70% מהציבור: לשחרר מחבלים תמורת שליט

סקר מדד השלום והמלחמה לחודש יוני מצביע על התחזקות בתמיכה הציבורית בשחרור מחבלים עם דם על הידיים תמורת שחרורו של החייל החטוף, גלעד שליט. בסקר שערכו פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן מאוניברסיטת תל-אביב, התברר כי 70% מהציבור תומכים בעסקה במסגרתה ישוחררו אסירים רבים, בהם "עם דם על הידיים", לעומת 51% שתמכו בעסקה כזו בדצמבר 2007.

הנתונים הם חלק מ"מדד המלחמה והשלום" - פרויקט מתמשך של סקרי דעת קהל, שהושק ביוני 1994 תחת הכותרת "מדד השלום" והוא מוצג מדי חודש ב-ynet.

גם לעסקה עם חיזבאללה יש רוב בציבור. 60% מהיהודים תומכים בעסקה, בה תשחרר ישראל את כל האסירים הלבנונים שברשותה, כולל סמיר קונטאר בתמורה להחזרת החיילים החטופים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר. זאת, למרות שההערכה הרווחת היא כי החטופים אינם עוד בחיים ובניגוד לחודש הקודם, אז היה רוב למתנגדים 46% לעסקה זו לעומת 38% בלבד שתמכו בה.

באשר להסכם הרגיעה בין ישראל וחמאס בתיווך מצרים דעת הקהל חצויה: 45% סבורים שההסכם טוב לישראל, בעוד 48% חושבים שההסכם אינו טוב. ואולם, כשמדובר בחמאס, יש רוב חד משמעי של 79% מהנשאלים, המעריכים כי ההסכם טוב לתנועה הפלסטינית, לעומת 14% בלבד הגורסים שאינו טוב מבחינת האינטרס החמאסי. ואף על פי כן, 64% סבורים שחמאס לא יכבד את ההסכם גם אם ישראל תכבד אותו, בעוד שרק 8.5% חושבים שישראל לא תכבד את ההסכם גם אם החמאס יכבד אותו.

"השיקולים הפוליטיים-אישיים גברו"

לשאלה, האם שיקולי ראש הממשלה אהוד אולמרט, בקבלת ההחלטות לגבי הסכם הרגיעה ולגבי חילופי השבויים עם חיזבאללה נגזרו בעיקר מהאינטרסים הלאומיים והביטחוניים של ישראל או בעיקר מהאינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו? - השיבו 51% מהציבור היהודי ששיקוליו העיקריים הם פוליטיים-אישיים, 30% שהם בעיקר לאומיים-ביטחוניים ו- 12.5% ששני סוגי השיקולים מלאו אותו תפקיד.

דפוס הערכה דומה, אם כי מעט פחות שלילי, התקבל ביחס לשר הביטחון, אהוד ברק: לגביו העריכו 45.5% מהנשאלים כי הנחו אותו בעיקר שיקולים פוליטיים-אישיים, 35% ייחסו לו בעיקר שיקולים לאומיים-ביטחוניים ו- 11% מעריכים כי שני סוגי השיקולים מילאו אצל שר הביטחון תפקיד דומה.

פילוח התשובות על פי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות מראה כי בשני המקרים מצביעי העבודה ומרצ ייחסו למקבלי ההחלטות, בעיקר שיקולים לאומיים ביטחוניים. מצביעי הליכוד ושאר מפלגות הימין והמפלגות הדתיות ייחסו להם בעיקר שיקולים אישיים-פוליטיים. מצביעי קדימה היו חלוקים בנוגע לשיקולי ראש הממשלה וחלוקים עם נטייה קלה מאוד לכיוון הפרשנות הפוליטית-אישית בנוגע לשר ברק.

בתשובות לשאלה: "האם לדעתך, לאור המשא ומתן עם הפלסטינים וסוריה והאיום האיראני המתגבר, ולאור החשיפות של פרשות שחיתות בצמרת, האם ההסכמה בין מפלגות העבודה וקדימה, שהממשלה הנוכחית תמשיך לכהן עד לסיום הפריימריז בקדימה, מועילה או מזיקה מבחינת האינטרס הלאומי של ישראל?" - 28% ענו שההסכמה מועילה, בעוד ש-50% מעריכים שהיא מזיקה.

מעדיפים את מקיין

לגבי הסכם עם סוריה מסתבר כי הרוב הגורף והעקבי שנמצא לאורך השנים נגד החזרת רמת הגולן לסוריה בתמורה להסכם שלום עימה, מצטמצם במידה ניכרת אם השאלה מנוסחת בפרמטרים עדכניים ואיזוריים.

בחודש הקודם בו הוצגה השאלה כך: "האם תמורת הסכם שלום מלא עם סוריה היית תומך או מתנגד לנסיגה מלאה מרמת הגולן"? 75% התנגדו להסכם. ואולם, כאשר נשאלה השאלה לגבי תמיכה או התנגדות להסכם שלום בין ישראל לסוריה שיכלול מסירת הריבונות על הגולן לסוריה בתנאים הבאים: הבטחת הסדרי ביטחון מתאימים, פירוז צבאי, מתן אפשרות לרוב היישובים והמפעלים הישראלים ברמה להמשיך להתקיים עוד שנים רבות, שליטה של ישראל על הכנרת, ניתוק יחסיה של סוריה עם איראן, וריסון חיזבאללה וחמאס", דעת הקהל כבר לא היתה בבירור נגד הסכם אלא חצויה: 45% מהציבור תומכים בהסכם כזה ואילו 47% מתנגדים לו.

בסקר נשאלה גם שאלה לקראת הבחירות הקרבות והולכות לנשיאות בארה"ב - מי משני המועמדים - אובמה או מקיין - יהיה יותר טוב לישראל. מתברר כי בציבור הישראלי-יהודי יש למקיין ( 46%) עדיפות ברורה על פני אובמה (20%). תשעה אחוזים סברו כי אין הבדל בין שני המועמדים מנקודת הראות של ישראל. עם זאת, יש לציין את האחוז הגבוה יחסית (25%) של מי שלא היתה להם דעה ברורה בנדון. פילוח התשובות לשאלה זו על פי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות מעלה כי מקיין מוביל אצל מצביעי כל המפלגות למעט בקרב מצביעי מרצ, אשר שני שלישים מהם מעדיפים את אובמה.

נתוני המדד נאספים בסקר טלפוני חודשי, המבוסס על מדגם מייצג של כ-600 אזרחים (טעות הדגימה המרבית היא כ-4.5%). הסקר הנוכחי בוצע בימים ג' ו-ד' בשבוע שעבר.