זוגיות בכלל לא מבטיחה לך מין זמין
במערכת יחסים רומנטית מין הוא לא תמורה לשום דבר אלא פשוט משהו שכיף לעשות ביחד, כמו טיול בחו"ל, פיקניק או סרט טוב. דברים שאולי אפשר לעשות לבד, אבל ה"ביחד" נותן להם ממד נוסף. דווקא לפנויים יש יותר אפשרויות מבחינת סקס
אני לא יודעת מי מוכר את הקונספציה שיש מערכות יחסים שהן לא יותר ממין זמין בתמורה לטובות הנאה. בטח אותו אחד שמכר בשנות ה-80 את גשר הירקון לעוברים ושבים. יש בתפישה הזאת כל כך הרבה סתירות פנימיות, שמפתיע אותי שאנשים עוד קונים אותה.
כפי שניתן היה לראות בטורים של יוליאנה להבי ("יקירי, אם לא שמת לב, אני כאן ואני סקסית") ושל האמת העירומה ("ואם ביום שלישי לא בא לי לשכב איתך?") שהתפרסמו באחרונה, הבעיה הראשונה היא התפישה של מערכת יחסים רומנטית כ"מין זמין". התפישה הזאת נשענת על ההנחה הסמויה שאם היא הסכימה להיות חברה שלך, היא תמיד תהיה מוכנה למין. גם כשהיא עייפה, גם כשאין לה חשק, גם כשנשארה בעבודה עד מאוחר כי הבוסית הטילה עליה פרוייקט דחוף, וגם כשהיא בכלל לא בארץ כי היא נסעה לכנס של ארבעה ימים בשוודיה ולך לא הסתדר בלו"ז לבוא איתה. ברגע שההנחה הזאת נפסלת, כל תפישת ה"מערכת יחסים היא מין זמין" מתמוטטת יחד איתה.
נניח שאתה עדיין ישן באלכסון. נניח גם שיש לך חבר שנמצא במערכת יחסים רומנטית מתמשכת, כזו בה שני הצדדים כבר התחייבו לא להביא למיטה מחלות מין ושאר מרעין בישין מהרחוב. נניח ששניכם במצב רוח מיני במיוחד היום ונחושים בדעתכם להביא את הפוטנציאל המיני שלכם לידי מימוש. נניח שהחבר שלך עושה הכנות מקדימות: מתקלח, מתגלח, מסדר את הבית, מכניס בקבוק יין למקרר, מפזר נרות ריחניים במיקומים אסטרטגיים וכו'.
נניח שגם אתה עושה הכנות מקדימות: מתקלח, מתגלח, בודק שהבית לא הפוך מדי, שיש לך קונדומים בארנק, מתלבש יפה ויורד לפאב הקבוע. נניח שאין לך את הקוביות של מייקל לואיס ואת החיוך של דייויד בקהאם, אבל גם אין לך כרס משתפלת ובאשת פה (אם לחבר שלך יש חברה, סביר להניח שהוא מספיק מושך בעיניה, ולכן לא רלוונטי מה רוצה שאר העולם).
נניח שאין לחבר שלך מזל היום. החברה שלו התקשרה מהעבודה ואמרה שהיא ממש מצטערת, אבל יש שיחה חשובה עם לקוחות מחו"ל, היא תחזור, כנראה, רק אחרי חצות, סחוטה מעייפות. נניח שגם לך אין מזל - בפאב החביב עליך, בו יש בדרך כלל 20 בחורות שובות לב ולפחות אחת שמצאת חן בעיניה, הערב יש רק חמש, ומתוכן שלוש לא לטעמך והשתיים האחרות בכלל מעדיפות זו את זו. אתה יכול ללכת לפאב אחר (בהנחה שזה לא הפאב היחיד בעיר), או לחזור הביתה ולנסות למצוא מישהי דרך האינטרנט. אם כלו כל הקיצין – אתה תמיד יכול להוציא מזומנים ולנסוע לבורסה ברמת גן (ונתעלם כרגע מהשאלה אם זה מוסרי ומה זה אומר עליך. האפשרות קיימת היפותטית).
בקיצור, לך, שעדיין ישן באלכסון, יש סיכוי לזיין הלילה. לחבר שלך – בהנחה שהוא רוצה להישאר נאמן – כבר לא.
