטי.
"האשם הפך לפופולרי מאד וניצני שלא קיבל שקל עד אז על הדמות החליט לנצל את המומנטום והקליט מהר קלטת של האשם, הופיע ב'סיבה למסיבה', יצא בסיבוב הופעות וגם חתם על קמפיין לרשת סופרמרקטים. כמובן שבשלב הזה הרובד הסאטירי נעלם והחלטנו בצער לוותר על האשם בעונה האחרונה של 'מה יש'.
קליפ האשם תמיד. יורד באלגנט לרחבת הריקודים (צילום: ארכיון ערוץ 1)
"חמש שנים אחר כך בתוכנית 'העולם הערב', נולד בן דודו האבוד – בסאם עזיז, שגריר עיראק בישראל. גם כאן ניצני ביצע בוירטואוזיות רבה את הדמות, העיקרון היה קצת שונה - המדובר היה במישהו שיושב בתוכנו ומסביר בדרכי נועם ומתיקות מדוע סאדם חוסיין המסכן נאלץ לשגר טילים על ישראל ואיזה איש טוב ומיטיב הוא. גם כאן ההצלחה הייתה עצומה ובסאם עזיז אחראי במידה רבה לכך ש'העולם הערב' שהייתה עד אז ניסוי הזוי בטלוויזיה הפכה להצלחה גדולה".
שחק אותה סקסי
"זה היה די חדשני שערבי קיבל פינה בגלי צה"ל", מוסיף יאיר ניצני עם האשם. "הוא היה מאוד ישראלי וברור שהצחוק פה היה עלינו. זה משהו שאולי במידה מסוימת פוספס בציבור הרחב – היה קל יותר לצחוק על סגנון הדיבור הזה, וכולם באמת דיברו ככה כמה שבועות. אבל האשם צחק עלינו ועל מנהיגנו, ועל כל מה שראוי לצחוק עליו פה"."מעבר לתכנים – ואני לא רוצה להיות יותר מידי פלצפן – אבל אני לפחות גדלתי על ספרים כמו 'אבנר כרמלי והימאים' וכל מיני סיפורי שטויות על הישראלי והכדורגל, והחסמבות למיניהן, ובכל הספרים האלה הערבי תמיד היה יצור שעיר, לא מגולח, מלוכלך, מרושע וטיפש, ואותי נורא שעשע ערבי מתוחכם, קליל, שאחר כך הפך להאשם של השירים, ערבי שנהנה ממנעמי המדינה ויורד באלגנט לרחבת הריקודים".
וכמו בכל סאטירה, אי אפשר בלי שמישהו יעלב – מעבר לביקורות על דמות הערבי הנלעג ומחקרים על מוטיב הפראייר, נשמע גם קולו של ראש עיריית אום אל פאחם דאז, האשם מחמיד, שטען שמדובר בגרסה נלעגת שלו.
"האשם גם היה להיט נורא גדול כי אף אחד לא ידע מי עושה אותו, זה היה סוד תקופה ארוכה וזה העצים את הצימאון", משחזר ניצני. "ואני, מהיותי איש שיווק שהתעסק אז בתקליטים, זה היה נראה לי אך טבעי שהאשם יפתח מייד בקריירת שירה, אז לקחתי את זה הלאה לכל מיני מקומות, זה שעשע אותי. אבל גם כששודר הקליפ הרבה אנשים חשבו שזה ערבי אמיתי, וגרוע מזה – הרבה אנשים ראו אותי בטלוויזיה חשבו שאני ערבי".
כשניצני הפך את האשם למה שהוא מכנה "בקסטריט בויז של איש אחד", הוא נאלץ, כאמור, לוותר על העונה האחרונה של 'מה יש'. "אני הייתי כלי שרת בידיהם האפלות", מפרש ניצני, "ואחר כך קמתי על יוצרי והפכתי את זה לכסף".
כן האשם ידידנו חזר בתשובה
ניצני. הפך את זה לכסף
צילום: אלעד דיין
_a.jpg "צילום: תומריקו")
טל. בהשראת הלוגיקה הלוליינית
צילום: תומריקו
גלעד. נהנה לשחק עם האמירה
צילום: יוני המנחם
מומלצים
