לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי...

בהקדמה לנאומו של משה בראש חומש דברים נאמר: "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר". כולנו ציפינו לקרוא בפרשה הראשונה את באור התורה, אך במקום זאת הייתה שם חזרה על מאורעות הידועים לנו: מינוי השופטים (בלי כל קרדיט ליתרו), סיפור המרגלים והסתעפויותיו, המלחמה בסיחון ועוג והתנחלות שנים וחצי השבטים. גם דברים חדשים קראנו - תולדות התנחלותם של עמון ומואב והאיסור החמור להתגרות בהם.

מה פשר הערת הביניים לפיה ברצועת החוף שבין חצרים (היא רפיח, ע"פ אונקלוס) לעזה ישבו לפנים העווים עד שיוצאי כפתור השמידום והתיישבו שם תחתם? מה לנו וליושבי הרצועה הזו? לעיתים נראה שמשה מדבר אלינו במעין חידון טריוויה: איך קוראים להר חרמון בשלוש שפות? עד שקלטנו זאת הוא הוסיף לנו שם רביעי בפרשת ואתחנן. בנאומו משה אף השחיל המלצה לביקור במוזיאון של רבת עמון ולראות שם את האטרקציה הגדולה (תרתי משמע).

תלמוד תורה כנגד כולם

ועתה באנו אל הביאור: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד' א').

זה המקור לתלמוד תורה - תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תלמוד תורה הוא עיקר העיקרים ביהדות ושקול כנגד הכל.

הוא אחד מהעמודים שהעולם עומד עליהם. בריאת שמים וארץ הותנתה בתלמוד התורה - "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אם לא ילמדו תורה יחזור הכל לתוהו ובוהו.

אחד הדברים הראשונים שציווה ה' את יהושע הוא "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". ואכן, כבר בהיות יהושע ביריחו הוא פוגש שם את מלאך ה' וחרבו שלופה בידו. המלאך מאשים אותו בביטול קרבן תמיד של בין ערביים ובביטול תורה. אמר לו יהושע: "על איזה מהן באת?". ענה לו: "עתה באתי" - על ביטול תורה שעתה ביטלתם. ומייד "וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק" - שהלך ולן בעומקה של הלכה. מכאן שתלמוד תורה חשוב מעבודת הקורבנות.

לימוד תורה דוחה צבא 

תלמוד תורה קדם לדרך ארץ. אין לך דבר העומד בפני תלמוד תורה. וידוע המקרה על רבי עקיבא שנכנס אחרי רבי יהושע לבית הכסא כדי ללמוד כיצד נוהגים שם (הגמרא מפרטת מה בדיוק הוא למד שם), וכשהוא התגלה ונשאל על עזות הפנים, הוא ענה: "תורה היא וללמוד אני צריך". וכשהוא כבר למד את התורה הזו נכנס אף בן עזאי אחרי רבי עקיבא לבית הכסא. ואף הוא התגלה וענה כך. והכביד והפליא לעשות גם רב כהנא בסיפורו הידוע, כשהסתתר מתחת למיטת רבו בזמן שהיה שם עם אשתו. "תורה היא וללמוד אני צריך" - זהו תירוץ שאין עליו פירכא. נכון שלא מדובר כאן על לימוד תורה עיוני אלא על פרקטיקה, אבל גם פרקטיקה היא תורה הצריכה לימוד.

ואף בדידי הווה עובדה בתיקון ליל שבועות לפני שנים, כאשר אחד מרבני עירנו נשא דרשה בהלכות צואה. וכך מצאתי עצמי באשמורת שלישית יושב טרוט עיניים ומאזין לחילוקים שיש בין צואה בתוך עששית לצואה גלויה. גם זו תורה וללמוד אנו צריכים.

"שמע ישראל" ומדרש סמוכים  

וכך אנו מגיעים לפרשת "שמע ישראל". כותרת הפרשה וחמשת הפסוקים שאחריה הם הצהרת אמונה מוחלטת ומסירות נפש בלתי מותנית לקבלת עול מלכות שמים. בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך. וידוע הסיפור על רבי עקיבא שהיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל כשהוצא להורג, והוא קרא בחדווה את הפסוקים הללו והודיע שכל ימיו אמר "מתי יגיע לידי ואקיימנה". ואחר כך יצאה נשמתו ב"אחד".

מתח גבוה ומחשמל יש בקריאת פסוקים אלו של "שמע" כשמעליהם הפסוק "שמע ישראל" כמו חוט להט. ואנו בטוחים שהלהט הזה מקרין גם לפסוקים שאחרי כן:

עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ:

וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ

וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ

כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

(דברים ו' י'-י"א)

כך הזהיר משה מהפיכת ההלכה לאווילית

מכיוון שהראהו הקב"ה למשה דור דור ודורשיו, בידוע שהוא מכיר את כל דרשות חז"ל. מה דעתו על הדרך שבה התפתחה התורה שבעל פה? מה הוא חושב על ההלכות שלנו, על ההיתרים והפרוזבולים למיניהם ושאר הפיקציות ההלכתיות?

על כך הוא מזהיר:

רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:

(דברים ד' ה'-ו')

באזהרה זו של משה רבנו.

נ.ב.

"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים וחולות בכרמים". מה נשאר מאותו מאורע רומנטי היונק מהוד קדומים של תקופת השופטים וחג ה' בשילה מימים ימימה? נשאר לנו הד קלוש - אין אומרים בו תחנון.

שבת שלום וט"ו באב שמח. וזכרו שאין אומרים בו "צדקתך צדק".