הקיבוצים לרשם העמותות: דאג לנו לפנסיה

האם יש דרך להבטיח שחברי קיבוצים יקבלו פנסיית מינימום? התנועה הקיבוצית מבקשת לעשות זאת: התנועה פנתה לרשם האגודות בבקשה להפעיל את סמכותו להבטיח פנסיה של 2,900 שקלים לכל הפחות לחברי קיבוצים שעברו הפרטה.

לטענת ראש המטה השיתופי בתנועה הקיבוצית, אלישע שפירא, 40% מהקיבוצים שחדלו לפעול על-פי עקרון השוויון, אינם מספקים פנסיית מינימום לחבריהם.

במכתבו לרשם ציין שפירא: "אנו מקבלים פניות רבות של חברים, ביניהם מבוגרים, אמהות חד-הוריות, צעירים חסרי מקצוע, נכים ואחרים, המדווחים על קשיי קיום יומיומיים בלתי אפשריים במציאות שנוצרה בקיבוציהם". לדבריו, "הבעיות העיקריות נוצרו בקיבוצים שעברו להתנהלות דיפרנציאלית בתהליך לא סדור ובלא שינוי תקנון. בקיבוצים האלה לא נעשתה בדיקת היתכנות כלכלית שתבטיח לחברים פנסיה סבירה ויכולת לקיים את הערבות ההדדית הבסיסית כפי שמחייבות התקנות".

הפנסיה המינימלית שדורש שפירא היא 2,900 שקל לחודש. בשבוע שעבר הוגש למזכירי התנועה הקיבוצית מסמך "עקרונות הפנסיה ההוגנת בקיבוץ המתחדש", שמטרתו למנוע את העוולות הקשות הנעשות לפנסיונרים בקיבוצים המתחדשים. בצוות פועלים מזכירי תנועה לשעבר, עורכי דין, חברי כנסת ודמויות מוכרות בתנועה הקיבוצית.

מלבד זאת, ביקש שפירא ממזכירי התנועה הקיבוצית לקיים בהקדם דיון על הפנסיה בקיבוצים ולאמץ את עקרונות הפנסיה ההוגנת כפי שגיבש הצוות המקצועי שעסק בסוגיה.

"הכסף הפך לאלוהים"

תמר וסרמן (65) חברת קיבוץ חפציבה שהופרט, מספרת: "הפנסיה שלי, אחרי הורדת מסים וארנונה, היא רק 2,400 שקל. אני ובעלי עבדנו שנים בחוץ, כשהמשכורות שלנו נכנסו לקופת הקיבוץ. לרוע המזל, סיימנו לעבוד בסמוך להפרטה, כך שאנחנו לא משובצים בעבודה וזאת ההכנסה היחידה שלנו מהקיבוץ. זה לא מאפשר לנו לצבור חיסכון לעת צרה או להוצאות רפואיות חריגות שנדרשנו, ובטח לא מותרות ולא חופשה בחו"ל".

בשל המחסור הקימה וסרמן עסק של סיורים בעקבות יוצרים. "הקמתי את העסק כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיק לעבוד ולחיות רק מהפנסיה. הפחד שלי הוא מה יהיה אם לא אוכל להמשיך לעבוד. ביקשתי מהקיבוץ שיעסיקו אחד מאיתנו על סמך התרומה שלנו כל השנים ולא נעננו בחיוב".

"הקיבוץ זו חברה שהתפרקה. הכי כואב לי שלאף אחד מהחברים כבר לא אכפת, כל אחד לנפשו. הכסף הפך לאלוהים. אני אישית חוויתי בגידה בעקבות פרשת הפנסייה. אני חיה פה כי אין לי ברירה, אבל נפשית אני כבר עזבתי את הקיבוץ", סיפרה וסרמן.