אבל על מות רלף: "אדם דגול ונערץ עזב אותנו"
מדינת ישראל מרכינה את ראשה עם היוודע פטירתו של רלף קליין. ראש הממשלה: "רלף היה יותר ישראלי מכולנו". ברודי: "עצוב לנו, אנחנו מאוד מעריכים את מה שרלף עשה". קטש: "הישירות והשנינות שלו כבשו אותי". הנפלד: "אדם מיוחד, אין אנשים כאלה". מזרחי: "היה איש כדורסל ברמ"ח איבריו". לוצקי: "נקווה שהמורשת שלו תישמר". שלף: "נמצא דרך להנציחו"
אבל קשה נפל הבוקר (ה') על מדינת ישראל בכלל ועולם הספורט בפרט, עם הבשורה המרה על פטירתו של רלף קליין - גדול מאמני הכדורסל בתולדות המדינה. קליין בן ה-77 הלך לעולמו בבית החולים שיבא בתל השומר אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן.
ראש הממשלה, אהוד אולמרט: "אין ישראלי שדמותו הגבוהה והצנועה של רלף קליין לא מוכרת לו. תרומתו לספורט הישראלי גדולה ומכרעת, ואין למדוד אותה רק בגביעים הרבים בהם זכה. אופיו הנוח, אצילותו ומסירותו לתחום הכדורסל בישראל השפיעו על דורות של ספורטאים. נזכור אותך תמיד רלף, את הזר שהפך ליותר ישראלי מכולנו, ואשר בזכות אמונתך הגדולה, אפילו צסק"א אכלה אותה".
נשיא המדינה שמעון פרס: "רלף קליין היה אדם צנוע כשניצחנו ואדם מאמין כשנכשלנו. הוא הביא לישראל פיסגה הסטורית חסרת תקדים בכדורסל הישראלי כשניצחנו את הרוסים. הוא היה מאמן אהוב אשר גידל אלפי ספורטאים בישראל, תרם מזמנו והתנדב למען הנוער, למען החברה. הוא היה אדם אהוב ונערץ על כל העם. כולנו גאים על כי אדם כרלף קליין חי בקירבנו ופועלו ומעשיו הם גאווה בזכרוננו".
יו"ר מכבי תל אביב, שמעון מזרחי: "רלף היה איש כדורסל בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. הוא הוביל את מכבי תל אביב לזכייה הראשונה בגביע אירופה בניצחון בבלגרד. גם בשנותיו האחרונות המשיך לאמן, והכדורסל היה חלק בלתי נפרד מחייו". מוני פנאן: "קשה לי לדבר. זהו יום עצוב מאוד לכל משפחת הספורט ואני שולח תנחומים למשפחה. רלף הוא אדם ענק. הכי ענק שאני מכיר".
מנהל נבחרת ישראל, מומו לוצקי: "רלף קיבל אותי לנבחרת. אני בהלם. אנחנו בידידות הרבה שנים. אדם גדול, מאמן גדול, חבר, כל מה שרק אפשר להגיד טוב על מישהו - אני יכול להגיד עליו. אני מקווה שימשיכו את המורשת שלו בכדורסל הישראלי".
טל ברודי: "עצוב לי מאוד, ידענו שרלף נלחם כבר הרבה זמן. אני מכיר את רלף עוד מלפני שהוא היה המאמן שלי במכבי. בשם השחקנים ששיחקו אצלו, וגם באופן אישי, אנחנו מאוד מעריכים את מה שרלף עשה. עצוב לנו מאוד".
מוטי ארואסטי: "רלף היה אדם משכמו ומעלה. קשה למצוא כאלה בכלל, ובספורט בפרט. הוא אימן אותי הרבה שנים, ועיצב את דרכי בכדורסל ובחיים. רלף הוא אדם שמאוד יקר לליבי, ומאוד עצוב שהוא כבר לא איתנו, זהו אבדן גדול למדינת ישראל".
סטיב קפלן: "רלף לא היה מאמן של תרגילים, והסגנון שלו מעולם לא היה מסובך. היינו יושבים ותוהים איך זה שהוא כל כך מיוחד. היינו אומרים שהוא 'מזליסט', הכדור שהיה פוגע בטבעת תמיד היה נכנס, או שריבאונד מכריע תמיד נופל לידיים הנכונות. אבל זה הרבה יותר מזה. האמנות שלו היתה לשלוט במה שקרה במהלך המשחקים, בעודו נותן לשחקנים לבטא את עצמם בתוך השיטה שלו. זו היתה שליטה בלי שליטה. הוא היה מאמן מנצח בכל מקום שהוא עבד, אבל הוא היה הרבה יותר מזה. הוא היה אדם מיוחד והוא יחסר לנו מאוד".
מנהל מכבי תל אביב, גור שלף: "עצוב לי. כמה אירוני שרלף, שהביא את גביע אירופה הראשון בשנת 77', נפטר בגיל 77. הוא היה החלוץ, הוא זה שסלל את הדרך בפני כל המאמנים הישראלים. לא פחד להגיד את הדברים באופן הכי ישיר וכן. היה צלול בדעתו עד ימיו האחרונים. מגיע לו ולמשפחתו כל הכבוד על הכוח, המאמץ וההתמודדות עם המחלה הקשה הזו. אני מאמין שנדע להנציח אותו בצורה הכי מכובדת ונאותה שיש".
