שתף קטע נבחר

הלך לעולמו מנחם שרפמן, "מלך הר הצופים"

מפקדה האגדי של יחידת "מצוף 247", שאספה במסווה מידע על הלגיון הירדני בהר הצופים, הובא למנוחות והוא בן 91. "הוא היה המלך הבלתי מעורער של ההר, ושל הממלכה הקטנה והמבודדת שניהל בהר הצופים", סיפר אחד מפקודיו

המלך של הר הצופים עצם את עיניו. בגיל 91, נפטר ביום רביעי מנחם שרפמן, מפקד היחידה הסודית "מצוף 247", ששלטה במשך כמעט 20 שנה על מובלעת הר הצופים בלב השטח הירדני, עד לכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. "הוא היה המלך הבלתי מעורער של ההר, ושל הממלכה הקטנה והמבודדת שניהל בהר הצופים", מספר ל-ynet אריה שניפר, פקודו וידידו הקרוב של שרפמן. אתמול (יום ה') הובא שרפמן למנוחות, בבית העלמין במקום מגוריו ביבניאל.

 

עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ופלישת צבאות ערב, השתלטו כוחות הלגיון הירדני על הדרך להר הצופים, וכתוצאה מכך - נותק ההר לגמרי משטח ישראל והפך למובלעת ישראלית בשטח ירדני. עקב המצור על ההר, נסגרו בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית. הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן בתום מלחמת העצמאות, הסדיר את מעמדו של הר הצופים כמובלעת ישראלית ואת נוהלי התנועה אליו.


שרפמן וברקע "נערי המלך" (צילום: שאול גולן)  

 

במסגרת ההסכם, הקימה ישראל כוח שיטור על ההר שהגיע אל המובלעת דרך השטח הירדני ובתיאום עם האו"ם. ישראל ניצלה את האפשרות להכניס כוחות אל המובלעת, כדי להציב בה יחידה צבאית במסווה של שוטרים. היחידה בשם "מצוף 247", פעלה בחשאיות כדי לספק מודיעין על תנועת הליגיון הירדני.

 

מנחם שרפמן, יליד בית-גן שבגליל התחתון, קיבל לידיו בשנת 1965 את הפיקוד על "מצוף 247". הוא פיקד על היחידה עד שירושלים שוחררה במלחמת שש הימים. זו הייתה ללא ספק משימת חייו ולימים הוא נחשב לבולט שבין מפקדי "מצוף 247".

 

"זוכרת את מדי השוטר"

"אני זוכרת היטב את מדי השוטר והכובע של אבא", מספרת בתו דפנה שרפמן. "הוא היה כמובן איש צבא וכולם היו חיילים בסדיר או מילואים, אבל הם התחזו בגלל הסכמי שביתת הנשק".

 

את חיילי היחידה המסווגת, שותפיו לסוד, בחר שרפמן בקפידה. הם ראו במפקד הקשוח מלך ההר - לוחם ללא חת, שאינו חושש להתקרב אל עמדות הליגיון כדי להאזין לחיילים הירדנים, להשקות לשוכרה קציני או"ם בעת הברחת נשק ולהפתיע חיילים בעמדת השמירה, כדי לשמור על עירנותם. "מלך ההר", הם קראו לו, והם היו "נערי המלך".

 

"זה היה כמו לפקד על הבופור", מספר דוד טרבלוס, אחד מחייליו של שרפמן, "הוא היה מפקד גדול, עקבי ודקדקן המקפיד על כל פרט, אשר נתן את נשמתו למשימה הזו - האחזקה, השמירה, ההתקפה וההגנה. מלך ההר שלט בכל".

 

אריה שניפר סיפרה על מעלליה של היחידה: "צריך להבין שהיינו עצם בגרון של הירדנים. שלטנו במודיעין על כל מה שקרה באזור ודיווחו באמצעות מערכת סודית, העלנו להר נשק משוכלל במסווה של שיירות קמח. הרבה מאד אגדות נקשרו ליחידה הזו, ועל הכל ניצח שרפמן".

 

"כבר לא המלך"

ב-10 ביוני 1967, הגיעה משימתה של "מצוף 247" לסיומה, עם כיבוש ירושלים. "המשימה הושלמה עבורו", מספרת בתו דפנה, "אני זוכרת את יצחק רבין, חיים הרצוג, עוזי נרקיס ורבים אחרים מסתובבים באוניברסיטה, ורואים ספרים על שולחנות, מעבדות שנשארו כמו שנטשו אותם. ההר היה שלנו והיתה התרגשות גדולה מאד, זה היה משהו מאד מיוחד".

 

המלך שרפמן ואנשיו נפרדו לדרכם. שרפמן המשיך בתפקידיו וכיהן כמושל חברון ובהמשך כמושל דרום סיני, משם עבר לדרום לבנון ואחר כך פרש מצה"ל. למרות זאת, הקשר בין שרפמן לחייליו נשמר וגם כאשר חלה הם המשיכו לפקוד את מיטתו באופן קבוע. 

 

בראיון ל"ידיעות אחרונות", לפני 4 שנים, אמר שפרמן לחייליו: "חבר'ה, אני כבר לא המלך ולא המפקד שלכם. אני לא במלחמה ההיא שהכרתם, אני עכשיו במלחמה אחרת, מורכבת, הרבה יותר קשה. אתם רואים מה קרה לי ואיפה אני נמצא". באשר לפעולות היחידה הוא סיפר: "עשינו מה שצריך לטובת מדינת ישראל, ואני שלם עם ההחלטות החריגות. היו דברים שאנשים מבחוץ לא היו צריכים לדעת עליהם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
מפקד אגדי, מנחם שרפמן לפני מספר שנים
צילום: שאול גולן
מומלצים