שתף קטע נבחר

חוק הפיקדון: הכסף זורם ליצרני המשקאות

בדיון בוועדה לביקורת המדינה נטען כי תאגיד המיחזור זכה להטבה מופלגת מהמשרד להגנת הסביבה, לאחר שיעדי האיסוף הופחתו בדיעבד ונמנע ממנו קנס כבד. הכסף, שהיה אמור לעבור לקרן לשמירת הניקיון, שולם ליצרני המשקאות עם הקנייה - אך לא חזר לציבור

הציבור בישראל שומע ש"זה מטורף לא למחזר", משלם את דמי הפיקדון על הבקבוקים הקטנים והפחיות, ונקרא לכתת רגליו לכלובי האיסוף ולהשליך רק שם את הבקבוקים הגדולים. ובינתיים, תאגיד המיחזור שמקבל את הכספים ואמון על איסוף הבקבוקים, לא עומד ביעדים שהוצבו לו מתוקף החוק - אבל גם לא משלם את הקנס הקבוע בחוק.

 

בדיון היום (ד') בוועדה לביקורת המדינה שבה ועלתה התמונה העגומה של תיפקוד התאגיד, וההקלות שמעניק לו המשרד להגנת הסביבה. כך למשל צויין בדיון כיצד הפחית המשרד 216.5 מיליון שקלים מהקנסות שהיה צריך התאגיד לשלם כשלא עמד ביעדי האיסוף שהוצבו לו. הקנס המלא שהיה על התאגיד לשלם עמד על 275 מיליון שקלים אך בפועל נגבו ממנו רק 60 מיליון שקלים לאחר שיעדי האיסוף הופחתו בדיעבד. מבקר המדינה כבר העיר על כך ואמר כי "הקטנה כזאת של הקנס יש בה משום הטבה ניכרת לתאגיד".

 

יצויין כי כספי הקנס שהוטל על התאגיד מיועדים לקרן לשמירת הניקיון שמנהל המשרד להגנת הסביבה, לצורך מימון פעולותיו; מבקר המדינה מצא כי בקרן נותרו יתרות בסך 117 מיליון שקל בשנים 2005/6, כך שבפועל הכסף טרם נוצל לצורך שמירת הניקיון. נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד עמנואל ויזר, ציין כי בנסיבות שנוצרו הכנסות התאגיד עולות ככל שאיסוף המכלים קטן יותר, והציבור משלם על כך מכיסו.

 

אך זו לא ההטבה היחידה לה זוכה התאגיד. בדיון ציינו נציגי משרד המבקר כי הטבה נוספת הייתה במשיכת ההצעה לתיקון חוק הפיקדון. התיקון היה אמור, בין היתר, לבטל את המונופול של התאגיד על איסוף הבקבוקים, להעביר את האחריות לאיסוף ומחזור המכלים ליצרנים ולמשווקי המשקאות, לפי העיקרון של "המזהם משלם", להגדיל את היקף יעד האיסוף ל-85 אחוז מהמיכלים שיוצרו, וכן להטיל גם על הבקבוקים הגדולים פיקדון של 25 אגורות.

 

נציגי המבקר אמרו כי במשיכת החוק לא מילא המשרד את אחריותו בהסרת המכשולים שמונעי מהציבור להחזיר את המכלים הריקים, משום שלא העניק בידי רשתות השיווק סידורים נאותים לקבלם ולהחזיר את דמי הפיקדון.  

 

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שי אביטל, התקשה להגן על החלטת השר גדעון עזרא למשוך את הצעת החוק ואמר בדיון כי הטיפול בנושא נתון באחריות השר. לדבריו, השר סבור כי עדיף להסדיר את הנושא בהסכמה עם חברות המשקאות ולא בחקיקה.

 

מנכ"ל התאגיד, נחמה רונן, טענה אגב כך כי המחוקק טעה בקביעת יעד האיסוף של 85 אחוז - יעד לא מציאותי בעיניה, "שמתאים לאירופה אך לא לישראל". לדבריה, עם קצת מאמץ אפשר להסתפק ב-75 אחוז איסוף. 

 

המומחה להגנת הסביבה, ויוזם חוק הפיקדון, דניאל מורגנשטרן, תקף את הדברים ואמר כי ניתן בנקל להגיע ליעדי איסוף גבוהים בהרבה. הוא אמר שהאשם הוא המשרד להגנת הסביבה, ושלא ציפה מהתאגיד הפרטי להתאפק מצבירת הרווחים, למרות שהוא מוגדר רשמית כמלכ"ר. לדבריו, התאגיד עשה עבור יצרני המשקאות רווחים נאים.

 

"השר שכח שבישראל לא ניתן להקים מונופול ידידותי לצרכן, והוא מועל בתפקידו אם הוא ממשיך לתת כוח מונופוליסטי לגוף דורסני", אמר מורגנשטרן. "הממשלה הגיעה למסקנה שצריך לתקן את החוק ולסלק את התאגיד מהתמונה, והחוק החדש הגיע לכנסת. אבל השר קבל רגליים קרות מהלחץ של יחצ"ני התאגיד ומשך את החוק מוועדת הכלכלה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אתם שילמתם. מיכלים למיחזור
צילום: ירון ברנר
היעד לא מציאותי. נחמה רונן
צילום: דרור גרבש
מומלצים