שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: "פירות באושים בכל מערך הגיור"
    ניהול קלוקל, מבנה ארגוני רעוע, הגדרות תפקידים לא ברורות, האשמות הדדיות במקום יעול ועיכובי אישורי תעודות המרה במקום הרחבת היקף הגיורים - אלה רק חלק קטן מסעיפי דו"ח נציבות שירות המדינה שבדק במשך כחצי שנה את מערך הגיור והגיע לידי ynet. גורם במשרד רה"מ: "סיבת הדחת דרוקמן נעוצה עמוק בדו"ח החמור"

    "כשלי ניהול הבשילו לפירות באושים בכל יחידת מערך הגיור. נכון יהיה לומר כי הוא לא עומד בציפיות שתלתה בו הממשלה: לא רק שלא הרחיב את היקפי הגיור אלא שהוא תרם ותורם בהתמדה לתוצאה הפוכה. סרבולים בעבודה שוטפת ועיכובים מיותרים של אישורי תעודות המרה. עיכובים הפוגעים בחיי פרטים ומשפחות רבות שלא בצדק". (מתוך תקציר דו"ח נציבות שירות המדינה על מערך הגיור, שנחשף כאן לראשונה) 

     

    כאשר פורסמה לראשונה ב-ynet הדחתו של הרב דרוקמן, ההשערה המיידית היתה שלחץ החרדים עשה את שלו, ואילו במשרד רה"מ ונציבות שירות המדינה העדיפו למלא את פיהם מים בדבר הסיבות לסיום תפקידו של ראש מערך הגיור, כשראש הממשלה אף הודה לו ואיחל לו "בהצלחה בהמשך". עם חשיפת הדו"ח אומר גורם במשרד רה"מ ל-ynet כי "סיבת ההדחה נעוצה עמוק בדו"ח החמור של נציבות שירות המדינה". 

     

    בחודשים יולי-דצמבר 2007 נערכה ביקורת פנימית במערך הגיור לפי דרישת נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר. עיקרה: בדיקת ענייני כוח אדם והתנהלות עובדים ביחידה, המתוקצבת בעשרות מיליוני שקלים בשנה, על רקע הצטברות תלונות לגבי המתרחש במערך הגיור. בתום הביקורת הכינה ועדת הבדיקה דו"ח חריף שהגיע לידי ynet. 

     

    "מערך הגיור הוקם כגוף יעודי לצורך גיור במשרד ראש הממשלה, על בסיס עקרונות מחייבים של יעול עבודת הגיור ובמטרה להרחיב את היקפי הגיור במדינת ישראל. בפועל התרחש ההפך הגמור", מסיקים מחברי הדו"ח. ניהול קלוקל, מבנה ארגוני רעוע, הגדרות תפקידים לא ברורות והאשמות הדדיות תפסו את מקום הייעול, ועיכובי אישורי תעודות המרה באו במקום הרחבת היקף הגיורים. כל אלו הן רק חלק מה"מחמאות" שחולק הדו"ח להתנהלותו של מערך הגיור. "דומה שיחידת מערך הגיור לא עמדה אף לא בקריטריון אחד של יחידה מצליחה", נכתב.

     

    309,931  - "אחרים"

    נכון לדצמבר 2006, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הלא-יהודים במדינת ישראל מסתכמת ב- 309,931 נפש. אוכלוסיה זו מורכבת מ- 95% אזרחים-עולים, כשהשאר הם נתינים זרים. מדובר באוכלוסיה שאינה מסווגת לפי דת והאזרחים הכלולים בה מוגדרים כ"אחרים".  

     

    הדו"ח עורך סקירה לגבי אוכלוסיית המתגיירים בפועל ומדווח שבשנים 2007-1999 התגיירו בישראל 38,584 עולים-אזרחים. מתוכם 24,596 עולי אתיופיה, 8,411 עולים מחבר העמים ו-5,577 עולים מארצות אחרות. נתונים אלה אינם כוללים חיילים המתגיירים במסגרת בתי הדין הצבאיים. לפי נתוני הרבנות הראשית מדובר על כ-450 חיילים בשנה.

     

    בשנים 2004-2007, בפרק הזמן המקביל ברובו לתקופת קיומו של מערך הגיור, מספר המתגיירים בקרב עולי מדינות חבר העמים מסתכם ב- 4,066 נפש וב-1,965 נפש בקרב בני עמים אחרים. היקף הגיורים בשנים האחרונות, למעט עולי אתיופיה, נע סביב 1,782 גיורים בלבד בשנה, מתוכם כ- 1,127 עולים מעולי חבר העמים.

     

    השוואת נתוני אוכלוסיית המתגיירים בפועל מול נתוני האוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור, שכאמור מספרם מגיע ל-309,931, הביאה את נציבות שירות המדינה להסיק כי "היקפי הגיורים שנעשו בעשור האחרון, לרבות אלה שנעשו במסגרת מערך הגיור, זניחים לחלוטין".

