רמי קליינשטיין: "עצוב שאנשים נאלצים לחפש אברים בחו"ל"

ידעתי שיום אחד זה יקרה

הרבה זמן הטריד אותי שאין מודעות גבוהה לחתימה על כרטיס אדי, וגם אני לא ידעתי מה לעשות, איך ועם מי. אבל משהו במחשבה שלי ידע שיום אחד אני אעשה את זה. ברור שידעתי שאם יהיה צורך, אסכים לתרום איברים למשימה החשובה הזו. היום אני חותם על כרטיס תורם אברים, ודי בזכותכם.

מישהו אחר ימשיך לחיות

הרעיון שאתה מציל חיים ותורם איברים כשאתה מסיים לחיות נותן לך להבין שאין כאן שום התלבטות, לפחות מבחינתי.

תרומות אברים - לא לפי שיקולים של דת וגזע. קליינשטיין (צילום: דנה קופל)

המירוץ בחו"ל

לפני שנתיים נתקלתי בכמה סיפורים של ישראלים שנכנסו למירוץ כדי לקבל איברים בחו"ל. זו תופעה עצובה שלא הייתה מתרחשת לו הייתה מודעות גבוהה יותר בציבור לחשיבות העניין. יש לנו כאן אפשרויות רפואיות וטכנולוגיות, ורק נשאר לפתוח את הלב ולהסכים. אנשים צריכים לקום ולתרום.

מצילים את כולם

אני לא מתחבר לאלה שמסרבים לחתום בטענה שהאיבר יגיע למישהו שאינם רוצים בו. אדם שמצילים את החיים שלו הוא אדם שמצילים את החיים שלו, נקודה. הרי מחוץ לישראל לא יעלה על הדעת שתרומות איברים יהיו על בסיס של שיקול של דת, לאום, גזע ומין.

פיקוח נפש

אני לא אדם דתי, אבל מכבד אנשים דתיים. מנגד, חבל שגורמים מסויימים בדת מורים שלא לתרום איברים. היה עדיף שהדת תסתכל על הצלת החיים ופיקוח הנפש כמכלול.

עזרה היא לא חטא

"אני מפורסם, אבל לא שונה מכל אדם שתורם לחברה, וזה תופס גם בנוגע לתרומת אברים. זה לא חטא לדבר על עזרה, ואני מקווה שאצליח לשכנע כמה ישראלים בחשיבות התרומה ובמה שאנחנו יכולים לעשות גם אחרי כברת הדרך שעשינו בעולם הזה. מאות אנשים נמצאים בסכנת חיים, אפשר להציל אותם, רק צריך לפתוח את הלב ואת השכל, ולחתום".