מובן שיהיו כאלה שיגידו שמין מזדמן, מספק ככל שיהיה באותו רגע, לעולם לא ישתווה למין שאפשר למצוא במערכת יחסים. אני מסכימה, אבל האיכויות שהופכות מין שהוא חלק מקשר לנדיר באיכותו הן בדיוק אלה שמוציאות אותו מהקשרו כפעולה פיזית שמטרתה להביא לסיפוק והופכות אותו לביטוי ייחודי, אינטימי ובלתי ניתן לזיוף: כנות, פתיחות, אמון וביטחון. מי שמין הוא עיקר מעיניו לרוב מתמקד בטכניקה, לא בגישה.
מה שמביא אותי לבעיה השניה: התפישה שהמין במערכת יחסים רומנטית הוא "בתמורה לטובות הנאה". במערכת יחסים רומנטית מין הוא לא תמורה לשום דבר. הוא פשוט משהו שכיף לעשות ביחד, כמו טיול בחו"ל, כמו פיקניק על שפת הים, כמו סרט טוב. דברים שאולי הייתם יכולים לעשות לבד, אבל ה"ביחד" נותן להם ממד נוסף של עונג ומעצים את החוויה, שבתורה מחזקת את הקשר.
לא שאין סחר חליפין במערכת יחסים
מבט פילוסופי:
למה בעצם לא לבקש תמורה גם בעד סקס?
אבינועם בן זאב
נקבות קופי המאקוק סוחרות ביחסי מין, כפי שנמצא במחקר חדש. עורך המחקר מתאר את התופעה כזנות. ההשוואה הזו לבני אדם מקוממת. לדעתי סחר-מכר באהבה ובמין דווקא שומר על כבוד האשה, ולא להפך. קוראים לזה הדדיות
לכן, אם אתה בעניין של מין, והיא משתפת פעולה, נראה שהיא רוצה את זה בדיוק כמוך, אם לא יותר (לפעמים יותר). אם היא לא ממש בקטע, ועדיין משתפת פעולה – נראה שהיא ממש אוהבת אותך. אם היא לא בקטע, אבל משתפת פעולה בתנאי שאחר כך תעשה משהו שהיא רוצה – יש לזה שם. לדעתי, מערכת היחסים ביניכם היא לא רומנטית, היא עסקית, ואין בה מקום לרגשות עזים או לאינטימיות.
לא שאין סחר חליפין במערכת יחסים, אבל ברוב המקרים זה לא "אם תסדר את הבית, אני אשכב איתך", בעיקר כי זה הבית שלך בדיוק כמו שהוא שלי, ולא יכול להיות שרק לי הבלגן מפריע. זה יותר בכיוון של "אם תנקה את הבית, אני אכין ארוחת ערב", או "אם תכין ארוחת בוקר, אני אקנה עיתונים". יש לזה עוד שם: "חלוקת תפקידים". אני עושה את זה גם עם השותפה שלי, ואין לזה שום קשר למין.
עוד נקודה בסחר החליפין הזה, היא שלרוב לא מתחשבנים. הגישה היא לא "אני הורדתי את הזבל, ואת הבאת חלב, אז החשבון בינינו סגור". המטרה היא לא "לסגור חשבונות", אלא ליצור אווירה בה שני הצדדים נותנים את כל מה שיש להם כדי שהקשר ישגשג. וכמו בפוקר, "על כל הקופה" של שחקן א' שווה ל"על כל הקופה" של שחקן ב', בלי חשיבות לגודל האבסולוטי של הקופה.
לסיכום: תנו רבנן:" אין קונים פרה בשביל כוס חלב, ובטח שאין קונים חזיר בשביל נקניקיה אחת". אם חשקה נפשך במישהי לחלוק איתה את הצלחותיך, להתנחם בכשלונותיך, לסמוך עליה כשנדמה לך שאין מספיק שעות ביום והלוואי שהיית יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, להכיר דרכה עולמות חדשים, וסתם לחלוק איתה רגעי שלווה ואושר – אני רק יכולה לומר שהיא שווה את כל ההשקעה, בעיקר הנפשית והרגשית. אבל אם כל רצונך במין, וכל מה שיש לך לתת נמדד בכסף או בשווה כסף – כבר עדיף לך להישאר רווק.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
