שתף קטע נבחר

זירת הקניות

מנהרה אחת פחות, למען הרי ירושלים

שוחרי הסביבה נאבקים מזה זמן ברכבת ישראל, בטענה כי התוואי המתוכנן של הרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים - הכולל שלוש מנהרות ושני גשרים - יגרום נזק בלתי הפיך לאחד האזורים הטבעיים האחרונים שנותרו בהרי יהודה. עכשיו הם קיבלו חיזוק: דו"ח של מומחה גרמני קובע שניתן לאחד שתי מנהרות לאחת, לצמצם את הפגיעה בטבע ולחסוך כסף וזמן

מאבקם של ארגוני הסביבה בתוואי החדש של מסילת הרכבת בין תל-אביב לירושלים, על שלוש מנהרותיו, זוכה היום (ה') לחיזוק משמעותי. דו"ח מקצועי שהוכן על-ידי פרופסור אלפרד האק, מומחה בינלאומי למינהור, קובע כי ניתן לאחד שתיים מבין שלוש המנהרות המתוכננות בתוואי, וכי חלופה זו לא רק שתחסוך פגיעה הרסנית בנחל יתלה, אלא גם תחסוך משאבים רבים.

 

עיתוי פירסום הדו"ח של המומחה הגרמני אינו מקרי. בארגוני הסביבה מקווים כי הוא יסייע לקדם את מאבקם בנקודת זמן רגישה, כאשר הנושא מובא לפתחה של מועצת הגנים ושמורות הטבע. המועצה היא ערכאה מקדימה לבירור סוגיות הקשורות לפיתוח בשטחים ירוקים עוד בטרם שהנושא עובר לדיון במועצה המחוזית. היום צפויה המועצה לדון בהשלכות הסביבתיות של העבודות המתוכננות בתוואי הרכבת לירושלים. 

 

לב המחלוקת הוא פרויקט מסילת הרכבת החדשה (המכונה A1), שעתידה להחליף את התוואי הישן ממישור החוף דרך בית שמש לירושלים. התוואי החדש מתוכנן לחצות את המרחב הטבעי האחרון כמעט שטרם הופר בהרי יהודה, המשתרע בין שער הגיא למעלה החמישה.


הדמייה של הגשר והמנהרות המתוכננים מעל נחל יתלה

 

ארגוני הסביבה טוענים כי אזור זה, המכונה גם אזור "ארץ הכפירה" (ע"ש נחל כפירה), הינו מרחב ייחודי שהשתמר במצבו הטבעי, והוא בעל ערך טבעי גבוה. עדות לכך היא העובדה שחלקו הגדול של אזור זה כלול בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, ומוגן על פי חוק. שוחרי הסביבה חוששים בעיקר מפני פגיעה בלב השטח השמור, הכולל את נחל יתלה, "הקניון השחור" שבו, ואת אזורי הנחלים כפירה ובית חנן. 

 

במסגרת הפרויקט מתוכננת רכבת ישראל לכרות באזור מערכת בת שלוש מנהרות וביניהן שני גשרים עיליים, שהגדול שבהם חוצה את נחל יתלה, באזור קשה מאוד לגישה. ארגוני הסביבה טוענים כי העבודה באזור זה תחייב את פריצתן של דרכי גישה לציוד ההנדסי, ותחייב לבצע עבודות עפר רחבות היקף שיסבו לשטח הטבעי באזור נזקים סביבתיים בלתי הפיכים.

 

פרופ' האק, מומחה המינהור, עמד עד לא מכבר בראש ארגון STUVA – ארגון ציבורי גרמני המתמחה במחקר ובתכנון מנהרות לרכבות וכבישים. הוא הכין את הדו"ח האמור לבקשת רשות הטבע והגנים. הוא קובע כי יש לשקול מחדש את האפשרות להנמיך את המסילה ולהעבירה מתחת לנחל יתלה ולא מעליו - חלופה אותה דחתה רכבת ישראל בעבר. לצד זה מציע האק כי יש לבטל את הגשר ויתר עבודות העפר במקום הרגיש, במטרה למנוע פגיעה בערכי הטבע והנוף במקום.

 

במסגרת זו מציע המומחה הגרמני לאחד שתיים מבין שלוש המנהרות בתוואי למנהרה אחת באורך כ-13 ק"מ, ואותה להעביר מתחת לנחל יתלה. האק סבור כי מעבר לשמירה על הטבע הייחודי באזור, הרי שפרויקט זה עשוי להתבצע בלוח זמנים קצר יותר מהתוכנית המוצעת על-ידי רכבת ישראל, ובעלות נמוכה יותר.

 

ארגוני הסביבה טוענים כי גורמים שונים - רכבת ישראל וגם גורמי ממשל - מתנגדים לחלופות שהם מציעים תוך הישענות על הסברים חלקיים ולא סבירים. הארגונים טוענים כי ברכבת אמרו שאיחוד בין המנהרות מורכב הנדסית, ייקר את הפרויקט ויפגע בלוח הזמנים המתוכנן. הארגונים שוללים הסברים אלה ואומרים כי הם מתייחסים לחסרונות בלבד, ולא ליתרונות ולתועלות שבחלופות.

 

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל, המובילה תנופת פיתוח עצומה במדינת ישראל, הקדישה ומקדישה את מיטב המאמצים למניעת פגיעה בערכי טבע ונוף. בסיור שנערך לאחרונה בתוואי הרכבת המהירה לירושלים, רכבת ישראל אמרה כי תבדוק את הצעת פרופ' האק באופן יסודי על בסיס שלושה קריטריונים: בטיחות, חסכון בתקציב הפרויקט ויכולת עמידה בלוחות זמנים. ממצאי הבדיקה יובאו לידיעת כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, והחלופה הטובה ביותר מבין השתיים שעל הפרק תבוצע".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קניון נחל יתלה. ארכיון
צילום: גילי סופר
מומלצים