משבר: איך חוזרים לחיות כזוג לאחר אובדן ילד
אפשר היה לחשוב שבני זוג שחוו יחד משבר מתחזקים ומתקרבים בעטיו, תוך שהם פונים זה כלפי זה, בניסיון להתנחם ולהתחזק. בפועל, לא פעם התחושה שונה לגמרי ואפילו הפוכה. על הפסיכולוגיה שמאחורי ההצגה "סרט צרפתי"
מתחים ולחצים נורמלים, שנוצרים במשך הזמן בכל זוגיות, מועצמים בקשר שבין דפנה ושי על רקע האסון הלא מדובר. לאט לאט במהלך ההצגה אנחנו לומדים להכיר אותם ומגיעים איתם יחד לתובנה שאי אפשר להמשיך בדרך הזו. הזוגיות שלהם מתפוררת ועומדת למות.
שי הוא מוזיקאי. לפני יותר מעשור כתב שיר שהפך ללהיט לזמן קצר, מאז הוא לא מפסיק לחלום להיות זמר ומלחין מצליח, אבל נאבק בקשיי היומיום ומתפרנס כזמר חתונות ובר מצוות. בשיחות בינו לבין דפנה אשתו, שי לא מדבר על החלומות שלו, על השאיפות והתסכולים. הוא עסוק בלשרוד, לתפקד, להמשיך. שאלת האושר או המימוש העצמי שלו לא עולה על הפרק.
דפנה, מצידה, רדופת שאלות ותחושות אשמה לגבי תפקודה כאם בזמן שבנם עדיין היה בחיים. היא לא התאוששה מהלידה, סבלה מדיכאון והתקשתה להסתגל לתפקידה החדש כאם. תהליך ההתקשרות שלה לילד היה איטי ומהוסס, ובחודשים הראשונים עיקר הטיפול בו הוטל על כתפיו של שי. במשך הזמן דפנה התאוששה וחשה שהיא מצליחה להתקרב אליו, אבל התהליך לא הושלם ונקטע באכזריות ביום הטרגי בו נפטר הילד.
סיטואציה בלתי נתפסת
השאלה הגדולה שחוזרת ומתגלגלת לכל אורך ההצגה נוגעת לאמת: האם כנות ופתיחות יצילו את הזוגיות של דפנה ושי, או שמא רק יפרו את האיזון, שממילא רעוע כל כך, ויפרקו את הקשר סופית? האם שי מסוגל לשמוע את מה שדפנה פוחדת לספר לו, על הלילה בו מת ילדם? האם דפנה מסוגלת להקשיב לתחושות הקשות של שי לגבי התקופה שקדמה למות הילד? גורל הזוגיות של דפנה ושי תלוי כעת ביכולת שלהם להפר את השתיקה, לגעת כל אחד בכאב של השני, ולהיות שם זה עבור זה, אחרי שנים של ניתוק וריחוק.
ההצגה נוגעת ברגישות ואומץ בנושא הזוגיות לאחר אובדן ילד. במהלך חיינו אנחנו פוגשים במוות לעיתים קרובות. באורח טבעי, ניפרד במהלך השנים מסבים, מסבתות, ובגיל מבוגר יותר גם מהורינו. נשתתף בלוויות ובניחום אבלים של קרובי משפחה, מכרים, שכנים וחברים. לכאורה נתרגל עם הזמן לפרידות ולטקסים שמלווים את האבל והאובדן, אבל לעולם אי אפשר להיות מוכנים לסיטואציה הבלתי נתפשת של הורים ששוכלים את ילדם.
מכל האסונות שפוקדים את בני האדם, הטרגדיה של אובדן ילד היא הקשה מכולם. כשהיא מתרחשת היא טורפת את כל הקלפים ומשאירה את ההורים לתהליך התמודדות מורכב, ברמה האישית ובמישור הזוגי והמשפחתי.
כמעט בכל הדתות והתרבויות מקיימים טקסים ומנהגים, שמכבדים את האבל ומקבלים את השינוי במצב הרוח בעקבותיו. יש חברות בעולם בהן סממני האבל ימשיכו לאורך כל החיים, אבל בתום פרק זמן מסוים (ביהדות – שנה) יש ציפייה להסתגלות למצב וחזרה לתפקוד תקין.
חמישה שלבים לתהליך האבל
במקביל לאובדן הממשי של הילד, האבל הוא תהליך פסיכולוגי. ד"ר אליזבת קובלר רוס, שעבדה שנים רבות עם חולים נוטים למות וחקרה את נושא הפסיכולוגיה של האבל והאובדן, אפיינה חמישה שלבים לתהליך האבל: שלב ההלם וההכחשה, כעס, התמקחות, שלב הדיכאון, ובסופו של דבר, השלמה עם השכול והאובדן.
בעבר נטו לראות את תהליך האבל בצורה קווית ונוקשה, כאילו כל אחד חייב לעבור את כל השלבים לפי הסדר. היום יודעים שחלק מהאנשים חווים רק חלק מהשלבים, אחרים שבים וחוזרים לשלבים בהם כבר היו בעבר, ולא כולם מגיעים לבסוף לשלב ההשלמה. התהליך הפסיכולוגי של עיבוד האבל יכול להימשך בין ששה חודשים לבין מספר רב של שנים, ולא תמיד מודעים לכך שהוא ממשיך.
כיצד חוזרים לחיות כזוג לאחר ששוכלים ילד? ניתן היה לחשוב שבני הזוג, שחוו יחד משבר משותף, מתחזקים ומתקרבים בעטיו, תוך שהם פונים זה כלפי זה, בניסיון להתנחם ולהתחזק. בפועל, לא פעם התחושה שונה לגמרי ואפילו הפוכה, כמו אצל שי ודפנה בהצגה.
כל אחד מבני הזוג מתכנס בצערו
בני הזוג מרגישים שהאסון, לא רק שאינו מקרב ביניהם, אלא אפילו מרחיק. המרחב הזוגי מזכיר יותר מדי את הילד, מסמל את הפרידה והאובדן, ולכן מקשה על בני הזוג להתגבר. כל אחד מבני הזוג מתכנס בצערו, מוצף בתחושות אשמה או האשמה, מתאבל בתוך עצמו, ומנסה לחזור בדרכים כאלה או אחרות לתפקוד חיצוני סביר. הפער והמרחק ביניהם רק הולך וגדל עם הזמן.
בצד תהליך האבל האישי, שכל אחד מההורים חווה עם עצמו, לאחר מות ילדו, מתקיים תהליך נוסף, זוגי. שנה וחצי לאחר שאיבדו את ילדם, הזוגיות של דפנה ושי עדיין תקועה ממש כאילו הזמן עמד מלכת. מאחר שלא שוחחו מעולם זה עם זה (ואולי עם אף אחד אחר) על מה שהם מרגישים וחושבים בעקבות המשבר – נשאר כל אחד מהם ספון בעצב הפרטי שלו.
הם אמנם גרים באותו הבית וחולקים את אותו שם משפחה, אותה מיטה ואותו חשבון בנק, אך מדובר בשני אנשים בודדים ומבודדים. איש איש בכאבו. אם לא יתרחש שינוי במהרה, הזוגיות שלהם תגווע. האם יצליחו לעשות את הצעד הראשון?
- ההצגה מאת רשף לוי "סרט צרפתי", בבימויו של עודד קוטלר, מועלית בימים אלה בתאטרון בית ליסין.
מכון זוגות
