רומן היסטורי

"כל מה שחי עובר, כל מה שמת נשאר", מצטט שלום חנוך את עצמו, בשיחה עם גרושתו ליהי חנוך. השיחה, שנערכה בשנת 2007, בוחנת במבט לאחור, כמעט 20 שנה אחרי, את סרטה של ליהי, "רומן אמיתי". הקטע מצורף למהדורת הדי.וי.די של הסרט שיצאה לא מכבר ומבטא באופן מדויק עד כמה רלוונטי הסרט גם היום, מעבר לערכו המוזיקלי.

"רומן אמיתי" צולם בקיץ 1988, כשברקע המדינה כולה בוערת: האינתיפאדה הראשונה עוד בחודשיה הראשונים, צה"ל עדיין שקוע עמוק בלבנון ומערכת בחירות סוערת נמצאת בעיצומה. בצל כל אותם אירועים דרמטיים, שהותירו אחריהם מדינה מצולקת, נדדו שלום חנוך וחבריו מהופעה להופעה, חרשו את הארץ מדרום לצפון, כשלצידם גם צוות התיעוד המצומצם, בראשותה של ליהי חנוך.

השילוב הזה בין החנוכים הוכיח את עצמו: מצד אחד ליהי, שתיעדה בתשומת לב את מה שעבר על המדינה, תמונת מצב שנותרה רלוונטית גם אחרי שני עשורים; ומן הצד השני שלום, שרבים משיריו זועקים אקטואליה. גם מבחינה מוזיקלית מדובר, לדעת רבים, באחת מתקופות השיא של חנוך - אחרי "חתונה לבנה" ו"מחכים למשיח" המופתיים.

שלום חנוך, נדד מדרום לצפון במדינה מצולקת. מתוך הסרט

מובן שתנאי ראשון להזדהות ולחיבור רגשי עם הסרט הוא האהבה לשיריו של חנוך, אך זהו רק חלק אחד מן הסרט. "רומן אמיתי" מציג למעשה שני סיפורים השזורים זה בזה: האחד הוא מסע ההופעות של חנוך. השני הוא מעין בבואת ראי לישראל של סוף שנות ה-80. למרות שהראשון זוכה לנתח זמן מכובד יותר, כלל לא ברור אם הוא המכריע. שברי הנאומים הפוליטיים והמשפטים הקטועים משידורי קול ישראל מספקים תרומה משמעותית לאווירה האקטואלית הטעונה שיוצר הסרט.

זהו סרט חריג מכמה בחינות: לרגעים הוא תיעודי לחלוטין, ברגעים אחרים הוא פנטזיה מבוימת. אבל כשמביטים בתוספות לסרט, בשיחה בין השניים, 20 שנה אחרי, נראה שהדבר כלל לא משנה: הכל בשבילם הוא תיעודי, לצורך העניין. הכל רווי נוסטלגיה, ולאו דווקא חיובית.