נאום אולמרט המלא: הגיע הרגע לקבל החלטה
במשך 9 דקות ו-44 שניות, התייצב ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מול המצלמות במעונו והטיל את הפור. הוא דיבר ארוכות על החקירות המתנהלות נגדו ועל "מסע הכפשה". הוא חתם את נאומו במילים: "אני אסיר תודה לכם, אזרחי ישראל, על הזכות שנתתם לי לפעול למענכם". הנאום המלא
כאזרח במדינה דמוקרטית תמיד האמנתי כי משנבחר ראש ממשלה בישראל, חובתו גם של מי שהתנגד לו בקלפי, לרצות בהצלחתו. אלא שבמקום לזכות באמון הבסיסי הזה, מצאתי את עצמי, מיד עם היבחרי, נתון בגל של חקירות, בדיקות וביקורות. כמעט מיומי הראשון במשרד ראש הממשלה אולצתי להדוף התקפות מרושעות בעודי עסוק בקבלת החלטות בעניינים גורליים שקשורים בביטחון ישראל וקיומה, ולמרות זאת בתקופת כהונתי הלך מצבה של מדינת ישראל והשתפר.
בתחום הביטחון, חיזקנו את צה"ל - הוספנו לבניין כוחו וגייסנו משאבים אדירים שלא ניתנו לו בעבר. הצפון שקט ואינו נתון באיום מידי. כושר ההרתעה של ישראל שופר ללא הכר. ידענו גם להפיק לקחים ולתקן טעויות: הליכי הבדיקה העצמית הם מנגנונים חיוניים לחברה בריאה. אני גאה בהם.
בתחום הכלכלי והחברתי - שמרנו על כלכלה יציבה והבאנו אותה להישגים משמעותיים. תגברנו את המאבק בעוני ורמת המעורבות באזורי המצוקה ובמיוחד בפריפריה. מספר העניים ממשיך לרדת. השקענו מיליארדי שקלים בניסיון לשפר את מערכות החינוך.
הגדלנו קצבאות לזקנים שהופקרו, התמקדנו בטיפול בילדים בסיכון והקמנו מערך טיפולי בילדים בגיל הרך, ששנים התעלמנו מצרכיהם. הגענו לשיא חיובי במספר המועסקים במשק. מאות אלפים הצטרפו למעגל העבודה.האבטלה ירדה ל-6.1% בהשוואה ל- 10.5% לפני שלוש שנים.
ומעבר לכל אלה, אני ממשיך להאמין בכל לבי, כי השגת השלום, הפסקת הטרור, חיזוק הביטחון, יצירת מערכת יחסים אחרת עם שכנינו - הם היעדים החיוניים ביותר לעתידה של מדינת ישראל. תמיכתה של ארה"ב בהנהגתו של הנשיא ג'ורג' בוש מסייעת לנו מאוד בכך.
אנחנו קרובים יותר מתמיד להבנות מוצקות שעשויות להוות בסיס להסכמים בשני צירי ההדברות- הפלסטיני והסורי. ביום בו יתממש חלום השלום נעמוד כולנו משתאים: כיצד לא הגענו לכך מוקדם יותר? כל עוד אכהן בתפקידי - לא ארפה מן הניסיון להמשיך ולהביא את המו"מ בינינו לבין שכנינו לקראת סיום מוצלח שיש בו תקווה.
בתפקידי כראש ממשלה, אני נושא באחריות העליונה להחלטות. יש במדינה אנשים מצוינים. יחד אתם הובלתי מהלכים מרחיקי לכת, נועזים ומורכבים. מעולם לא ניסיתי להשתבח בהישגים אלה בפומבי ולקטוף פירות פוליטיים. רובם עלומים למרבית הציבור, אך ידועים היטב למבצעים ולשותפים בקבלת ההחלטות.
"נושא באחריות העליונה להחלטות" (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
בכל אותה עת נאלצתי להתגונן מפני התקפות בלתי פוסקות של לוחמי צדק מטעם עצמם שחיפשו להדיח אותי מתפקידי כשהמטרה מקדשת את כל האמצעים. אני ראש הממשלה ומטבע הדברים אני מהווה כתובת טבעית למאבק פוליטי. אך כל בר דעת יבין שהדברים יצאו מכל פרופורציה סבירה. האם עשיתי טעויות במהלך פעילותי רבת השנים? בהחלט כן! ועליהן אני מתחרט ומצטער.
