תנ"ך בלי כיפה
אנחנו מתבכיינים על הבורות של החילונים, אבל מה קורה כשהם בכל זאת מתחילים ללמוד תורה, ולא עושים את זה אצלנו ובצורה שרצינו?
אנחנו הדתיים אוהבים להגיד בבוקר ובערב ש"היהדות היא של כולם". אנחנו תמיד אומרים לחילוני הנרגן שבמקום להתלונן ש"לקחנו להם את התורה", הוא מוזמן לפתוח את התנ"ך או הגמרא הקרובה וללמוד כאוות נפשו. אם הוא לוחץ, אנחנו אפילו מבררים ומציעים לו איזו כתובת עם חוגים ממש מעניינים ביסודות היהדות או בפרשת השבוע אצל איזה רב ממש נחמד ומודרני. אפשר לערבב לו עם קצת קבלה.
אבל מה קורה כשחילונים אחדים באמת מתחילים ללמוד תורה, ולא אצלנו? מה אנחנו אומרים כשחילוני כלשהו, לוקח את ההצעה שלנו ברצינות, ואפילו כותב ספר על התנ"ך או מציע את נקודת מבטו על כמה מדרשים?
או אז, למראה החשש הקל של איבוד הבלעדיות, אנחנו מכווצים את גביני עינינו ונוחרים בבוז: "נו, באמת. עם כל הכבוד, הרי לא ייתכן שכל אחד יבוא ויתחיל לפרש את התורה". ואם מדובר בחילוני שהוא גם למדן סדרתי, אנחנו בכלל מתקוממים: "עם כל הכבוד, היהדות איננה מתמטיקה! אי אפשר שכל חילוני יעשה בתורתנו הקדושה כבתוך שלו כשהיהדות והלימוד שלו הם רק תחביב, ואילו אצלנו זה דרך חיים".
בלי הערת אזהרה
אני מאוד רוצה שהחילונים ילמדו תורה. ממש לא איכפת לי איך. שילמדו תנ"ך בגובה העיניים ובגובה המותניים, שיקראו מדרשים בדרכם, שיפרשו את החומש בצורה שלא מסתדרת עם פירוש רש"י. שיחליטו לבד אם הם לומדים עם כיפה או בלי כיפה. שיקימו ישיבות חילוניות, בתי מדרש לנטולי ציצית, וכויללים לגברים ונשים יחדיו. זה לא ענייני. העיקר שילמדו.
אנחנו הדתיים לא יכולים להתבכיין על 'הבורות הנוראה' של החילונים בכל מה שקשור ליהדות, אבל להגיד להם שכדי לדעת יהדות הם חייבים גם לחזור בתשובה. ידע ביהדות, יכולת לקרוא פסוק כצורתו, היכרות בסיסית עם ספרים ומדרשים הם עניין חשוב ודחוף לכל יהודי וישראלי אפילו יותר מחזרה בתשובה. אם נחכה שהחילונים יאמצו את כל הסט הדתי ורק אז יתחילו ללמוד תורה – נמשיך לחכות לשווא.
כשאנחנו אומרים שהתורה היא של כולם, אנחנו כנראה לא באמת מתכוונים לזה. אנחנו מוסיפים הערת אזהרה שקובעת כי בתום הלימוד נא להחזיר את התורה אלינו, הדתיים, ושלא תעזו לפרש את התורה שלא על פי המקובל והנראה בעינינו, ואם אין לך כיפה על הראש וזנב ציצית משתרבב מחולצתך, אז אולי בכל זאת תלך לקרוא את המותחן החדש של הרלן קובן ולא חומש.
כשאמרנו לך, חילוני נלהב, שהיהדות היא של כולם, לא תיארנו לעצמנו שבאמת תלך ותפתח ספר. סתם צחקנו איתך.
שינוי החשיבה הנדרש הוא פשוט מאוד. החילונים צריכים להפסיק לחפש תירוצים ולא לחשוב שהיהדות היא רק של הדתיים, ואילו להם די בקניידלך בפסח וסופגניות בחנוכה. יאללה, תתחילו ללמוד בלי לבקש רשות ובלי ייסורי מצפון. הדתיים מצידם צריכים להסיר מפניהם את ארשת המלפפון-חמוץ שהם סיגלו לעצמם בכל פעם שחילוני עוסק ביהדות ולשמוח על כל יהודי נוסף שמתעניין בתורת ישראל.