עודד קטש: "מבחינה מקצועית, הוא הגיע הכי רחוק שרק אפשר, אבל אני אזכור את הבן אדם שבו. הוא היה המאמן הראשון שלי בבוגרים של מכבי. הישירות והשנינות שלו שכבשו אותי. אין ספק שהוא היה אדם מיוחד".
נדב הנפלד: "רלף הוא אדם יחיד ומיוחד. כל סופרלטיב לא יספיק להסביר זאת, עוד לפני הפן המקצועי. אין היום אנשים כאלה ואני חושב שגם בדורו הוא היה מיוחד ויוצא דופן. היה בו שילוב של אישיות, חברות, חום ואהבה לכדורסל והם אלה שעשו אותו כזה".
גיא גודס: "זהו יום עצוב וקשה. רלף היה אחד האנשים המדהימים והיה דוגמא ומופת לכל אחד. לאורך כל תקופת מחלתו הוא נאבק ונלחם עד הרגע האחרון, ברגעים שהתאושש ביקש עיתון ספורט, אך המחלה היתה חזקה ממנו".
שמעון אמסלם: "רלף היה איש שמח, לבבי ומחבק, איש שיחה שכל אוהביו ואהוביו נמצאים תמיד סביבו. רק לאחר מכן אני חושב עליו בפן המקצועי - מאמן גדול, פורץ דרך וקונצנזוס. רלף הוא הישראלי האולטימטיבי, צבר. גם במהלך המחלה היה מאוד אופטימי, מחובר למשפחתו והאמין שהכל יסתדר. זהו יום עצוב, וכל מי שאהב את רלף יזכור אותו ככזה".
דייויד בלאט, השוהה עם נבחרת רוסיה בבייג'ינג: "זו בשורה מאוד מעציבה. רלף היה אחד האנשים הגדולים בכדורסל הישראלי והאירופי. כשחקן וכמאמן הוא הקדים את זמנו. הוא אחראי להתקדמות הגדולה שהכדורסל בישראל עשה. אני שולח את תנחומיי למשפחתו ולעולם הכדורסל כולו".
משה ויינקרנץ, שעבד לצד רלף במשך שנים בנבחרות ישראל השונות: "כל מילה רק תמעיט בערכו. רלף היה מונומנט בתחום האנושי, ולאחר מכן בתחום הכדורסל. יש אנשים שהם גדולים בחייהם. רלף היה ענק בחייו. זה ההבדל בינו לבין שאר האנשים".
שרון דרוקר: "הלב נחמץ. כולם אומרים כמה הוא היה מיוחד, והוא באמת היה מיוחד. היתה לו השקפת עולם מאוד ורודה ואופטימית. תמיד היינו מדברים על חיים של מאמן, עליות וירידות, ותמיד הוא היה אומר לי לחשוב חיובי ולהיות אופטימי. זה היה רלף".
רלף קליין. "איש כדורסל בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו" (עמית שאבי)
יו"ר איגוד הכדורסל, שי שני: "כולנו כואבים את לכתו של אחד ממקימי ומעצבי הכדורסל בישראל. רלף היה מאמן גדול ואדם גדול. כולנו עצובים עם המשפחה בלכתו". יו"ר האיגוד היוצא, ירמי אולמרט: "העיניים דומעות. רלף עשה מסלול
של עלייה לארץ בנחישות ציונית שאין רבות כמותה. לאורך כל הדרך הוא נאבק על דעותיו. איש מקצוע מהמעלה הראשונה. אני מתייחס גם לשנים בהן עבד עם כל השכבות והגילאים, מעבר לכל מה שתרם למכבי ולקבוצות אחרות. הוא הביא אותנו להישגים שעד היום אנחנו חולמים עליהם".
יו"ר מנהלת הליגה, אבנר קופל, השוהה בארצות הברית: "יש לי צמרמורת בכל הגוף. נפל משהו בכדורסל הישראלי. אדם דגול ונערץ עזב אותנו. היתה לנו הזכות להיפרד ממנו מבלי שידענו, באירוע שעשתה לכבודו המנהלת. כל מה שעשינו ואמרנו לא יהיה בגובה האישיות שלו".
גם יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, דיבר בשבחו של רלף: "רלף קליין היה מופת ודוגמא לכל ספורטאי ומאמן במדינת ישראל. הוא היה מאמן גדול, ומעבר
לכך אדם גדול, שידע תמיד לכבד את הזולת. רלף היה ויהיה מודל לחיקוי, וזכרו יישאר חקוק לנצח בתולדות הספורט הישראלי".
אילן "השועל" סרף: "היינו לידו כל הלילה ליד מיטתו, עד שנפרד מאיתנו. קשה לנו מאוד. רלף נפרד כמאמן גאה מהאוהדים שהיו איתו עד השניה האחרונה. האושר הכי גדול שהיה לו השנה היה האירוע שאירגנו לו האולטראס. אני מודה למשפחה שנתנה לנו להיפרד ממנו. לפי דעתי הוא ממשיך למעלה במהלכים, במץ' אפ זון, בחילופים. ואין סיכוי שהוא מפסיד שם".
הערב בשעה 22:00 ישודר משדר מיוחד לזכרו של רלף קליין בספורט 5 ובספורט 5+.
- השתתפו בהכנת הכתבה: דנה סידי, אהוד כהנים, אהרל'ה ויסברג, אמיר בוגן ורוני סופר
לפנייה לכתב/ת 