אך האם התמונה האמיתית של הדברים היא זו שמוצגת בפני הציבור? בשום פנים ואופן לא! בהיותי ראש ממשלה נשללת ממני הזכות האלמנטרית לחזקת החפות, בהיעדר היכולת להציג אותה בעיצומו של תהליך כפוי, שבו חובה עלי לשתוק. אני רוצה להבהיר: אני גאה להיות אזרח במדינה שבה ניתן לחקור ראש ממשלה כמו כל אזרח. חובתה של המשטרה לחקור. חובתה של הפרקליטות להנחות את המשטרה, ואין לי נגדם דבר על כך. ראש הממשלה איננו עומד מעל לחוק - אך הוא גם, בשום מקרה, לא מתחתיו.
זו לא בעיה אישית שלי, זה אתגר ליכולת שלנו כמדינה לשמור על יציבות ואיזון המשטר הדמוקרטי. לא פקיד, לא חוקר זוטר או בכיר, לא פרקליט חשוב והגון, ורובם המוחלט במשטרה ובפרקליטות הם כאלה, הוא שרשאי ומוסמך להחליט אם ראש הממשלה יכול לכהן או להמשיך בתפקידו. הכרעות כאלו אמורות להתקבל בתום תהליך אחראי, שקט, מסודר - כפי שמתרחש בכל מדינה דמוקרטית. לדאבון לבי, הליך תקין זה כבר לא מתקיים במקומותינו.
חובתי - לעשות את חשבון הנפש של כולנו. באחריות, גם אם זה כואב, גם אם זה מחייב הכרעות שיש להן מחיר אישי. אבל ייתכן שיהיה בכך אולי סימן דרך לעתיד החיים הדמוקרטיים שלנו. אולי אני היום, בהכרעתי האישית, פותח צוהר למציאות נכונה יותר.
אני חוזר על מה שכבר אמרתי. יש לי תשובות מלאות ומספקות. לא אנהל את ההתדיינות הזאת בתקשורת ולא במסיבת עיתונאים, אלא במאבק מאוזן והגון כפי שעשיתי כל חיי. מי שמטיפים לי מוסר על זה היום יאלצו יום אחד להתמודד עם האמת כפי שתצוף ותעלה מול פניהם הם יודעים זאת היטב.
כעת הגיע רגע בו עלי לקבל החלטה; אינני עושה זאת מתוך תחושה שאיני יכול למלא את תפקידי. אני מאמין בכל מאודי, ביכולתי להמשיך למלא את שליחותי כמו גם בצדקתי ובחפותי. אבל מסע ההכפשה המתנהל בימים אלה, גם על ידי אנשים הגונים ושוחרי דאגה אמיתית למדינה ולתדמיתה מעורר שאלה שאיני רוצה ויכול להתחמק ממנה.
מה חשוב ממה? הצדק הפרטי שלי או טובת הציבור, הצדק הפרטי שלי חשוב לי מאוד. הפגיעה בפרטיות של בני משפחתי מכאיבה לי עד בלי די. אבל בבחירה בין השיקולים הנוגעים למעמדי ויכולתי להיאבק על צדקתי ובין השיקולים הנוגעים לטובת המדינה - האחרונים הם שמכריעים!
לפיכך החלטתי כי לא אתמודד בפריימריז של תנועת קדימה. כמו-כן, אין בכוונתי להתערב בבחירות הפנימיות שיערכו בה, כפי שהוחלט ביוזמתי, ואקבל את תוצאותיהן בברכה. החלטתי לא התקבלה מתוך מרירות ולא באווירה של הטפת מוסר. באתי רק לומר מעט ממה שרובץ על ליבי חודשים רבים.
כאשר ייבחר יו"ר חדש למפלגה, אתפטר מתפקידי כראש ממשלה כדי לאפשר ליו"ר שיבחר להרכיב ממשלה אחרת במהירות וביעילות. אני מאמין כי יש בסיס ציבורי רחב לממשלה כזו וכי היא תקום תוך זמן קצר. אפנה את מקומי כראוי, בצורה מכובדת, הוגנת ואחראית כפי שנהגתי בכל תקופת כהונתי ואחר כך אוכיח את חפותי וניקיון ידי.
יש לנו מדינה אחת, נפלאה, שאין כמוה בעולם. אני אוהב אותה בכל לבי ומאודי, ואני אסיר תודה לכם, אזרחי ישראל, על הזכות שנתתם לי לפעול למענכם.
