הכנסת מקדמת שכר מינימום לחיילי החובה
מדובר בשכר חודשי של כ-3,800 שקל, לעומת 800-430 שקל כיום - לפי היחידה שבה משרת החייל. הממשלה מתנגדת לכך, והמשך החקיקה נדחה בשבועיים. יוזם החוק, עמיר פרץ: "רוב המתגייסים חדורי מוטיבציה ערכית, והתמורה הכספית איננה מהווה שיקול בהחלטתם להתנדב ליחידות קרביות"
ועדת העבודה והרווחה החלה לקדם היום (ד') חקיקה שתעלה את שכר משרתי החובה בצה"ל לגובה שכר המינימום. מדובר בשכר חודשי של כ-3,800 שקל, לעומת 800-430 שקל כיום - לפי היחידה שבה משרת החייל. הממשלה מתנגדת לחקיקה, בגלל העלות התקציבית המשוערת בסך 5.5 מיליארד שקל בשנה. לפיכך, הוועדה דחתה למועד אחר את ההצבעה על העברת החוק לקריאה ראשונה.
יוזם החוק, ח"כ עמיר פרץ (העבודה), אמר שיישומו לא חייב להתבצע מיד בשלמותו - ב"זבנג וגמרנו", כדבריו - כך שהעלאת השכר תהיה מדורגת לאחר קבלת החוק. פרץ מוכן לפשרות עם האוצר כדי להסיר מהחוק את המכשול התקציבי. ואולם בכל מקרה רצוי להתחיל לשלם לחיילים את השכר בגובה שכר המינימום במלואו - בשנת השירות השלישית לחיילים, ולחיילות במחצית השנה האחרונה.
פרץ הפריך את אומדני האוצר, וטען כי העלות המרבית של החוק לא תעלה על 3 מיליארד שקל. עם זאת, הביצוע המדורג יחייב תוספת תקציב של חצי מיליארד שקל בשנה הראשונה ומיליארד בשנה השנייה. הוא גם מציע לנסות את החוק במתכונת המוצעת במשך 10 שנים, ולאחריהן לבדוק את השלכות יישומו.
פרץ ציין כי השכר החדש צריך להשתלם לחיילים באופן שוטף, ולא במרוכז בתום השירות. "צריך להשאיר לחיילים את ההחלטה איך להשתמש בכסף - לצורכי עצמם, או לעזרה למשפחותיהם. השכר החדש איננו תחליף לקרנות הסיוע לחיילים המשוחררים", אמר פרץ.
יוזם החוק הפריך את החששות, שהעלאת השכר תשנה את האופי של שירות החובה למהדורה של צבא שכיר. "רוב המתגייסים חדורי מוטיבציה ערכית, והתמורה הכספית איננה מהווה שיקול בהחלטתם להתנדב ליחידות קרביות שבהן השכר מעט גבוה לעומת אחרות. עם זאת, מגיע לחיילי החובה פיצוי ליתרון הכלכלי שממנו נהנים בני גילם הפטורים מגיוס", אמר פרץ.
הוא הזכיר שהדיונים על הפיצוי המגיע למשרתי החובה - לפחות לשם חיסול תחושת אי-ההגינות לעומת הפטורים מגיוס - התקיימו בעבר במשך זמן רב, בין השאר בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון בראשות חיים רמון, שהמליצה על מתן התגמול הכספי הראוי.
נציג אגף התקציבים באוצר, יעקב ברקאי, נמנע מלהיכנס לפרטי החוק, והסתפק בחזרה על התנגדות ועדת השרים לחקיקה. הוא הדגיש שדבריו מבטאים רק את עמדת אגף התקציבים, ולא של שר האוצר והממשלה אשר לא דנה בחוק ולא קבעה לגביו עמדה סופית.
ברקאי ציין כי כל הרעיונות שעלו בעבר על מתן תגמולים כאלה ואחרים נפלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, והחלטת הממשלה לאמץ את המלצות דו"ח ועדת ברודט לתגבור תקציב הביטחון. נציגי משרד הביטחון והמשטרה גם הם הסתתרו מאחורי התנגדות ועדת השרים. להערכת המשטרה, עלות החוק לגבי כ-7,000 משרתי החובה שבשורותיהם היא 309 מיליון שקל בשנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק גלנטי (גיל), דחה את ההצבעה על אישור החוק לקריאה ראשונה בהנחיית הנהלת הקואליציה, אבל נימק את הדחייה בצורך לתקן את נוסח הצעת פרץ בהתאם לפשרת הביצוע המדורג שהציע במהלך הדיון. ההצבעה תתקיים בעוד כשבועיים.
יוזם החוק, ח"כ פרץ
צילום: ירון ברנר
מומלצים
