בייג'ינג: המשחקים בפתח, הכלכלה במתח

שעות אחדות בלבד לפני אירועי הפתיחה החלו להגיע סוף סוף האורחים ברכבת אווירית לשדה התעופה הבינלאומי של בייג'ינג. האורחים החדשים מפיחים קצת רוח חיים בעיר, שבשבועיים האחרונים נראתה שקטה ומנומנמת, ולא כמו הבירה שעומדת לארח את המשחקים האולימפיים.

אפשר להתייחס לאולימפיאדה כמו לכל מיזם כלכלי - השלב הראשון טומן בחובו השקעה גדולה, בהמשך מצטברות הכנסות, ובסוף יירשמו רווחים או הפסדים. המשקיע העיקרי הם כמובן הוועד האולימפי והממשלה המקומית, המחויבת להעמיד שורה של מתקני ספורט, אצטדיונים ותשתיות עירוניות, שיעמדו בדרישות המחמירות של הוועד.  

ההכנסות מגיעות בעיקר ממכירת כרטיסים, מחסויות של חברות מסחריות וממכירת זכויות שידור. ההשקעה במשך השנים שלפני האירוע, אמורה להגדיל, למעשה, את התוצר המקומי. מעבר לכך, ההשקעה של הממשלה ויצירת מקומות עבודה חדשים (גם אם זמניים), מגדילה את הצמיחה הכלכלית במשק, ויכולה ליצור אפקט חיובי שמשפיע על התוצר גם בשנים שאחרי, כמו במקרה של אולימפיאדת ברצלונה.

עם זאת, לאולימפיאדה עלול להיות גם אפקט שלילי - הגדלת החוב הלאומי - כפי שאירע לקנדה באולימפיאדת מונטריאול, אפקט שאינו בריא לשום משק, ובוודאי לא לכלכלה מתפתחת כמו סין.

ובסין, כמו בסין, הכל לא ממש פשוט. ממשלת יוון בזבזה כ-10 מיליארד דולר בערך עבור קיום המשחקים באתונה; בסין, לעומת זאת, צפויה ההוצאה להגיע ל-30 מיליארד דולר ויותר. הסינים טוענים כי שיעור הגידול בתמ"ג העירוני של בייג'ינג עמד על בין השנים 2001 ל-2007 על ממוצע של 12.4%, כך שהתמ"ג לנפש של בייג'ינג עשוי להגיע בשנת 2008 ל-8,000 דולר - יותר מפי שניים מזה של 2001. ההשקעה באולימפיאדה, קובעים הסינים, תרמה לגידול תוספת של כאחוז בשנה.

19 קווי רכבת תחתית

למרות הציפיות הגדלות מהאולימפיאדה, ניכר שהסינים אינם מתייחסים אליה כאל מנוף הצמיחה הכלכלי היחיד. ההשקעה בתשתיות בעיר רחוקה מלהתמקד רק בכל מה שקשור לאולימפיאדה, ובנייני המגורים, בתי המלון ושטחי המסחר גדלים בכל שנה בכמה מאות אלפי מטרים רבועים. בנוסף עד שנת 2015 צפויים לקום בעיר 19 קווי רכבת תחתית.

עם זאת קיים פער בין הציפיות שתולים קברניטיה הכלכליים של סין באירוע לבין נקודת מבטו של הציבור. בעלי דירות רבים בבייג'ינג ציפו כי יוכלו לדרוש הרבה יותר על הנכס שלהם, אם הוא יושכר למבקרים שבאו לצפות במשחקים.

תיירים בעמדת מידע אולימפית (צילום: שלומי ברזני) 

היו תושבים שציפו כי יוכלו לגבות שכר דירה בתקופת האולימפיאדה הגבוה פי 10 משכר הדירה הרגיל. חלק מבעלי הדירות אף הגדילו לעשות, וסרבו להכניס דיירים לדירתם בחודשים שלפני האולימפיאדה, ולו כדי שהדירה תהיה ריקה ומוכנה להשכרה לפני המשחקים. "אנשים הגזימו קצת", אומרת סוכנת נדל"ן מקומית, "הייתה פה באמת צפייה לעלייה דרסטית במחירי השכירות בתקופה האולימפיאדה".

בפועל נרשמה עלייה של כמה אחוזים בשכר הדירה, אך מדובר בעלייה לשכירות ארוכת טווח - מגמה שלא קשורה לאולימפיאדה. מחירי המלונות בעיר גבוהים, אמנם פי שלושה עד חמישה מהמחיר הרגיל לעונה זו, אך בבדיקה קלה עדיין ניתן למצוא שפע של חדרים פנויים במקומות רבים בעיר, במחירים של 350 יואן (180 שקל) ללילה למלון שני כוכבים ומעלה.

האם נצא היום מהבית? תלוי במספר הזיהוי

המדיניות אמנם הקלה את הלחץ על הכבישים, ותרמה להורדת זיהום האוויר, אך אי אפשר לדומם מדי יום 50% מכלי הרכב מבלי לספוג הפסדים ולפגוע בפעילות הכלכלית.

מועדונים ומקומות בילוי רבים נאלצו לסגור את שעריהם לקראת המשחקים בשל קירבתם למיתקנים אולימפיים. הרשויות מעוניינות להשאיר את אותם אזורים סטריליים, ומעדיפות שכמה שפחות מקומות יהיו הומי אדם. מסעדות עממיות רבות, שרמת ההיגיינה שלהן מוטלת בספק, נאלצו גם הן לצאת לחופשה כפוייה.

הגזירות הללו טובות לבריאותן של התושבים והמבקרים בעיר, אך מדובר במספר לא מבוטל של מסעדות, כך שההפסד הכלכלי אינו קטן. ואם כל זה לא מספיק, יסבלו תושבי בייג'ינג ממכה נוספת: ביום פתיחת המשחקים הם יאלצו להישאר בבתיהם. יום שבתון כללי הוכרז בעיר ורק שירותים חיוניים מאוד יופעלו.

לסינים חשוב, איפוא, כי האולימפיאדה תהיה יפה ומרשימה, תסב להם כבוד וגאווה, ולא תפר את הסדר החברתי, גם אם הדבר כרוך בהפסדים בטווח הקצר.