     

    בדרך ל-700 אלף "אחרים"

    בחלק בו מתייחס הדו"ח לחלוקת האוכלוסייה לפי קבוצות גיל עולים נתונים מדאיגים. היבט חשוב מתייחס לנערות בגיל הפריון. מתוך אוכלוסיית המתגיירים הפוטנציאלים, 67,481 נפש הן נערות צעירות בגיל פריון, בנות 39-17 .

     

    "אם קצב שיעורי הגיור הנוכחיים יישאר ללא שינוי ובהנחה שאוכלוסיית הנשים בגיל הפריון תעמיד לעתיד לבוא 2-1 צאצאים, אוכלוסיית הגיור הפוטנציאלית עשויה לגדול תוך שנים ספורות ולהגיע להיקף הנע בין 260,000 ל-390,000 נפש. היינו, אוכלוסיית המתגיירים הפוטנציאלית הכוללת עשויה להגיע בטווח מועט של שנים ל-700,000 נפש", כך על פי הערכות הדו"ח.

     

    עוד מודגש בדו"ח שחישובים אלו אינם לוקחים בחשבון את צירופן של נערות נוספות, מתוך מאגר הנערות הצעירות יותר, אל קבוצת הנערות בגיל הפריון בשנים הקרובות. וכן, קבוצות של עולים ועולות חדשים העשויים אשר יגיעו לישראל בשנים הקרובות.

     

    בדו"ח נטען בהקשר זה כי "מערך הגיור לא טרח להתעדכן בנתוני האוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור ולא עשה כל שימוש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיו בהישג יד. כתוצאה מכך מערך הגיור לא נערך כלל להתמודדות עם יעול והגדלת היקפי הגיור בישראל כנדרש מהיעד הלאומי שהציבה הממשלה בהחלטותיה".  

     

    "מערכת יחסים עכורה"

    חלק מכובד בדו"ח מוקדש לליקויים בדפוסי הניהול במערך הגיור. מהדו"ח עולה תמונה של מערכת יחסים עכורה למדי בין משולש הגורמים המרכזי בו מעורבים בעלי התפקידים החשובים ביותר להצלחת משימת הגיור. בקודקודי המשולש ניצבים: הרב הראשי לישראל, הרב שלמה משה עמאר; ראש מערך הגיור, הרב חיים דרוקמן וסגנו, הרב משה קליין; מנכ"ל בתי הדין המיוחדים לגיור, אליהו מיימון.

     

    הדו"ח מצביע על כשל ברור בחלוקת התפקידים בין ראש מערך הגיור וסגנו ובין מנהל בתי הדין המיוחדים לגיור. למעשה נקבע כי חלוקה מעין זו מעולם לא נעשתה. שורש הבעיה נעוץ בהתנהלות שבין זוג הרבנים דרוקמן וקליין לבין הרב מיימון, האיש המופקד על תפעול בתי הדין המיוחדים לגיור. בין שני הצדדים קיים נתק מוחלט המקשה ביותר על תפקודו השוטף של המערך.

     

    הדו"ח מפרט כי הצדדים אינם מוכנים להישמע זה להנחיותיו של זה, מצב הנוצר מאי קביעת היררכיה ברורה בין התפקידים והיעדרה של הגדרת סמכויות. גם התערבותו הרב עמאר בניסיון להביא להתרת הקושי לא סייעה כאן. הרב עמאר פנה בדרישה מספר פעמים לנציבות שירות המדינה להעביר את מיימון מתפקידו, אך בקשתו לא נעתרה. הדו"ח מוצא כי התנהלותה המסוכסכת של המערכת אף הביאה לכך שלעיתים העובדים מקבלים הוראות סותרות בו זמנית המגיעות מהנהלת מערך הגיור ומהנהלת בתי הדין לגיור.

     

    השפעותיה של מערכת היחסים העכורה שנוצרה, כפי שעולה מן הדו"ח, הצליחה לחלחל עמוקות אל כלל שכבות מערך הגיור. הדו"ח מציין כי העובדים בכל הרמות, שחששו להזדהות, טענו בפני הביקורת ש"אין הם יכולים להמשיך ולעבוד במערכת טעונה במתחים ועימותים בלתי פוסקים". לדבריהם, הנחיות והוראות הרב הראשי, המתואמות עם ראש מערך הגיור, לרוב אינן מבוצעות בעטיים של העימותים בין הצדדים ובפרט על רקע הנתק המוחלט בין הרב הראשי הרב שלמה עמאר שאינו מכיר במנהל בתי הדין המיוחדים לגיור.

     

    מסקנות הדו"ח קשות: "בנסיבות אלה אין תימא שהתוצר הסופי של כשלי ניהול אלה הבשיל כדי פירות באושים בכל יחידת מערך הגיור. נכון יהיה לומר כי מערך הגיור לא עומד בציפיות שתלתה בו הממשלה: לא רק שלא הרחיב את היקפי הגיור אלא שהוא תרם ותורם בהתמדה לתוצאה הפוכה. סרבולים בעבודה שוטפת ועיכובים מיותרים של אישורי תעודות המרה. עיכובים, שלמותר לציין, פוגעים בחיי פרטים ומשפחות רבות שלא בצדק". 

