המדינה: לא כל ערבי עובר בידוק מחמיר בנתב"ג
המדינה השיבה בבג"ץ לעתירת האגודה לזכויות האזרח בעניין אפליית ערבים בשדות התעופה: "מרביתה של אוכלוסיה זו עובר תהליכי בידוק מהירים, שאינם גורמים להכבדה יתרה או לעיכוב הנוסעים", נכתב בתשובת המדינה. פסיכולוגית ערביה שעוכבה בשדה תעופה סיפרה ל-ynet: "הפשיטו אותנו וחיפשו לנו בשערות הראש"
לא כל האזרחים הערבים עוברים בידוק מחמיר בשדות התעופה - כך השיבה אתמול (יום ה') המדינה לעתירה של האגודה לזכויות אדם, נגד מדיניות הבידוק המפלה, לטענתם, את האזרחים הערבים. המדינה הדגישה כי: "רמת הבידוק נקבעת בהתאם להערכת רמת האיום".
ביוני 2007 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה נגד רשות שדות התעופה, שירות הביטחון הכללי ומשרד התחבורה, בנושא הבידוק. האגודה דרשה לבטל את הבדיקות המיוחדות שעוברים הנוסעים ערבים ודרשו כי כל מי שיגיע לשדה יעבור בדיוק את אותו התהליך.
בדיון שנערך בנושא במעמד צד אחד, על פי דרישת השב"כ, הציגה המדינה את פרטי הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה. בעקבות בקשת האגודה הורה בית המשפט למדינה לחשוף חלק מהנהלים.
המדינה: "הבידוק נקבע על-פי האיום" (צילום: ירון ברנר)
אתמול פירטה המדינה על חלק משיקוליה הביטחוניים: "כל אוכלוסיית הנוסעים עוברת בידוק ביטחוני ורמת הבידוק נקבעת בהתאם להערכת רמת האיום. הערכה זו נעשית על יסוד נתונים שונים רלוונטיים, המבוססים על תובנות מודיעיניות ומקצועיות", נכתב בתגובת המדינה.
"קיימים מספר פרמטרים לפילוח אוכלוסיית הנוסעים, לצורך קביעת רמת האיום בכוח וקביעת רמת הבידוק הנגזרת מכך. רמת בידוק מחמירה של אזרחים שאין לגביהם מידע קונקרטי, נקבעת לפי בדיקה ושקלול של מספר פרמטרים שונים ולא על יסוד פרמטר כלשהו העומד לעצמו", הוסיפה המדינה.
נציגי המדינה שללו בבית המשפט את הטענה לפיה כל אזרח ערבי עובר בדיקה מחמירה: "מרביתה של אוכלוסיה זו עובר תהליכי בידוק מהירים, שאינם גורמים להכבדה יתרה או לעיכוב הנוסעים, עקב הצורך, למשל בפתיחת מזוודות וכדומה. מגמה זו תימשך ואף תוגבר לאחר השלמת ההיערכות המחודשת של הליך הבידוק בנמל התעופה בן גוריון".
הפסיכולוגיות הערביות עברו חקירה צולבת
התגובה המעודדת הזו לא הייתה תקפה כלפי מיה מוכמל, ז'ומן שוגרי וטניה עזאם, פסיכולוגיות ערביות ישראליות ומנאר חדאד, חוקרת בתחום מדעי הקוגניציה. הנשים יצאו ב-8 במאי לכנס בריאות נפש בינלאומי שנערך בעקבה שבירדן, אך דבר לא הכין אותן לקבלת הפנים שחיכתה להן בארץ.
זמן קצר לאחר שחצו את הגבול מירדן לאילת, הגיעו הנשים אל שדה התעופה "עובדה", לטיסה שהוזמנה עבורם מראש חזרה לתל אביב. הבעיות שלהן החלו בשלב הבידוק הבטחוני: "ביקשו מאיתנו את הדרכונים ותעודות הזהות", מספרת ז'ומן שוגרי, "שאלו אותנו מאיפה הגענו, והשבנו 'עקבה'. אחת הבודקות שאלה אותי - 'אתם הקבוצה של הכנס'? השבתי שכן. היא נטלה את הקשר וקראה לאחד הבודקים ובמקביל החלו הבודקים במקום לתשאל כל אחת מאיתנו".
לדבריה, השאלות היו פולשניות וחריגות: "עם מי יצאנו, לאן יצאנו, איפה בילינו, מה אכלנו בבוקר, האם היינו יחד בכנס, ביקשו מספרי טלפון, שמות של אנשים. אפילו שאלו אותי מה טיב ההיכרות שלי עם חברותי ובאיזה תדירות אנחנו משוחחות".
מנאר חדד סיפרה על ההשפלה שעברה: "העמידו אותנו בצד, הפרידו בינינו ושאלו שאלות מעליבות. בשלב מסוים אמרו לי להמתין בצד ולא לזוז עד שיסיימו לטפל בנו ועברו לבדוק נוסעים אחרים. את הבדיקות האחרות הם עשו בחיוך ובנימוס ועלי אסרו לזוז לפני כולם. מההשפלה התחלתי לבכות. כשהתחילו לעשות עלינו חיפוש גופני, פרצתי בבכי".
ז'ומן שוגרי הוסיפה: "הפשיטו אותנו וחיפשו לנו בשערות הראש, לקחו שוב ושוב את הנעלים שלנו לבדיקות חוזרות ושאלו אותנו את אותן השאלות שוב ושוב. הם כנראה רצו 'לשבור' אותנו בחקירה".
כשנדמה היה שהבדיקה מאחוריהן, הגיע איש ביטחון נוסף, שהצטרף לחקירה: "הוא בדק שלא תיאמנו גרסאות ולא פעם הטיח בי - 'חברתך אמרה ככה, את אמרת אחרת'. שאלו אותי על תוכן המסמכים המצויים ברשותי, אותם קיבלתי בכנס", מספרת שוגרי.
"זו החוויה המשפילה ביותר שעברתי בחיי", היא מסכמת, "התייחסו אלינו כמו אל טרוריסטיות, בגסות ובחוסר רגישות, וכל זה מול עיניהם של העוברים והשבים. גם בדיקה ביטחונית יש דרך לעשות - אי אפשר לפחות לחייך? למה הם היו צריכים להיות תוקפניים כל כך?".
מיד לאחר האירוע, פנו ארבע הנשים אל האגודה לזכויות האזרח. לדברי עו"ד עאוני בנא, נציג האגודה, "זוהי בדיקה גזענית ומשפילה, כשהערבים נבדקים בצורה כזו רק בגלל שהם ערבים ולא בגלל שיקול ביטחוני". מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה כי "הרשות מבצעת בדיקות ביטחוניות בהתאם להנחיות הגורמים הממלכתיים".
לפנייה לכתב/ת 
