שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    1:0 לחרדים נגד המחזיר בשאלה
    "חז"ל כשלו בהבנת המציאות", "היה להם ראש כחול", "הם הביעו דעות הבל" – אלה רק חלק מהתבטאויות של ירון ידען, שקומם עליו את העיתונות החרדית. בתגובה לדבריו, נכתב עליו כי הוא מעורער בנפשו ואף נטען כי התעלל בילדיו. ידען הגיש תביעת דיבה, אך בית המשפט המחוזי דחה אותה וקבע: "דברי התובע כלפי החרדים נועדו בעליל לניגוח פרובוקטיבי ולעגני"

    אין זה נדיר למצוא באמצעי התקשורת פרסומים לא-מחמיאים על מחזירים בתשובה שהפכו את הרטוריקה לאמנות, אבל מתברר שלמטבע יש גם צד שני: בעיתון החרדי "יום השישי" פורסמה לפני כמה שנים סדרת כתבות קשות נגד ירון ידען, מחזיר בשאלה אדוק, בהן נטען כי מדובר ב"נער שוליים עלוב" שהתעלל בילדיו. במקביל פירסם הרב יעקב סגל, ראש ישיבה חרדית בבני ברק, מאמרים בגנותו של ידען, בהם כינה אותו "מעורער בנפשו" והשווה את רעיונותיו לאלה שבספרו של היטלר "מיין קאמפף". ידען הגיש תביעת דיבה נגד העיתון ונגד הרב - אך היא נדחתה בבית משפט השלום, שפסיקתו אושררה לאחרונה בבית המשפט המחוזי שדן בערעור.

     

    ידען הוא מייסד עמותת "דעת אמת", שמנגחת תדיר את הדת ודברי חז"ל, ומי שעומד מאחורי מפלגת "אור" החדשה, שאליה הצטרפו יאיר גרבוז, דני קרמן ויהושע סובול, שחרתה על דגלה את הפרדת הדת מהמדינה. לפני כמה שנים תבע ידען מהעיתון "יום השישי" 500 אלף שקל על הוצאת דיבה ולשון הרע, וזאת לאחר שבאחת מהכתבות עליו פורסם כי היה "נער שוליים עלוב" ואף נקט באלימות קשה נגד בני משפחתו.

     

    בעיתון פורסם כי ערב אחד הגיע ידען לביתו וגזז את פאותיהם של שבעת ילדיו, הוריד את הכיפה מראשיהם, והכריז באוזניהם כי מיום זה ואילך הם חילונים, זאת למרות שהבוגרים שבילדיו צעקו והביעו התנגדות עזה למעשיו. "ידען גזז את הפאות בעל כורחם, ולנוכח צעקותיהם המחרידות שזעזעו את לב הקהילה באותו לילה, ובכך ידען העבירם על דתם", נכתב ב"יום השישי".

     

    הציבור ישפוט: ידען או רבי עקיבא

    פסק הדין מתאר מערכת יחסים עכורה עם הרבה דם רע שזורם בין הציבור החרדי לבין ידען והעמותה שהקים "במטרה להגן על מורשת היהדות הקלאסית מפני תועבות הפונדמנטליזם היהודי", כלשונו. מאז הוקמה העמותה, בשנת 1998, היא מנהלת מאבק אקטיבי למען הפרדת הדת מהמדינה תוך קיום הפגנות נגד הממסד הדתי וכתיבת "קונטרסים" נגד הדת המופצים בריכוזים חרדיים, ישיבות ובתי כנסת.

     

    ה"קונטרסים", פרי עטו של ידען, כתובים בשפתו המתפלפלת של בית המדרש ומצוטטים בהם גדולי הפרשנים של מסורת ישראל וחכמי התלמוד. החוברות הקטנות עלולות בקלות להידמות כאחד מהמוני ה"קונטרסים" המתגוללים ברחבי כל בית כנסת או ישיבה ואף נכתב עליהם הנוסח השגור "נא לשמור על קדושת הגיליון". ואולם, כאשר האברך התמים פותח ומתחיל לעלעל בין הדפים הוא נוכח למצוא טקסטים כפרניים העוסקים בהפרכות דברי חז"ל בתלמוד שאינם עומדים בקנה אחד עם המחקר המדעי.

     

    חלק מאותם "קונטרסים" אף הוצגו בבית המשפט כממצאים מטעם ההגנה. באחד מהם, העוסק בדיני טריפות ומאכלות אסורים, נטען כי חז"ל "כשלו בהבנת המציאות" והביעו "דעת הבל" ו"שטות גמורה", כל זאת מתוך "חוסר ידע בהליכות הטבע והעולם".

     

    ידען מוסיף ללגלג על חוסר הבנתם של חז"ל באנטומיה של החיות ומציין כי "טעו ולא בושו לתלות פסיקותיהם ברוח הקודש ששרתה עליהם, כביכול, אבל אנו נדע כי רוח הקודש אינה שורה על הבלים". באותו קונטרס אף הופיע ציור של חזיר יבלות, במטרה להוכיח מדעית את טעותם של חז"ל בפסיקתם על כשרותו.

