אלוהים לא מרשה
החופש הגדול כבר כאן ולמשך חודשיים חינוך הילדים מוטל עלינו - ההורים. יעל משאלי מתמודדת עם השאלה: למי קל יותר לחנך את הילדים, להורים דתיים או להורים חילונים?
זהו זה, החופש הגדול כבר כאן. אפילו הקייטנות לא מצליחות לבלבל אותנו. זה באוויר, כמו החום, כמו היתושים. חופש גדול.
כבר עשרים וארבע שנים שאני אמא ובכל יולי אני שומעת מאמהות חילוניות (בקול מיואש) ש"לדתיים יותר קל לחנך את הילדים שלהם" (אצל החילונים, הרבה דברים קשים נראים יותר קלים אצל הדתיים, כמו לא לעשן בשבת, למשל, או כשמישהו מת...). ולמה זה יותר קל? כי "כבד את אביך ואת אימך" כתוב בתורה!
פשוט מאד.
ואם הילדים עוד לא בגיל שהם ממש קוראים בתורה את עשרת הדיברות, מספיק להגיד להם "אלוהים אמר" או "אלוהים לא מרשה" והם כבר לא צורחים ב"סופר" שהם חייבים את הבמבה החדש במילוי נוגט. ברור.
אבל האמת היא שההורים הדתיים יודעים ששום דבר אצלם לא יותר קל או יותר קשה מאשר אצל אחינו החילונים. להעיר ילד לתפילה-הלכה יומית-שיעור, לא פחות קשה מלהעיר את מקבילו הלא מתפלל לשמרטף את אחיו הצעירים. להסביר לו שאין כסף לכל יום-בריכה-סרט-מקדונלד בלי כיפה, זה בדיוק כמו להסביר ש... אין כסף כל יום לבריכה (נפרדת) סרט (מצוייר בלי גסויות) ובורגר קינג כשר למהדרין. בהורות כמו בהורות, או שאתה יודע איך עושים את זה או שאין לך מושג. ואלוהים לא יעזור לך אם אתה לא תעזור לעצמך.
ההבדל היחיד בין חילונים לדתיים, ובו טמונים כמה רמזים להורות יעילה, הוא שכשלהורים ברור משהו לגמרי (נכון, כי כתוב בתורה, כי אלוהים אמר או כי אלוהים לא מרשה) והם בעצמם לא יעשו אותו, הילדים יעשו בדיוק אותו דבר (עד שהם מגלים שאלוהים לא ממש מגיב, אבל אז הם מגלים כל כך הרבה דברים אחרים שכדאי שההורים בעצמם יגלו). כלומר, בפרק הזמן שעד גיל העשרה, ילדים דתיים לא ידליקו טלוויזיה בשבת, לא ישתגעו כי המחשב כובה ולא יציירו על הקירות. וכל זה לא בגלל כוח עליון, אלא בגלל דוגמה אישית ומודל הורי יעיל.
ובכל השאר, אין מה לעשות, מה שזרענו בשנת הלימודים אנחנו קוצרים בקיץ. דתיים וחילונים באותו שדה ממש. הורים שלא היו בבית, הורים שהיחסים בינם לבין עצמם גרועים, הורים שהיחסים שלהם עם הילדים סובלים מפינוקים-פיצויים או מלחמות כוח, הורים מזניחים כמו הורים מעתירים, הילדים בחופש הגדול הם מה שאנחנו מקבלים היי בנטורל, כמו שמגיע לנו.
היחסים בין האנשים במשפחה הם המפתח היחיד להבנת הצלחה בחינוך, וזה לא משנה בכלל אם אתה דתי, חילוני או אפילו חרדי.
אז לידיעת ההורים החילונים, אתם יכולים להירגע, קשה לנו בדיוק כמו לכם. להיות הורים זה קשה בכל חודש, אבל בתמוז ואב זה קשה שבעתיים. חם, מזיעים, שני צומות על הראש ושלושה שבועות שאסור ללכת לים ולבריכה, אסור לשמוע מוסיקה, ללכת למופעי קיץ, לצאת לחופשות... יש איזו אמא חילונית שרוצה להתחלף פה? שבעה ילדים טובים וארבעה כיווני אוויר.
יעל משאלי היא סופרת ועוסקת בייעוץ משפחתי