     

    העיכובים 

    ליקויים רבים אף נמצאו בעבודת הליכי הגיור. לבדיקת הליכים אלו נעזרו חוקרי נציבות שירות המדינה במדגם מייצג של 109 תיקי גיור, משנים 2006 -2007 מחמישה מחוזות שונים. מבדיקה זו עולה כי משך זמן הטיפול בתיקי גיור הוא ארוך ביותר. ממידע שהתקבל ממינהל בתי הדין לגיור, נמצא שרק כ- 38% מהתיקים לגיור מטופלים בשנה הראשונה , 49% עד שנתיים , 7% עד שלוש שנים כ-3% עד ארבע שנים וכ-6% מעל ארבע שנים.

     

    עוד מציין הדו"ח שאחת התלונות הקשות שהופנו על-ידי גורמים רבים בתוך מערך הגיור ומחוצה לו כנגד מערך הגיור מתייחסת לעיכובים בירוקרטיים מיותרים של אישורי תעודות המרה. "כל נושאי המשרות הבכירים במערך הגיור האשימו אלה את אלה בעיכובי אישורי תעודות ההמרה", נכתב.

     

    אנשי מחלקת מבקר הפנים של נציבות השירות המדינה מצאו כי מרבית התיקים שנמצאו באחד מהליכי מערך הגיור בתקופה בה נערכה הביקורת, 1303 במספר, עוכבו בפרקי זמן שבין 30 ל-60 יום, 53 תיקים עוכבו עד 60 יום, ו-92 תיקים עוכבו בלמעלה מ-90 יום. לפי הנתונים 83% מכלל התיקים המעוכבים נמצאים אצל ראש מערך הגיור, הרב דרוקמן. אחריו במדרג - נציג הרב הראשי, יו"ר ועדת החריגים, רפאל דיין עם 14% מהתיקים המעוכבים. בסוף המדרג מנהל בתי הדין המיוחדים לגיור, אליהו מיימון עם 3% תיקים מעוכבים.

     

    "הביקורת לא הצליחה לעמוד את סיבת העיכוב משום חוסר שיתוף הפעולה והאשמות ההדדיות של הרבנים. יש להניח שחלק קטן מהתיקים מעוכבים מסיבות הלכתיות וחלקם הגדול מסיבות הנעוצות בעימותים הבלתי פוסקים בין הנוגעים לדבר", מציינים מחברי הדו"ח. 

     

    הרב דרוקמן: הכתובת היא במשרד ראש הממשלה 

    בתשובתו לטענות, כפי שהיא מופיעה בדו"ח, מגלגל הרב דרוקמן את ההאשמות לפתחו של משרד ראש הממשלה, בכך שלא טרח לקבוע כל מבנה ארגוני ליחידה ולהגדיר תפקידים וסמכויות בצורה מסודרת. "אכן פרי באושים", הגיב הרב דרוקמן לדברים, אך בנציבות שירות המדינה קובעים כי "אין בתשובה זו אלא ניסיון להתחמק מאחריות. הממצאים מדברים בעד עצמם ומצביעים רובם ככולם על ניהול קלוקל בכל רמות התפקוד של מערך הגיור". 

     

    ההמלצות

    המלצות הדו"ח כוללות דרישה לרה-אורגניזציה חדשה במערך הגיור. הדו"ח אף ממליץ להעביר את מערך הגיור למקומו הטבעי במינהל בתי הדין הרבניים, או לרבנות הראשית עצמה ותחת סמכותו הישירה של הרב הראשי.

     

    חלופה אחרת המוצעת היא השארת מערך הגיור במשרד ראש הממשלה כיחידה עצמאית במגבלות מסוימות. כמו כן, יש לשאוף לאיחוד משרות וכי תפקיד מנהל בתי הדין לגיור יכלול גם את תפקיד נציג הרב הראשי במערך הגיור. בנוסף, הדו"ח ממליץ לייסד תוכנית אב אסטרטגית וגם לקיים סקר עמדות ורצונות בקרב האוכלוסייה הפוטנציאלית לגיור, זאת במטרה לעמוד מקרוב על הצרכים. גם ההמלצה להגשת דו"ח ניהול שוטף שנתי לוועדת השרים לענייני קליטה מופיעה בדו"ח הביקורת. כמו כן, ממליץ הדו"ח על שיפור ניהול הליכי הגיור, קידום הקמתם של אולפנים ללימודי יהדות והכשרת שליחי בתי הדין בתחום מדעי ההתנהגות. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דו"ח: "פירות באושים בכל מערך הגיור""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום גלי תיבון
    תעודת גיור. עיכובים בירוקרטים מיותרים
    צילום גלי תיבון
    צילום: אילן מרסיאנו
    הרב דרוקמן. "הכתובת במשרד רה"מ"
    צילום: אילן מרסיאנו
    מומלצים