     

    במקום אחר טען ידען כי "לחז"ל היה ראש כחול... היו להם הרבה פנטזיות בנושא נשים ומין", ובהזדמנות נוספת כתב: "הציבור ישפוט אם אני או רבי עקיבא צודקים".

     

    פגיעה ברגשות דתיים

    בשיחה עימו הגדיר את עצמו ידען כ"מיסיונר של ההשכלה" ול-ynet אמר כי אין דבר במעשיו הנוגד את החוק. אלא ששופט בית משפט השלום, טל שחר, לא סבר כך. שחר קבע כי "כשמדובר בנפנוף קונטרס אודות חזיר בליווי תמונה של חזיר, בהטמנתו בספרי קודש ובהצבתו מול עיני יהודים חרדים בלב ליבה של ישיבה בה הם לומדים ובקודש הקודשים של בית מדרשם - יש בכך פגיעה עזה ברגשותיהם הדתיים העמוקים ביותר".

     

    את דבריו ביסס השופט על פסק הדין בעניינה של הנאשמת היהודיה טטיאנה סוסקין, שהורשעה במעשה גזענות ומעשה פגיעה ברגשי דת כשהפיצה צלם חזיר טמא על גבי סמלי דת איסלאמיים.

     

    ידען אף הודה בבית המשפט כי מטרתו היתה לעורר פרובוקציה וסיפר כי דמיין כיצד "ישתוללו מזעם קוראי העלונים בבוקר, לכשיבואו לישיבה". כשנשאל אם אין הוא סבור שמדובר ברשעות טען: "זו לא רשעות, אלא מחשבה על משל". בהמשך נתרצה והודה כי מדובר בפרובוקציה שבגינה זכה למכות וגידופים.

     

    עורך העיתון "יום השישי", יצחק נחשוני, טען בבית המשפט כי את הפרטים על התנהגות של ידען עם ילדיו שאב משיחות עם מקורות עיתונאיים שהכירו את התובע, וכן מדברים שפורסמו בכתבה באחד העיתונים היומיים ושבגינם לא הגיש כל תביעה.

     

    מרבה שנאת חינם

    בית המשפט המחוזי לא רק שאימץ את פסיקת בית משפט השלום, אלא אף הוסיף לסכום הפיצויים המקורי שנפסק לנתבעים - 22,500 שקל, סך של 30 אלף נוספים. "אכן תיאורו של ירון ידען כנער שוליים עלוב וכאדם מעורער בנפשו אינם תיאורים מחמיאים", נכתב בפסק הדין, "יחד עם זאת, המשיבים פעלו מתוך חובה חברתית דתית, וביקשו להגן על אינטרס הקהילה החרדית שנחשפה לקונטרסים... לחופש הביטוי של התובעים ושלוחיהם יש זכות קיום, אלא שיש גבולות והגבלות לחופש ביטוי זה. התובעים ושלוחיהם חצו גבול זה ועשו בו שימוש לרעה, שיותר משנועד להתעמת אקדמית או מדעית עם דברי תורה ופרשנויות חכמי ישראל , נועד בעליל לניגוח פרובוקטיבי ולעגני, והשמצת החרדים ודרכי חייהם. רצונו של ידען וחבריו להתבלטות עצמית תמוהה, מרבת שנאת חינם ומרבת שנאת אחים".

      

    על האופן שבו התייחס לילדיו, כתב השופט: "האם גזיזת פאות לילדים רכים בשנים נגד רצונם, ולמרות מחאתם, אינו מהווה מעשה אלים ואף התעללות כפי שטוענים המערערים? לטעמי, מהווה גם מהווה... גם מהפן האובייקטיבי, דומה כי אם היה מדובר בגוי אשר היה נטען כלפיו ביצוע מעשה שכזה - לא היה חולק כי מדובר במעשה שלא ייעשה".

     

    על התבטאות הרב סגל שיצרה הקשר בין דבריו של ידען ל"מיין קאמפף" אמר בית המשפט כי הוא "מסתייג מביטויים הגורמים לזילות השואה, אך אזכור הדברים היה שולי ביחס למאמר ולא השווה את ידען להיטלר אלא לרעיונות בדבר ה'קידמה' וה'ליברליות' שבספר".

     

    בתגובה לפסק הדין אמר ידען ל-ynet כי הוא מאוכזב מהפסיקה שאינה אלא "שערורייה שאסור לסלוח עליה". הוא הוסיף כי הוא שוקל לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון. "הניסוח של בית המשפט מראה שהשופטים שבויים בתפיסת עולם דתית לחלוטין, כאילו הדת יש לה זכות לכסות על פשעים ואכזריות", טען, "פסק הדין מתיר למעשה להוציא דיבה רעה על כל מי שמבקר את הדת היהודית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ידען. "מיסיונר של השכלה"?
    צילום: מנחם רייס
    יצחק נחשוני
    צילום: ג'קי לוי
    מומלצים