שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גבי מנשה
    "השראה ומוזה הן מילים שאינני מכיר"
    סמי ברדוגו, מחמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר של מפעל הפיס, עונה על רשימת השאלות הזהות שהצגנו למתמודדים

    "יתומים", הספר עליו מועמד סמי ברדוגו לפרס ספיר של מפעל הפיס, הוא סיפרו השלישי. כמו תמר גלבץ, בוריס זיידמן וצבי ינאי, גם הוא נענה לבקשת ערוץ התרבות של ynet לענות על כמה שאלות זהות שיעבירו את התחושות לקראת המעמד.

     

    הספר, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מורכב משתי נובלות שמשקפות כל אחת תמונת ראי של בת זוגה. מאורע בלתי צפוי מערער את שגרת יומה של משפחה ומעלה שאלות על זהות וישראליות בשולי הארץ.  


    סמי ברדוגו. נצמד למילה כותב

     

    מתי הבנת שאתה סופר?

     

    "אני לא חושב שהבנה כזו התקיימה אצלי אי פעם. התואר 'סופר' אינו קל ולכן אני נצמד למילה 'כותב'. איש כותב מתכנה סופר כי הסביבה החיצונית מעניקה לו את המעמד. רק לאחרונה מתחילה להתגבש ידיעה מסוימת שאני 'סופר', אם כי יש בה מידה של חרדה כיוון שאתה מחויב אליה ולדרישות הכתיבה שהיא מעמידה".

     

    האם כתיבת הספר נבעה מהשראה?

     

    "לא, כתיבת הספר היא תולדה של תחושות והוויות אישיות גרידא. השראה ומוזה הן מילים שאינני מכיר כל כך בזמן הכתיבה ובכלל ברעיון היצירה. נושא היתמות בספר, על כל המשתמע מכך, נוכח בתוכי מתמיד.

    זמן כתיבתו דרש את ביטוי הרגשות והזיכרונות שהוא מכיל".

     

    מדוע לדעתך נבחר הספר שלך כמועמד לפרס ספיר?

     

    "אין לי תשובה ברורה לכך. אני מניח שמדובר בעניין של טעם ורוצה לקוות שהתכנים והפואטיקה בספר, מצאו חן בעיני הקוראים".

     

    איזה סופר מהווה השראה עבורך?

     

    "אין סופר אחד שכזה. יש כותבים רבים שאני מאד אוהב ומעריך את יצירתם. ייתכן שאני מושפע מהם ואינני מבחין בכך. כאשר אני כותב, אני משתדל ומתאמץ לא לחשוב על איש, למרות שלפעמים אני מרגיש שעולה דיאלוג סמוי עם סופר כזה או אחר".

     

    האם אתה שוקד בימים אלה על ספר חדש?

     

    "תמיד עובדים. הדברים עדיין לא מגובשים. בימים אלה אני עובד על שני ספרים במקביל. אחד הוא מקבץ סיפורים קצרים והשני, ייתכן ורומן".

     

    במי היית בוחר מבין המועמדים כזוכה שלך?

     

    "אני מודה שטרם קראתי את הספרים, כך שקשה לי להעריך. עם סיום החודש הקרוב אלה ודאי יהיו בין מטלות הקריאה שלי".

     

    במה היית עוסק אם לא היית סופר?

     

    "ישנם לא מעט מקצועות שמעוררים בי קנאה. לצערי, אני לא יכול להיות אף אחד מהם".

     

    מהו הספר האחרון שקראת?

     

    "'מחיקה' של תומאס ברנהרד ו'בעולם נהדר ואכזר' מאת אנדריי פלטונוב".

     

    כיצד תנצל את כספי המועמדות והזכייה אם תזכה?

     

    "סביר להניח שאשמור בחשבון הבנק. כידוע, איש כותב זקוק תמיד לכסף עבור זמנים של רעב. מאוחר יותר ודאי אשתמש בו למחייה יומיומית".

     

    אם לא היית חי בישראל, היכן היית בוחר לחיות?

     

    "ישנם מספר מקומות שקורצים לי ותנועה ביניהם תמיד מגרה ומסקרנת אותי מאד. אלסקה, ארה"ב, קרקוב וורשה, ברלין וניו יורק, איסטנבול ובכלל טורקיה. לפעמים פריז וגם אוסטרליה וניו זילנד, ובוודאי שאפריקה מעוררת את החשק".

     

     

    באיזה גיל התחלת לקרוא? ובאיזה גיל התחלת לכתוב?

     

    "כשהייתי בן ארבע עשרה, אחי הגדול עבד באופן חלקי בהוצאת ספרים בתור כורך. מדי פעם היה מביא ספר ועוד ספר. אלה הגיעו לידיי ומאז אני קורא באופן קבוע. גיל העשרה היא התקופה הנפלאה שבה ברחתי לעולם הספר, הוא היה נחמה גדולה והיום אני מבין שגם מקור לכוח אישי".

     

    "בצבא כתבתי הגיגים ופרגמנטים חסרי ערך. רק בגיל עשרים ושש מצאתי את עצמי כותב משהו שלם ומלא. אז הרגשתי שאסור לי להכניס את הכתוב למכירה וביקשתי לתת לו תהודה".

     

    מה דעתך על תרבות הקריאה בישראל בעיקר בקרב ילדים?

     

    "במהלך השנה האחרונה ביקרתי לא מעט בתי-ספר בישראל. לצערי אני יכול לספר על תרבות קריאה מאוד רדודה, אפילו לא אפשרית. הנוער בוחר לא לקרוא במכוון, אפילו מתריס נגד הדפוס הכתוב. גם כשפונים לאינטרנט ההעדפות לא יהיו קריאת טקסטים".

     

    "נראה כי הביטוי "תרבות קריאה" מאבד את משמעותו וחבל שכך. לטעמי גורמי המדיה מעודדים את הדבר ומחזקים את הניתוק הבוטה והחד אל מקום של סיפוק מיידי, ויזואלי ורדוד. מצאתי שרבים מהתלמידים לא מבקשים להשתהות, להרהר ולהיות במצב של ספק או אי-ידיעה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים